בסוף השבוע הודיע משרד האוצר על הרחבת תוכנית הסיוע למשק ל-100 מיליארד שקל. חלק מההרחבה כולל מענק של שישה מיליארד שקל, שמטרתו עידוד עסקים להחזיר עובדים מחופשה ללא תשלום (חל"ת). ביקורת רבה נמתחה על המענק שהוגדר "מענק לרשתות הגדולות", מאחר שההחלטה להעניקו נבעה מלחץ שהפעילו כמה מהקמעונאים הגדולים על ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
אלא שלפי הערכות, מנגנון הזכאות למענק יביא לכך שעיקר הכסף יזרום לעסקים הקטנים יותר ולא לרשתות הגדולות. ועדיין, זה לא מספיק כדי להסיר את החשש שהכסף יחולק בצורה לא הוגנת. יש לקבוע מנגנון שיפעל דווקא לטובת עסקים שנפגעו מהמשבר, אך למרות זאת לא מיהרו להוציא את העובדים לחל"ת, אלא ספגו את הפגיעה ברווחים והמשיכו לממן את שכרם.
אחת ההחלטות הראשונות שהתקבלו עם פרוץ המשבר הייתה לאפשר לחברות להוציא עובדים לחל"ת, כשהמדינה התחייבה לשלם להם דמי אבטלה. אלא שעסקים רבים, ובהם גדולים וחזקים, ניצלו את ההזדמנות ושחררו עובדים לחל"ת. התוצאה הדרמטית: תוך מספר שבועות מיליון איש הוצאו לחל"ת.
המנגנון ההוגן
אחת ההצעות שמגיעה מהמגזר העסקי היא קביעת מנגנון, שבו היקף הזכאות למענק יהיה תלוי ביחס הפגיעה בהכנסות לעומת יחס הירידה במצבת העובדים.
אם למשל שני עסקים ירדו ב-30% בהכנסותיהם בעקבות המשבר, אך חברה אחת שחררה 40% מהעובדים לחל"ת, והשנייה רק 15% מהעובדים, החברה השנייה שספגה את הוצאות השכר של העובדים צריכה לקבל פיצוי גבוה יותר. ובכלל, החברה הראשונה לא צריכה לקבל מענק, שכן מראש היא שחררה לחל"ת יותר עובדים מכפי שבאמת היה נדרש לנוכח הפגיעה בפעילותה, כך שיש לה מוטיבציה להחזיר לפחות חלק מהם גם ללא המענק.
מנגנון שכזה לא רק הוגן יותר, אלא גם יביא לכך שאם חלילה יגיע גל תחלואה שני, ושוב יוטלו מגבלות על המשק, חברות לא ימהרו שוב להוציא עובדים לחל"ת. זאת משום שהן יידעו כי יקבלו פיצוי גבוה יותר דווקא אם יסכימו לספוג את הוצאות השכר למרות הירידה בהכנסות.