נתניהו וכץ מציגים את התוכנית הכלכלית
(צילום: קונטקט)
שר האוצר, ישראל כץ, אמר היום (שני) ל-ynet כי "המימון לתוכנית הכלכלית צפוי לבוא מקופסה חדשה שניצור לשם כך ולא מהתקציב עצמו".
במקביל, ל-ynet נודע כי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, עודכן על אודות פרסום התוכנית הכלכלית רק דקות ספורות בלבד לפני כינוס מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה ושל שר האוצר אמש. למעשה, בניגוד מוחלט לנהוג, הנגיד לא שותף בשום שלב בדיונים לגיבוש תוכנית המענקים החדשה ולא היו לו כל פרטים על סעיפיה פרט לאלה שפורסמו בתקשורת.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
יצויין שהנגיד ומנהל חטיבת המחקר בבנק, מישל סטרבצ'ינסקי, כבר אמרו בעבר כי הגירעון הגדול בתקציב וחובות של מאות מיליארדי שקלים יחייבו את הממשלה להטיל מיסים ולצמצם הוצאות ושירותים לאזרחים כבר בשנת 2022.
בימים כתיקונם, משתתף באופן קבוע, לאורך שנים, נגיד בנק ישראל בדיונים לגיבוש תוכנית כלכלית, מביע את דעתו וגם תורם לתכנונה. יצוין כי תפקיד נגיד בנק ישראל מוגדר גם כ"יועץ הכלכלי לממשלת ישראל". במסגרת זו, ראוי היה להיוועץ בו טרם גיבושה הסופי של תוכנית כלכלית רחבת היקף בעלות של 15 מיליארד שקל, ובוודאי לעדכנו בפרטיה טרם פרסומה.
בכך, הושלמה הסתרת חלקים מהתוכנית הכוללת חלוקת מענקים נוספים לכל אזרח גם מראשי משרד האוצר ומהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מדלבליט, שסביר להניח שהיה אוסר מראש את ביצועה שמונה שבועות לפני הבחירות, מחשש שתהווה "שוחד בחירות".
מענקים לנפגעי המשבר או 'כלכלת בחירות' גרידא?
באשר לשאלה האם התוכנית החדשה אכן יכולה להיחשב בתור שוחד לבוחרים, השיב הבוקר ד"ר מתן גוטמן, הפרשן המשפטי של אולפן ynet: "היועמ"ש אמר את מה שהוא אומר תמיד לכל ממשלה, כי זה הדין הנהוג בישראל כבר עשרות שנים - ממשלת מעבר היא ממשלה מוגבלת. ראשית, כי אין לה את אמון הכנסת, ושנית, מכיוון שלפני בחירות יש חשש לא מבוטל שממשלת מעבר, ובייחוד מפלגת שלטון, תעשה מהלכים שהם לא רצויים למדינה בשביל לקדם אותה בבחירות, מה שנקרא 'כלכלת בבחירות'.
האם התוכנית הכלכלית היא שוחד בחירות? צפו בפרשנות המשפטית באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
"דוגמה ידועה לכך היא שבשנת 2006 בג"ץ מנע את כינוס ועדת סל התרופות כמה ימים לפני הבחירות, מחשש שזה ייראה כמו שוחד. בג"ץ טען כי אפשר לעשות את זה אחרי הבחירות ולמעשה המבחן שנקבע בפסיקה הוא 'צורך ציבורי חיוני'. אותו צורך לפיו נשיאת בית המשפט העליון חיות מפצירה למשל למנות שופטים לבית המשפט הכלכלי", הסביר גוטמן.
