לצד ההידרדרות הכללית ברמת אי השוויון בין גברים לנשים בתחום התעסוקה בצל משבר הקורונה, תמונת המצב המגדרית בתפקידי המפתח הבכירים במשק - נותרת גרועה כבר שנים. לפי מדד המגדר של מכון ון ליר בירושלים, שיעור המנכ"ליות במשק עלה בקצב איטי במיוחד מ-15.7% ב-2004 ל-22.6% בלבד ב-2020. במדד בורסת ת"א של 125 החברות המובילות במשק - רק שלוש מנכ"ליות הן נשים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כדי להתמודד עם הפערים העצומים בתפקידי המפתח, ארגון סופרסונס, ששם לו למטרה לקדם שוויון מגדרי בצמתי הכרעה והשפעה, פתח השבוע את המחזור הראשון של "בית הספר למנכ"ליות העתיד של המשק הישראלי" ביחד עם הבורסה לניירות ערך.
"מבחינתי עד שאין מעל 60 מנכ"ליות בת"א 125 - לא קרה כלום", אומרת חנה רדו, נשיאת סופרסונס ושותפה מייסדת, שיזמה את הקורס. "אחת המטרות המרכזיות של התוכנית היא לצעוק בראש חוצות - אנחנו מנכ"ליות העתיד, ושכולם ישמעו את זה.
"מטרה מרכזית נוספת היא לייצר נטוורקינג של נשים בכירות, ולתת להן כלים פרקטיים כדי להגיע למשרות הבכירות ביותר כמו לתפקיד המנכ"לית. מעבר לזה המטרה היא לחזק אצל נשים את ההכרה שהן שוות, כי הרבה יותר קל לפרגן לאישה שמפרגנת לעצמה", אומרת רדו. "נשים בדרך כלל מרגישות שהן צריכות להיות צנועות - אז בעיניי זו התכונה הכי לא פרקטית בעולם, וגם לי לקח לי זמן להבין את זה".
4 צפייה בגלריה
חנה רדו, נשיאת סופרסונס ושותפה מייסדת. "נשים לרוב מרגישות שהן צריכות להיות צנועות - שזו התכונה הכי לא פרקטית בעולם"
(צילום: חן שקליאר)
עמליה אדלר-וקסמן, סמנכ"לית אחריות תאגידית בחברת טבע, הצטרפה לתוכנית כדי לקבל כלים רלוונטיים ובמיוחד כדי לייצר ולחזק "אחווה ונטוורקינג נשיים, מה שמאפיין את עולם הגברים אך לא קורה עדיין מספיק בין נשים", היא מסבירה.
לדבריה, "גם בארגונים שבאמת מכוונים לשוויון מגדרי, יש הטיה שבאה לידי ביטוי למשל במאפייני סביבת העבודה - שלא גמישה מבחינתי שעות, עבודה מרחוק וכו'. בשנים האחרונות ניכר שינוי משמעותי בתחום הזה, אבל לא בגלל הבנת המורכבות של מצבן של הנשים, שעדיין נושאות בנטל רב יותר בבית, אלא דווקא בגלל השינויים שחלו בחייהם של הגברים, שמשתתפים באופן פעיל יותר בגידול הילדים ועוד".
4 צפייה בגלריה
עמליה אדלר-וקסמן, סמנכ"לית אחריות תאגידית בטבע. "גם בארגונים שבאמת מכוונים לשוויון מגדרי יש הטיה מובנית"
בנוסף, אדלר-וקסמן טוענת כי התרבות הארגונית עצמה היא זו שפעמים רבות מדירה את הנשים ממוקדי קבלת ההחלטות. "דוגמאות יש בלי סוף, אבל זכור לי במיוחד המקרה הבא", היא מספרת. "באירוע מקצועי בחברה שבה עבדתי בעבר, הסתיימו שלושה ימים אינטנסיביים בארוחת ערב של הבכירים ביותר. היינו כ-40 איש שמתוכן רק ארבע נשים.
"כשהחלטות מתקבלות על סיגרים ומשקאות חריפים כחלק מהתרבות הארגונית - אנחנו באחת כבר לא חלק מההנהלה"
"אחרי הקינוח הגיעו המלצרים עם עגלת משקאות חריפים וסיגרים. באופן טבעי (מה שנכון גם היום לדעתי) כל הנשים קמו והלכו הביתה בעוד שהגברים נשארו עד לפנות בוקר. למחרת, פגש אותי אחד המנהלים הבכירים וסיפר בגאווה על שתי החלטות, שהתקבלו ככל הנראה על משקה וסיגר. שאלתי אותו אם הוא מבין מדוע היו רק ארבע נשים בחדר, ולמה שכשמביאים סיגרים ומשקאות אנחנו באחת כבר לא חלק מההנהלה. לשמחתי הוא ענה לי: 'לא חשבתי על זה, אבל עכשיו כששיתפת אותי אני כמעט מתבייש כי זו באמת התרבות בארגון, ואפילו לא הייתי מודע למשמעות ההרגלים שלנו, הגברים, כמנהלים'".
מעבר לכך, גם רדו וגם אדלר-וקסמן מזכירות את ההטיה שנובעת מכך שמרבית הבכירים במשק הם גברים - ואלו נוטים לקדם את מי שדומה להם, כמו שקורה בכל קבוצה דומיננטית. "הבעיה המרכזית היא שהמנכ"לים הגברים מקדמים מנכ"לים גברים, ולכן הטענה שלי היא שרק גברים יוכלו לשנות את המצב הזה", אומרת רדו. "זה כמו שג'ו ביידן משנה את המצב עכשיו בארצות הברית וממנה שורה של נשים לתפקידים בכירים בממשל. הגברים הם היום השליטים, אז זה חייב לבוא מהם.
"במדד ת"א 125 יש שלוש מנכ"ליות וארבע יו"ריות, שמתוכן מנכ"לית אחת ושלוש יו"ריות מונו על ידי אבא שלהן"
"במדד ת"א 125 יש שלוש מנכ"ליות וארבע יו"ריות, שמתוכן מנכ"לית אחת ושלוש יו"ריות מונו על ידי אבא שלהן", מוסיפה רדו. "אני רוצה שזה יהפוך למוניטין של החברות, שהמנהלים הגברים ירצו בעצמם לתקן את המצב. המזכ"ל של תנועת הקיבוצים למשל, שאצלם העברנו גם את בית הספר למנכ"ליות העתיד, כתב לי ביום האישה האחרון שהמזכ"ל הבא של התנועה תהיה מזכ"לית. אז זה מחלחל".
אדלר-וקסמן מספרת כי גם בחברות גדולות כמו טבע מרגישים שהשינוי מחלחל, והיום היא פועלת לשם כך מעצם תפקידה. "הנהלת טבע אישרה ב-2020 אסטרטגיית ESG שמתמקדת בין השאר בגיוון והכלה. אחד משלושת יעדי התוכנית הוא שיפור ייצוגן של נשים בתפקידים בכירים. המיקוד סביב קידום נשים לעמדות בכירות נובע מתובנות מבוססות שעל אף כל המאמצים, עדיין יש פער בכל הקשור למגדר.
"כמנהלת ESG תפקידנו להבין את התחום ולתקשר את הציפיות של בעלי העניין פנימה, ובמקביל לסייע לארגון לבנות יעדים ומדדים בהתאם למה שנכון לנו כחברה, וכמובן לתקשר זאת החוצה בהתאם לסטנדרטים מקובלים ורצויים של שקיפות".
הבורסה בתל אביב חריגה בתחום זה בנוף יתר החברות במשק, ובה ייצוג הולם של נשים בתפקידי מפתח, כאשר 50% מתפקידי ההנהלה מאויישים על ידי נשים. "אחת המטרות שהביאו אותנו לשתף פעולה עם סופרסונס הייתה להעלות על סדר היום את אי השיווין המגדרי ולתמוך במהלך החשוב להגדלת מספר הנשים המכהנות בתפקידי ניהול בכירים בשוק ההון ובמשק הישראלי", אומר מנכ"ל הבורסה, איתי בן-זאב.
4 צפייה בגלריה
איתי בן-זאב, מנכ"ל הבורסה. "כשנשים מוכשרות עם יכולות יוצאות דופן נעדרות מתפקידי הניהול - אז ברור שצריך לפעול לשנות זאת"
(צילום: נמרוד גליקמן)
"כבית של הכלכלה הישראלית, הבורסה רואה בצמצום הפערים המגדריים חשיבות רבה ולכן כשרואים שגם כיום נשים מוכשרות עם יכולות יוצאות דופן נעדרות מתפקידי הניהול וההשפעה הבכירים - אז ברור שצריך לעשות משהו בעניין כדי לשנות זאת. לכן נרתמנו לשיתוף הפעולה עם סופרסונס ואני מקווה שזה אכן תחילתו של שינוי כיוון".
בן-זאב אומר כי "נשים הן בעלות כישורי ניהול טבעיים, יכולת מצויינת של רתימת צוותים, נטולות אגו ויודעות להתמודד מצויין עם מצבים מורכבים ואי-ודאות, ואני רואה את היתרונות הללו גם אצלנו בארגון ייחודי כמו הבורסה. אני משוכנע שככל שנראה יותר ויותר נשים בתפקידים בכירים, כך גם החברות עצמן וגם הכלכלה הישראלית ירוויחו".
