שיא של כל הזמנים: משרד האוצר פרסם היום (ראשון) את נתוני הגירעון המטצבר מאז חודש ינואר, שהגיע השנה לשיא בכל הזמנים של 87.5 מיליארד שקל, לעומת 29.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בחודש אוגוסט היה לממשלה גירעון גדול של 17.3 מיליארד שקל לעומת 5.2 מיליארד באוגוסט אשתקד. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על 8.1% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). את הגידול בגירעון צמצמה מעט גביית מס ערך מוסף בשיעור גבוה בהרבה מהרגיל באוגוסט, בשל "חגיגת קניות" של הישראלים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
משבר הקורונה גרם לממשלה להוציא מאז חודש מרץ סכומי עתק לצורך תגבור מערכת הבריאות, תמיכה בעסקים ובעצמאים, תשלום דמי אבטלה למפוטרים וליוצאים לחל"ת ותשלום מענקים בהיקף גדול לאזרחים בפסח ובתחילת חודש אוגוסט.
לפי נתוני האוצר, סך ההוצאות של הממשלה הסתכמו בחודש אוגוסט ב-44.1 מיליארד, לפי הפירוט הבא: הוצאות משרדי הממשלה 41.4 מיליארד שקל, מזה המשרדים האזרחיים 35.9 מיליארד שקל ומערכת הביטחון 5.5 מיליארד שקל. תשלומי ריבית על החוב הממשלתי 2.5 מיליארד שקל, ופירעון קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי 200 מיליון שקל.
מאז ראשית השנה הסתכמו הוצאות הממשלה ב-292.9 מיליארד שקל, מהם 35.5 מיליארד שקל הוצאות שנועדו להתמודד עם משבר הקורונה. הוצאות הממשלה בהקשר למשבר עוד יגדלו מאד עם תשלומי מענקים, פיצוי על הפסדים לעסקים ודמי אבטלה עד לחודש יוני 2021.
תשלומי הריבית על החוב הממשלתי תופחים גם והם והגיעו ל-20.6 מיליארד שקל ופירעון קרן וריבית למוסד ביטוח לאומי מסתכמים כבר ב-12 מיליארד שקל.
בחודשים ינואר עד אוגוסט 2019 הסתכמו הוצאות הממשלה ב-258.3 מיליארד שקל, כך שמאז ראשית שנת 2020 חל כבר גידול של 13.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בנטרול ההוצאות להתמודדות עם משבר הקורונה חל דווקא צמצום של 0.3% לעומת הביצוע בתקופה המקבילה אשתקד וזאת בשל היעדר תקציב מדינה מאושר.
כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, בחודש אוגוסט נרשמה עלייה משמעותית בגביית מס ערך מוסף, כתוצאה מחגיגת הקניות הבלתי שגרתית בארץ של הישראלים שלא נסעו הפעם לחו"ל. ההכנסות ממע"מ באוגוסט הסתכמו ב-8.5 מיליארד שקל, לעומת רק 6.8 מיליארד שקל באגוסט 2019. בכך צומצם מעט הפער בגביית מע"מ מאז ראש השנה. לעומת 8 החודשים הראשונים של שנת 2019 יש עדיין ירידה של 6% בגביית מע"מ, שנובעת מירידות משמעותיות בחודשים ינואר עד יולי השנה בקניות הישראלים בארץ בפעילות המשק.
עוד מתברר מנתוני רשות המיסים כי במוצרי חשמל ואלקטרוניקה עלה יבוא המקררים, מכונות הכביסה ומייבשי הכביסה ב-39%, 22.1% ו-12.4% בהתאמה באוגוסט השנה לעומת אוגוסט אשתקד. יבוא הטלוויזיות באוגוסט אף עלה בשיעור עצום של 86.8% - וזאת הייתה חלק מחגיגת הקניות בקיץ השנה.
משרד האוצר פרסם במקביל גם את נתוני הביצוע של תוכנית הסיוע הכלכלית, מהם עולה כי הועברו עד כה בפועל רק 71 מיליארד שקל מתוך 130 מיליארד שקל. המשמעות: אם התוכנית הייתה מבוצעת עד תומה - הגירעון היה קופץ בעשרות מיליארדים נוספים.
באין תקציב, מאשרים תוספות
בתוך כך, ביום שלישי תתכנס הממשלה לאשר תוספת תקציבית מיוחדת של 11 מיליארד שקל לתקציב המדינה הבלתי מאושר, שפועל על פי חוק בשיטה של אחד חלקי 12 מתקציב שנת 2019 בכל חודש. בסך הכל תקציב ההוצאות יגדל מ-400 ל-411 מיליארד שקל עד סוף שנת 2020.
ל-ynet נודע כי התוספת צפויה לכלול העברה של 3.3 מיליארד שקל בדחיפות למערכת הביטחון, נוכח הוצאות שהצטברו למערכת ושלא ניתן היה לתקצבם. כמו כן צפויה תוספת של כמיליארד שקל כדי לקיים את מתווה העלאת קצבאות הנכים, שמתעכב כבר חודשים ארוכים. 400 מיליון שקל יועברו לישיבות, המתקשות להתקיים באין תקציב מדינה מאושר. עוד כמיליארד שקל יועברו למערכות החינוך והבריאות. כמו כן יוקצו כספים למשימות שהממשלה התחייבה לביצוען ולתשלום בגינן עוד בשנת התקציב 2020.
ההצעה שמגבשים באוצר בראשות השר ישראל כץ, תוצג על ידי משרד האוצר טרם הגשתה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולראש הממשלה החליפי בני גנץ, כדי להבטיח את העברת התקציב ללא התנגדויות בממשלה. בשל אי אישור התקציב בוטלו ונדחו עשרות תוכניות של הממשלה, שהתוספת הזעומה לתקציב כעת לא תוכל להביא לביצוען השנה, והן יידחו לשנת התקציב 2021. עם זאת יציעו באוצר להעבר כספים לביצוע תוכניות דחופות בתחום התשתיות ולצורך ביצוע מענקים שטרם שולמו ושהוחלט עליהם רק לאחרונה.