צפו: שלמה מעוז וד"ר רון תומר בריאיון לאולפן ynet לקראת הסגר הכללי
(צילום: אורי דוידוביץ)
שרי הממשלה אישרו לפנות בוקר (חמישי) את הטלת הסגר הכללי החל ממחר ועד ל-11 באוקטובר. תעשיינים ונציגי ארגוני העצמאים מדברים על ההשלכות על המשק באולפן ynet: "העסקים לא יעמדו בזה. התעשייה היא לא רכבת הרים, אתה לא יכול לנהל עסק ככה - חוסר הוודאות מוביל לקריסה", טוען ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בקבינט הקורונה אמש, הזהירה גם הכלכלנית הראשית באוצר כי "עלות סגר מלא לשלושה שבועות היא 35 מיליארד שקלים באופן ישיר. באף מקום בעולם לא סגרו ככה את המשק".
6 צפייה בגלריה
חנות צעצועים ומכשירי כתיבה ברחוב בן יהודה בתל אביב. נאלצו לסגור אחרי 60 שנות פעילות
(צילום: אוראל כהן)
תומר מדגיש כי בניגוד לסגר הראשון, הפעם המשק נכנס לסגר בנקודת פתיחה חלשה, לאחר פגיעה אנושה בעסקים. "הכלכלכה לא התאוששה. ראינו שיפור מסוים בצריכה הפרטית, אבל נתוני הגרעון והאבטלה לא השתפרו ויש גם ירידה בביקושים. הצלחנו להחיות את הכלכלה על ידי מתן די קמצני של מענקים ושל הרבה הלוואות, אבל הלוואות צריך להחזיר. העסקים לא יעמדו בזה, צריך לשנות דיסקט.
על הלילה הארוך שנגמר בהחלטה על החמרת ההגבלות הוא מספר כי "היינו בקשר עם שר האוצר ושר הכלכלה כל הערב, נלחמנו וההחלטה הייתה בסוף מה שהייתה. אנחנו עובדים מאוד קשה מול רשות חירום לאומית וגם מול משרדי הממשלה ועוד מוקדם להבטיח, אבל כנראה שהמפעלים החיוניים שעבדו במרץ יקבלו אישור לעבוד גם הפעם. הרי נצטרך את התרופות שלנו, המזון שלנו, ולא נרצה לפגוע בהיי-טק וביצואנים".
תומר מדגיש כי "עדיין מדובר בפגיעה באחרים ובאי ודאות לחיוניים עצמם. זה לא רק העסקים החיוניים, מדובר גם בשרשרת האספקה שלהם. האם תנובה תדע לייצר חלב אם לא יהיו לה קרטונים לחלב? אני אדע לייצר תרופות אם לא יהיו לי את העלונים להכניס לתרופות?".
"בעיה קשה מאוד למערכת הבנקאית"
גם הכלכלן שלמה מעוז טוען כי המצב הכלכלי רק יילך ויחמיר: "זה כבר סגר שני וחלק מהאנשים יוצאים לחל"ת, שזו שגיאה גדולה בפני עצמה, בפעם השנייה, ובסוף הם יפוטרו, ובני זוג ששניהם יפוטרו, המצב שלהם יהיה חמור מאוד. אלה שדחו את המשכנתה לא יחזרו לשלם את המשכנתה ויש מאות אלפי אנשים שצריכים לשלם את המשכנתה מדי חודש בחודשו וזה בעיה קשה מאוד למערכת הבנקאית".
לטענת מעוז, הבעיה קשה במיוחד לאלו המתגוררים ועובדים במרכז הארץ. "למרות שסוגרים את כל הארץ, מרבית המפעלים והעסקים שהוגדרו כחיוניים וישארו פתוחים הם בפריפריה. מפעלי מזון וחומרים כימיים, הם ישמיכו לעבוד. במרכז, שהחוזקה שלו היא בבתי קפה, בהסעדה ובבידור ובפנאי, הפגיעה תהיה קשה".
מעוז מאשים את המצב בשני גורמים עיקריים: אי ציות אזרחי והנהלה כושלת. "לישראלים אין משמעת. צריך להחמיר - מי שייתפס שלא עמד בהגבלות, כמו עטיית מסכה למשל, לא יהיה זכאי לעזרה ממשלתית. חד וחלק. העם הזה לא מבין אחרת. ואיפה השלטון? אין ממשלה. הממשלה משנה את דעתה כל יום, והרי הדבר הכי חשוב זה להגיע לוודאות מסוימת, אי אפשר לקיים עסק ככה".
"הממשלה לא לומדת והעסקים משלמים את המחיר"
עו"ד רועי כהן, נשיא ארגון העצמאים להב, טוען גם הוא כי הסגר השני הוא "בבחינת גזר דין מוות למסחר, לתרבות ולפנאי". כהן מסביר כי העסקים הקטנים אינם מתנגדים לסגר, באם יש צורך בריאותי חיוני. אולם, הוא גורס כי על הממשלה לפצות את העסקים בהתאם ולעשות זאת לפני שאלו יקרסו תחת העומס.
צפו בריאיון של עו"ד כהן באולפן ynet
(צילום: אורי דוידוביץ)
"הפכנו למדינה שרק מדברת ולא עושה. דיברו על פיצוי, רצו להקדים תרופה למכה, מדברים על פטור מארנונה ושיהיה כסף בחשבונות הבנק אבל אתמול הודיעו שהדיון על התוכנית הכלכלית יהיה רק אחרי החגים. כלומר, יאשרו את התוכנית באמצע אוקטובר והכסף אולי ייכנס רק בסוף נובמבר. ושוב מי משלם על הסגר הזה? העצמאים והעסקים קטנים. אין להם רזרבות והם לא יכולים לקחת הלוואות.
"אם צריך סגר, שיהיה סגר. אבל אל תעשו איפה ואיפה - טייק-אווי לא, אבל סופרים כן. ספרים וקסמטיקאיות לא, אבל חנויות פארם כן. דין שווה לכולם. זה גם אומר עצירה כללית של החזרי הלוואות וחיובים ופטור מארנונה", מוסיף כהן.
6 צפייה בגלריה
מיצג מחאה: תקיעות שופר של ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל - על העסקים שנסגרו בתקופת הקורונה
(צילום: מוטי קמחי)
כהן מפציר בממשלה ובגורמים המקצועיים ללמוד מהמסקנות של הסגר הראשון. "למה לא להכניס כסף לשבונות האלה? למה להוציא את העובדים לחל"ת כשאפשר לעשות אחרת ולתת כסף על מנת שימשיכו להעסקים את העובדים? מציעים 5,000 שקל על כל עובד, אבל אתה עדיין מפסיד 5,000 שקל, אז ברור שתוציא לחל"ת. זה מנגנון שנועד לכישלון. אלו טעויות שלא הפיקו לקחים מהם. ארבעה חודשים היה לממשלה לפני הסגר השני ועכשיו שוב נראה גל של פשיטות רגל.
"אמרנו את זה למשרד האוצר: כל המדינות בעולם עושות חל"ת גמיש וחל"ת משלים שמאפשר לבעל העסק לשמור על העובד שלו בזמן הסגר. לתת לו את השכר שלו, וביום שאחרי ישר להניע מחדש. במקום זה בארץ שוב אנשים יצאו לחל"ת וייקח ארבעה חודשים עד שנחזיר אותם למסלול העבודה וכולם סובלים. גם המדינה מפסידה הכנסות".
"לא נסכים להיות שפני הנסיונות", מצהיר כהן. "ביום שאחרי, העצמאים בצורה כזו או אחרת יבינו שעשו עליהם ניסוי וטעיה ויצטרכו למחות ולדרוש, ובסוף נקבל את הדרישות שלנו, רק לצערי זה יעלה בהמון עסקים שישלמו את המחיר".
צפו בריאיון של אביר קארה, מייסד "אני שולמן", לאולפן ynet
(צילום: אורי דוידוביץ)
מייסד "אני שולמן" מצטרף גם הוא לטענה כי הממשלה לא הפיקה לקחים מהסגר הקודם וטוען כי "91% מבעלי העסקים הם הנפגעים המשמעותיים ביותר ואנחנו דורשים היום שתהיה לנו תוכנית מאוד מסודרת. הבעיה המרכזית היא שמהממשלה מתעכבת בהנחיות ומעבירה מסרים סותרים. המסר שעובר לציבור הוא שהמדיניות של ממשלת ישראל היא לא אחידה ולא אחראית.
"צריך להעביר מסר ברור גם למגזר הפרטי. יש הרבה בעלי נכסים שמשכירים את הנכסים שלהם ונותנים הלוואות וצריך באופן מיידי לדאוג להקפאות שלושה חודשים קדימה. מדינת ישראל יכולה לשאת בריבית, דיברנו על זה בסגר הקודם ולא עשו עם זה משהו".
כתוב מאחוריך שכל סגר הוא הזדמנות, הזדמנות למה?
"הקמנו את שולמן בספטמבר בשנה שעברה כי קשה לחיות ולעשות עסקים בארץ. ישראל לא מעודדץ יוזמה פרטית ויזמנות. אני חושב שזה הזדמנות לנקות. הקורונה מזכירה לנקות ולשטוף ידיים, אז זה מזכיר לנו לנקות חוקי עבודה ורגולציות. זו ההזדמנות שלנו לעשות את זה וללכת הפעם עד הסוף".
מנכ"ל דיזנגוף סנטר: כל השוכרים באו לבקש הנחות בשכר דירה
דן פילץ, מנכ"ל ובעלים משותף בדיזנגוף סנטר, ודדי ריזל, יו"ר התאחדות רשתות המסחר, האופנה וההסעדה, מזהירים באולפן ynet גם מהפגיעה האנושה שצפויה לקניונים בשל הסגר. ריזל אומר כי "אנחנו לא מייצגים רק בעלי קניונים גדולים. יש גם קניונים קטנים. מרבית הקניונים בישראל בגל הראשון באו לקראת השוכרים ומיוזמתם פטרו את השוכרים גם מדמי שכירות וגם מדמי ניהול. השאלה היא שוב מהו אורך הסגר הצפוי וכמה סשנים של סגרים נוספים עוד יהיו?".
צפו בריאיון עם מנכ"ל והבעלים של דיזנגוף סנטר ועם יו"ר התאחדות רשתות המסחר, האופנה וההסעדה
(צילום: אורי דוידוביץ)
לדבריו, "בוודאי שהפגיעה תהיה חמורה, עד כדי קניונים שזה יביא אותם לקריסה כלכלית. כדאי מאוד שיעזרו למגדר העסקי הרבה יותר מהר ובצורה משמעותית מהסבב הקודם ולא בהבטחות על הנייר, כי יש דברים שהם אבסורדים ומודיעים על מתווה פיצוי להשארת עובדים אחרי שכבר התחלנו לשחרר עובדים. אנחנו מאוד נשמח לדעת ולתכן כי ככה נוכל להגיב ואני בטוח שלמגזר העסקי יש הרבה כלים כדי להתמודד, אבל צריך את עזרת המדינה, צריך שהבנקים יעזרו, צריך לתת הלוואות ומענקים ושהרשויות המקומיות יקלו באגרות שילוט וארנונה, וצריך הירתמות כללית. צריך הירתמות של המגזר הציבורי לפרטי, צריך דוגמה אישית".
פילץ, כמה בעלי עסקים באו אליך וביקשו שתעשה להם הנחה בשכר הדירה?
"כולם. והם לא צריכים לבוא, זה ברור מאליו. איך העסקים שסגורים כרגע אמורים לשלם את החשבונות שלהם? איך הם אמורים לסגור את החודש ולשלם לספקים שלהם ולשלם מע"מ, מס הכנסה? זה ברור מאליו. העסק שלהם סגור בהוראת מדינה והמדינה לא עוזרת".
בנוסף, ריזל מזהיר מהנזקים הבלתי הפיכים שיגרמו לענף ההסעדה: "חלק גדול מהמסעדות לצערי הוכיחו שהן לא יכולות להחזיק מעמד. כ-1,000 מסעדות נסגרו ממרץ האחרון. ארוך הסגר ישפיע על השרידות של המסעדות. אם אנחנו עכשיו נכנסים לכמה סשנים של סגרים והמדינה לא תפצה ותכניס יד לכיס, אז אין ספק שחלק גדול מעסקי ההסעדה לא ישרדו את הצונאמי הזה".
"חשיפת אשראי של כטריליון שקל אם ענף הבנייה יקלע למשבר"
ברקע החששות הרבות של בעלי העסקים, הממשלה דנה הבוקר באפשרות סגר גם בענף הבנייה והתשתיות. ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מסר: "הממשלה חייבת לקבוע שענף הבניה והתשתית ימשיך להיות מוגדר כחיוני, כמו בסגר הקודם. עובדי הבנין אינם באים במגע עם האוכלוסייה כך שהסיכון לציבור הוא אפסי. מצד שני הפגיעה בכלכלה הישראלית עם ענף הבניה והתשתית ייסגר היא אנושה.
"ישנם הרבה פרויקטים לאומיים בתחום התשתית, התחבורה והביטחון שאינם יכולים להפסק. בנוסף, עם חשיפת אשראי של כטריליון שקל אם ענף הבניה יקלע למשבר, והוא ייקלע ויושבת, תתערער יציבות הבנקים, שלא לדבר על קריסה בשוק המשכנתאות. ייקח לפחות שבוע לדומם את הענף וחודש להפעילו מחדש. יש לכך משמעויות שליליות אדירות על הכלכלה".
