העצמאים מתוסכלים: המענקים זעומים, לא נשרוד. צפו בריאיון באולפן ynet
(שחר גולדשטיין)
משבר הקורונה דחף רבים לסחרור כלכלי שמקשה עליהם להישאר עם הראש מעל למים, וקרוב ל-38 אלף עסקים כבר נסגרו במחצית הראשונה של השנה. 2020 צפויה להיות השנה הראשונה זה עשור שבה תוספת העסקים נטו תהיה שלילית, ומספר סגירות העסקים יהיה גבוה ממספר הפתיחות. "אי אפשר יהיה להתחמק מכך שנחווה גידול בהיקף הבקשות לחדלות פירעון", אומרת כונסת הנכסים הרשמית, עו"ד סיגל יעקבי, "וכנראה שבהיקפים מאוד גדולים של עשרות אחוזים. אני מקווה שלא במכפלות של מאות אחוזים".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
שוחחנו עם שני בעלי עסקים ששקעו עמוק בבוץ בעקבות המשבר, והם מספרים לנו על הפחד הגדול - וכן, גם על הבושה - להגיע לנקודת האל חזור ולהתחיל בהליך לקראת פשיטת רגל.
"אני מדחיק את האופציה הזו כל הזמן", מספר יוסי סמדג'ה ממודיעין, בעל "בייגל קפה" בעיר. "המגבלות שנוחתות על הראש שלנו משתנות כל הזמן ונהיות חמורות יותר, ואין טיפת מענק מהמדינה בכל החמישה חודשים האלו. ניסיתי לשמור על תקווה עם ראש מעל המים, אבל אי אפשר. הבטיחו סיוע בתוכנית הכלכלית של האוצר וכלום לא קורה. כלום. כמה אפשר לשאת הפסדים כשאתה עסק עצמאי קטן?"
מנסה להציל את העסק
כדי להבין איך ממשיכים הלאה, בלי מענקים אבל עם הפסדים שממשיכים להיערם, סמדג'ה (51) פנה לעו"ד מומחה בתחום. "הגיע הרגע שבו הבנתי שאני חייב להגיע לעו"ד לנסות להציל את העסק לפני שיהיה מאוחר מדי. וזה רגע עצוב ביותר בחיי. איך אני מצטייר בעיני ילדיי? בעיני אשתי? בעיני הלקוחות שלי? עבדתי כל הזמן בעסק רווחי שנתן לי פרנסה נהדרת עד הרגע שבו הקורונה תקפה. הבנתי שבלי עו"ד אני לא יודע איך להתמודד. זו התקווה האחרונה, שהוא יציל אותי".
"ארנונה ושכירות ממשיכים לחייב אותי כמובן, ויש ירידה דרסטית בהכנסות. אני מקווה שלא יסגרו אותנו, כל עוד פתוח אני ממזער נזקים"
סמדג'ה לקח לפני כשנה שתי הלוואות, אחת לטובת זיכיון של רשת בתי קפה גדולה ואחת לחשבון הפרטי. כעת הוא לא מצליח לעמוד בפירעונות ההלוואות, ומודאג מההחמרת ההגבלות על ענף המסעדות. "ארנונה ושכירות ממשיכים לחייב אותי כמובן, ויש ירידה דרסטית בהכנסות. אני מקווה שלא יסגרו אותנו, כל עוד פתוח אני ממזער נזקים", הוא אומר. "כשהחלה התפשטות הקורונה עדיין הייתי אופטימי ושילמתי לספקים שלי גם על ציוד וסחורה שלא קיבלתי כדי לשמור על מעמדי אצלם. החובות הצטברו אבל הייתי בטוח שבבנק יבינו - אבל במאי הבנק התחיל ללחוץ. התחילו לחזור צ'קים והוראות קבע ותוך חודשיים הכל נחרב".
בית הקפה של סמדג'ה היה סגור חודשיים, וגם כשהוסרו חלק מההגבלות התפוקה עמדה על כ-20%. "כשהתחילו ההקלות פתחתי כדי לשמור על מומנטום בתקווה שיסתדר, אבל הלקוחות הפסיקו לבוא", הוא מספר בכאב. "אני חייב עכשיו 400 אלף שקל שאין לי מאיפה להביא. צריך להבין, אני האדם הכי לא עצלן בעולם. במקביל לעסק עדיין עבדתי כשכיר, אלא שביום שהתחילה הקורונה הוציאו אותי לחל"ת ובהמשך פוטרתי. עכשיו כבר הרמתי ידיים, הבנק לא מוכן להסתדר איתי והחל בהליכים משפטיים נגדי. הבנתי שמכאן אני לא יכול יותר להתמודד לבד".
סמדג'ה פנה לעו"ד חן אגבלי, העוסק בייצוג חייבים בהליכי חדלות פירעון, שפועל כעת מול הבנקים כדי למנוע את הגזירה. "הוא הסביר שאפשר ללכת להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אבל יש לזה מחיר. דירוג האשראי שלי יוכתם ולא אהיה זכאי לקבל משכנתה במשך שנים רבות. זה שיקול כבד משקל בין העתיד הכלכלי שלי לבין הצורך המיידי לשרוד את מכת הקורונה שספגתי. עורך הדין מנסה בכל הכוח להציל אותי מפשיטת רגל ואני מתפלל שהמהלך המשפטי הזה יצליח".
5 צפייה בגלריה
"כל יום אנו מוצפים בפניות של לקוחות מבוהלים שנמצאים בחרדה קיומית". עו"ד חן אגבלי
(צילום: מיה טנר, סטודיו האריה החופשי הפקות)
עו"ד אגבלי מאשר שמאז אפריל ניכרת עלייה משמעותית של פונים להליך כזה. "כל יום אנו מוצפים בפניות של לקוחות מבוהלים שנמצאים בחרדה קיומית. זה עצוב לומר, אבל המשק מוצף כעת באזרחים שלא יכולים עוד לעמוד בהתחייבויות שלהם - גם עצמאים וגם שכירים שפוטרו או הוצאו לחל"ת. בעלי חוב צריכים לדעת שיש דרכים משפטיות להקל על ההליך הבלתי הנמנע".
יצחק, בהליכי פשיטת רגל: "כל כך הייתי בטוח בעצמי שמדובר בעסק של חיי, שלקחתי הלוואות גדולות למימון. נקלעתי לבור בלי תחתית"
יצחק (42), פרוד ואב לשלושה מבית דגן, פנה גם למשרדו של אגבלי לקבלת ליווי בטיפול בפתיחת ההליכים הנדרשים. "לפני שנתיים פתחתי רשת מכללות למקצועות היופי והקוסמטיקה. כל כך הייתי בטוח בעצמי שמדובר בעסק של חיי, שלקחתי הלוואות גדולות למימון. הביטולים של הלקוחות החלו עם הכניסה לסגר ונסגרנו כבר בתחילת הקורונה".
הרשת נכנסה לחובות, מספר יצחק, ומפני שהוא ערב אישית לחברה אז כל הנושים, "לא מפסיקים לפנות אליי ולדרוש את כספם, ובצדק". בין הנושים נמצאים מרצים שלא הצליח לשלם להם משכורות ותלמידים שלא קיבלו כספם בחזרה. "אפילו לא יכולתי להחזיר להם את דמי הרשמה לקורס. אבל מה לעשות שנקלעתי לבור בלי תחתית. אני ממש כואב ומצטער על המצב שאליו נקלעתי ועל זה שאני חייב לאנשים כסף, וכמוני יש עוד רבים. יש לי כרגע חובות בסך של למעלה מ-800 אלף שקל ואין לי איך להחזיר. כבר עיקלו לי את המכוניות".
לפי התוכנית העסקית של העסק, יצחק היה אמור להחזיר את ההשקעה בתוך שלוש שנים - אלא שלקורונה תוכניות משלה. "הכל השתבש. יש לי שלושה ילדים קטנים שאני חייב לדאוג להמשיך להאכיל אותם. ולכן לא נותרה ברירה אלא לפנות להליך של חדלות פירעון, צמד מילים כואבות, כדי שאוכל להשתקם כלכלית ובתקווה שאוכל לשלם לנושים שלי. בינתיים חזרתי למעגל העבודה כדי להתחיל להחזיר כספים".
יצחק מספר שבשלב כלשהו הרגיש שכולם "רודפים" אחריו, הבנקים, הנושים, הלקוחות שנפגעו. "לא ידעתי למי להתייחס קודם ומה עושים. הוצאנו צו הקפאת הליכים פרטני עבור כל נושה והגשנו בקשה לחדלות פירעון שממתינה למתן צו קבוע מצד הכנ"ר. עכשיו אפשר לומר שלפחות בפן המשפטי יש לי סוג של שקט".
שיקום במקום ענישה
בספטמבר האחרון נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שהחליף את פקודת פשיטת הרגל, כשהתפיסה העומדת בבסיסו היא לדאוג לשיקום החייב, לסייע לו להגיע להסדר עם נושיו ולאפשר לו לצאת לדרך חדשה.
בקשות לפשיטות רגל כבר לא מוגשות לבתי המשפט המחוזיים, ומי שמבקש להכריז על עצמו פושט רגל מגיש בקשה להוצאה לפועל (חוב נמוך מ-150 אלף שקל) או לכנ"ר, בשמו החדש הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (חוב גבוה מ-150 אלף שקל). בתיקים שהוגשו לכנ"ר, כעבור כשנה התיק יעבור לבית משפט השלום להמשך ניהול והכרעות בתיק. מנגד, נושים שרוצים להכריז על החייב כפושט רגל יגישו את הבקשה לבתי משפט השלום.
אז מה חשוב לדעת, לטוב ולרע, אם אתם שוקלים ללכת לפשיטת רגל? לדברי הכנ"רית עו"ד יעקבי, "תהיה לכם יכולת לפתוח דף חדש ונקי מבחינה כלכלית, לקבל הפטר מהחובות ולהתחיל מחדש. אבל יש לקחת בחשבון שיש חובות שלא ניתן לקבל מהם הפטר כמו חוב מזונות, קנסות, חובות שנוצרו במרמה ועוד".
הכנ"רית יעקבי: "זה מופיע בדו"חות נתוני אשראי ומגביל את היכולת ליטול אשראי חדש. עדיף ללכת להסדר, אבל לפעמים אין באמת ברירה"
יחד עם זאת, היא מזכירה שלהליך יש הגבלה על יכולת הפעילות הכלכלית בעתיד: "זה מופיע בדו"חות נתוני אשראי. המידע מגיע למערכת הפיננסית ומגביל את היכולת ליטול אשראי חדש. ממליצה לחייבים לראות אם הליך פשיטת הרגל הכרחי ולא ניתן להתמודד עם החובות בדרך אחרת. עדיף ללכת להסדר, אבל לפעמים אין באמת ברירה".
"החידוש הגדול בחוק זו הכוונה לעזור לחייב להשתקם, ולא להעניש אותו", אומרת השופטת בדימוס ורדה אלשיך, שניהלה את מחלקת חדלות פירעון בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב ושפטה בכמעט כל קריסה במשק הישראלי. "ככלל בעל עסק צריך לעשות מאמצים להגיע להסכמות עם הנושים. בלית ברירה, אם הדברים לא עולים יפה, אין מנוס לפנות בבקשה לפשיטת רגל".
אלשיך לא חושבת שהחוק מושלם, ואף מציינת כי "התקופה הנוכחית היא היחידה בה שאני יכולה לומר שהחוק יכול לסייע". לדבריה, החוק משאיר רק בידי החייב את ההחלטה אם להיות ישר או לא, "ומהניסיון שלי אחוז לא מבוטל מהחייבים אינם ישרים. קל להסתיר רכוש ולעשות כל מיני תחכומים ואז 'להשתקם' ולפרוח מחדש על חשבון הנושים".
