"זה היה כמו בום. גם ככה היה קשה לי למצוא עבודה, ובתקופת הקורונה התחילו לצמצם משרות ופחות משרות נפתחו. ממש הייתי בלחץ". כך מספר ג'אק דחדל (23), תושב מזרח ירושלים, על האופן שבו משבר הקורונה תפס אותו בדיוק בזמן חיפוש עבודה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
דחדל משקף תופעה נפוצה בימים אלו: דו"ח שירות התעסוקה, שפורסם לאחרונה, מלמד כי שיעור החזרה לעבודה נמוך במיוחד בקרב אוכלוסיות מסוימות - מבוגרים בני 55 ומעלה (15%), ערבים (9%), מקבלי הבטחת הכנסה (5%) ומובטלים ותיקים מהתקופה שלפני הקורונה (3.5%). זאת לעומת שיעור חזרה לעבודה כללי שעמד בסוף חודש מאי על 18%.
דחדל, שנמצא בשנה הרביעית ללימודיו במכללה להנדסה בירושלים, מחפש כבר תקופה ארוכה עבודה בתפקידי הנדסה ביו-רפואית. "אבא שלי למד הנדסה בחו"ל ורצה שאני אלמד בחו"ל גם, אבל היה לי חשוב ללמוד בארץ", הוא מספר. "אני שולח קורות חיים קרוב לשנתיים. בשנה האחרונה אני מתעסק במציאת עבודה באופן יומיומי, אך עדיין לא הוזמנתי לראיון עבודה אחד".
"יש לי חשש שזה בגלל המוצא שלי. אף אחד לא יגיד 'סליחה לא מקבלים אותך כי אתה ערבי', אבל החשש הזה קיים"
לפחות באחד מהמקרים שבהם קיבל דחייה, הוא חושד כי הדבר היה על רקע מוצאו. "אני יודע שבתחום שאני מחפש יש מספר משרות קטן, ויכול להיות שזה גם בגלל שאני גר בירושלים. באחת המשרות שלא קיבלו אותי יש לי חשש שזה בגלל המוצא שלי. אני בטוח שיש לי את כל הנתונים בשבילם אבל הם אמרו משהו אחר כמובן. אף אחד לא יגיד לי 'סליחה לא מקבלים אותך כי אתה ערבי', אבל החשש הזה קיים", הוא אומר.
משבר הקורונה הביא לקשיים נוספים. "סוגרים המון משרות ויש פיטורים. אתה מבין שנכנס עוד משהו שימנע ממני למצוא עבודה, ופחדתי למצוא את עצמי עוד שנתיים באותו מצב, שאני עדיין בשלב בו אני מתעסק בקורות חיים", הוא מספר. "זה מתסכל, אני מרגיש שאני עומד במקום, אני רואה כמה אנשים כן מתקבלים וזה צורם. אני בטוח שהקורונה לא הגיעה בזמן טוב להרבה אנשים, אבל זה ממש לא בא טוב לאנשים צעירים שרק עכשיו יצאו לשוק העבודה ומחפשים עבודה".
הפתרון למצב: יריד גיוס בזום
בשבוע שעבר השתתף דחדל ביריד תעסוקה וירטואלי שנערך בזום על ידי ארגון צופן, הפועל לשלב אקדמאים ערבים בתעשיית ההייטק בישראל, בשיתוף עם חברת Itworks. ביריד השתתפו יותר מ-750 סטודנטים ובוגרים במקצועות ההנדסה מהמגזר הערבי, לצד נציגי חברות הייטק מובילות. כרגע הוא נמצא במגעים מול מספר חברות, בתקווה שיבשילו לכדי משרה. "היריד הזה הגיע בתקופה הכי טובה שהוא היה יכול להתקיים", הוא אומר. "בדיוק במצב של חושך וחוסר ודאות נכנס קצת אור".
לדבריו, היריד הרחיב את הידע שלו ולראשונה ראה את המגייסים, דיבר איתם והבין מה הם מחפשים. "לא רק שלחתי קורות חיים וקיבלתי הודעה שלילית יבשה במייל. זה צעד ענק שהגיע לאחר שנתיים של עמידה במקום. שלחתי קורות חיים בעקבות היריד לעשרות חברות ואני אופטימי", הוא משתף. "הובהר לי יותר מה הם מחפשים ואני מקווה לקבל תשובה חיובית כדי להגשים את החלום שלי. אני רוצה לשפר את הבריאות של בני האדם באמצעות פיתוחים טכנולוגים, ועכשיו עם הקורונה אפשר לראות כמה זה חשוב".
גם את גסאן אשקר (22) מנצרת, בוגר לימודי הנדסת תוכנה בטכניון, תפסה הקורונה בתקופה של חיפושי עבודה. כשבועיים לפני פריצת הקורונה בארץ, אחרי תקופה ארוכה שבה קיבל תשובות שליליות, אחת חברות ההייטק המובילות הודיעה לו סוף כל סוף כי התקבל לעבודה ושעליו להגיע למפגש במטה שלהם, אבל אז פרצה מגיפת הקורונה. החברה צמצמה את מכסת המשרות שלה והודיעה לגסאן על ביטול העסקה.
"הבנתי שהקורונה הולכת להכניס עוד אתגר למצב המורכב שאני ממילא נמצא בו. התלבטתי אם להמשיך לנסות או לוותר"
"הבנתי שאני שוב צריך להיכנס ללופ של חיפוש עבודה, רק שעכשיו הבנתי שזה יהיה הרבה יותר מאתגר", הוא מספר. "הרבה חברות צמצמו מכסות עבודה וחששתי שלא ירצו להכניס עובדים חדשים. הבנתי שהקורונה הולכת להכניס עוד אתגר למצב המורכב שאני ממילא נמצא בו. אני ממש זוכר את הערב הזה שקלטתי שאנחנו נכנסים לסיטואציה חדשה, התלבטתי אם להמשיך לנסות או לוותר".
אשקר מחפש כבר תקופה ארוכה עבודה בחברות הגדולות, בתפקיד של בודק תוכנה. "למרות שאין לי במשפחה אפילו אחד שלמד מחשבים, בבית הספר אני מרגיש חיבור למקצוע הזה. תמיד אהבתי מתמטיקה, מחשבים והנדסת תוכנה", הוא מספר. "במשך שנה אני שולח קורות חיים והייתי בעשרות ראיונות עבודה, אך בכל פעם שאני חושב שיש התקדמות אני מקבל תשובות שליליות. זה מאוד מתיש. קשה שלא להתייאש אבל אני מבין שהחלום שלי חשוב ואני לא רוצה לוותר עליו. זה מה שאני רוצה לעשות ואני אופטימי שבסוף אני אמצא עבודה".
רגע לפני שהתייאש ובעודו שוקל לחזור לספסל הלימודים כדי להרחיב את אפשרויות התעסוקה שלו - אשקר השתתף אף הוא ביריד התעסוקה בשבוע שעבר, שם נפתחו לו אפיקי תעסוקה פוטנציאליים. גם הוא ממתין בימים אלו לתשובות. "נחשפתי לעשרות חברות שיכולות להתאים לי ושמחפשות עובדי. אני לא מהמרכז, לא גדלתי במקום שיש בו עשרות חברות, הכרתי רק את החברות הגדולות, ובזכות היריד שלחתי קורות חיים לעשרות חברות חדשות שנחשפתי אליהם", הוא אומר. "זה מדהים שאחרי שנה מתישה שאני מחפש עבודה נותנים לי פתאום את הכלי הזה. החלום שלי זה להיות בודק תוכנה באחת מהחברות הגדולות בעולם, אני אולי אופטימי מידי אבל אני מרגיש שעכשיו זה יכול להתגשם ואני לקראת הגשמת החלום, אני ממש לא רוצה לוותר".
סאמי סעדי, מנכ"ל משותף בארגון צופן, מציין כי בזמן שכולם מפנימים את השלכות משבר הקורונה על הכלכלה העולמית ועל המשק הישראלי בפרט, מתעצם הצורך לתווך בין בעלי הפוטנציאל באוכלוסיות מודרות כמו המגזר הערבי, לבין חברות ההייטק. לדבריו, "החשיבות הגדולה היא באיזון ובצמצום הפערים. נתקלנו בהיענות רבה ליריד הן מצד החברות והן מצד מחפשי העבודה. המשק כולו ירוויח מכניסתם של יותר אנשים מהחברה הערבית להייטק, במיוחד בימים אלה".
"כוח המיקוח של העובדים נשחק"
"הקשיים העומדים בפני כל מי שעבר את גיל ה-50 נשארו כפי שהיו, ולאחר שתויגו כקבוצת סיכון ועברו בידוד חברתי נוקשה, הרי שמצבם חמור משהיה"
אשר לקושי של מחפשי עבודה בגיל השלישי - חנן מסר, מייסד אתר למציאת עבודה לגימלאים בשם סבא-בא, מציין כי הקשיים הניצבים היו קיימים גם קודם לכן, אך התעצמו מאוד בשל משבר הקורונה. "הקשיים העומדים בפני כל מי שעבר את גיל ה-50 ויותר נשארו כפי שהיו, ולאחר שתויגו כקבוצת סיכון ועברו בידוד חברתי נוקשה, והייתי מעז ומוסיף את היחס הניאו-ליברלי המפלה וחסר כבוד וערך לדור הלא יצרני בהווה, הרי שמצבם חמור משהיה", הוא מסביר.
נירה צימלס, מנכ"לית ארגון בעצמי, הפועל לקידום בתעסוקה של אוכלוסיות מודרות ומעוטות הזדמנויות, מציינת כי מצבם של מחפשי העבודה הורע משמעותית בעקבות משבר הקורונה, בעיקר כשמדובר באוכלוסיות עם חסמים בשוק התעסוקה. "שוק העבודה בעקבות הקורונה התכווץ, האבטלה עלתה בצורה דרמטית וקיצונית ל-25% וכמות המשרות הפתוחות בירידה", היא אומרת.
לדבריה, "השוק הפך להיות שוק מעסיקים - היצע גדול של מועמדים על כמות משרות נמוכה. במצב כזה הפגיעה היא באנשים עם המיומנויות והכישורים הנמוכים יותר. בנוסף' נפגעו ענפים שטרם חזרו לעבודה סדירה והעסיקו הרבה מאד צעירים ואוכלוסיות פחות מיומנות כגון: מוכרים בקניונים, ניקיון, אחזקה, מלונאות, מסעדות וענפי שירותים נוספים. בעקבות החשש מגל שני ומפגיעה במשק מעסיקים לא מחזירים את כל העובדים".
צימלס, שצופה גלי פיטורים בתקופה הקרובה, מציינת כי בין הקשיים שניצבים כעת בפני מחפשי העבודה כלולים תחרות קשה על כל משרה וקושי בלייצר בולטות אל מול המתמודדים הרבים. במצב זה, היא מסבירה, כשיש הרבה מועמדים מוכשרים שמוכנים להתפשר על כל משרה. אוכלוסיות מגוונות עם חסמים יורדות לתחתית הרשימה. "בפריפריה קשה יותר, בעיקר לאוכלוסיות מעוטות הזדמנויות ומגוונות", היא אומרת. "הסיכוי למצוא עבודה יגדל ככל שהשוק יתייצב. יקח זמן רב לחזור לנתון חד ספרתי של אבטלה".
הטיפ שלה עבור מחפשי העבודה הוא לרכוש מיומנויות, במיוחד בתחום האוריינות הדיגיטלית, דבר שניתן לעשות גם מהבית באמצעות קורסים מקוונים. בנוסף, היא ממליצה להפעיל את כל המעגלים החברתיים. "חבר מביא חבר זו הדרך האפקטיבית ביותר, כשהמלצה של מישהו מבפנים מייצרת למועמד בולטות ומקצרת את הדרך".
"הקורונה החזירה את הגלגל אחורה"
עינב בוימפלד, מנהלת התוכן והמחקר של AllJobs, מסכימה שכללי המשחק השתנו - כוח המיקוח של העובדים ומחפשי העבודה נשחק, ועמדת הכניסה שלהם מראש נמוכה יותר. "בעשור האחרון שוק העבודה הפך בהדרגה לשוק של עובדים, כלומר למקום שבו הכוח נמצא בצד של המועמדים", היא מפרטת. "ראו את זה בשיעורי האבטלה שהיו נמוכים, ובתנאים שעובדים היו מקבלים.
בוימפלד: "ברגע שדור ה-Y וה-Z הלכו ותפסו נפח גדול יותר בכוח העבודה במשק, הם שינו את האופן שבו השוק פועל. והנה פתאום, משום מקום, הגיעה הקורונה ובעצם החזירה את הגלגל אחורה. הכוח חזר למעסיקים ובמצב החדש יש לא מעט קשיים שעובדים מתמודדים איתם. כך לדוגמה, כאשר אלפים אנשים נפלטים פתאום למעגל האבטלה, הרבה יותר אנשים מתחרים על כל משרה. כשאותו מועמד היה המועמד היחידי, היה לו כוח. היום כשמתחרים איתו עוד 100 איש על אותו תפקיד, זה מחליש את המעמד שלו.
"הקושי מתבטא גם במידת הבררנות של העובד", מוסיפה בוימפלד. "אם פעם עובדים היו יכולים לבחור בפינצטה במה לעבוד ולדרוש שכר מתאים, הרי שהיום יש עלייה גדולה בביקוש לעבוד דווקא במקצועות שנחשבו "אפורים", כגון ענף השירותים, המכירות, מוקדים ושליחויות. זה קורה כי אנשים רוצים קודם כל לעבוד, כבר פחות חשוב להם במה, והם פועלים על פי ההגבלות במשק ופשוט הולכים לאיפה שיש עבודה והיכן שפתוח. גם העובדים הקיימים ספגו מכה גדולה ונאלצים להתפשר על קיצוצים בשכר, או הטבות שהיו מקבלים פעם ועכשיו ירדו, כמו סבסוד ארוחות ותקציבי רווחה".
התאמת הליכי הגיוס לעולם הווירטואלי
בין המשתתפות ביריד התעסוקה של צופן נמנתה חברת אינטל. ערן ליפקין, מנהל הגיוס של אינטל, מספר כי ההשתתפות ביריד הגיעה במסגרת התרבות הארגונית של החברה, המתמקדת בגיוון תעסוקתי ותרבות של הכלה. "אינטל שמה למטרה להגדיל את מספר העובדים הערבים בחברה ולהגדיל את תחושת השייכות שלהם", הוא מסביר. "ליריד מגיעה אוכלוסייה רחבה מכל הארץ, שרלוונטית גם למרכזי הפיתוח וגם למרכז הייצור של אינטל. בתקופת הקורונה הקהל ביריד זמין יותר בגלל שנושא המרחק הגיאוגרפי מתבטל ואנשים יכולים להצטרף יותר בקלות".
בתקופת הקורונה, הוא מוסיף, נוצרה מציאות אחרת, בה החברה נדרשה להתאים את תהליכי הגיוס לעולם הווירטואלי. "מיד עם התחלת המודעות לקורונה בישראל העברנו את כל הראיונות לראיונות וירטואלים. המועמדים והמראיינים היו צריכים להסתגל לפלטפורמה החדשה ולקבל החלטות על פי ההתרשמות הווירטואלית".
לדבריו, "הגיוסים נמשכו בתקופת הקורונה על פי מדיניות אינטל והותאמו לצרכים העיסקיים של היחידות השונות והמגוונות באינטל. אתגר מרכזי היה סביב קליטה של עובדים חדשים מרחוק. גם בעולם קליטת העובדים בנינו מודלים חדשים לגמרי, שתומכים בקליטת עובדים שמתחילים לעבוד מהבית ובאינטגרציה שלהם. לעובדים החדשים שלחנו לבתים את המחשב והציוד שהזדקקו לו, וכן כל תהליך הקליטה וההיכרות עם הצוות והארגון התבצע באופן וירטואלי, דבר שחייב גמישות, מודעות ולמידה שונה מהמקובל".
נכון להיום, החברה מעסיקה מהבית את מרבית העובדים במרכזי הפיתוח וגם חלק נכבד מעובדי מרכז הייצור. לדבריו, לעבודה מהבית יתרונות מבחינת פרודקטיביות ואיזון בית עבודה, למשל חיסכון זמן משמעותי בזמן שנדרש לנסיעות בדרך לעבודה וממנה הביתה. עם זאת הוא מציין כי העבודה מהבית יצרה גם אתגרים סביב ניהול וחיבור צוות שעובד מרחוק, פיתוח שגרות עבודה חדשות שמאפשרות עמידה ביעדים באופן יעיל והתמודדות עם קשיים שונים שעובדים חווים על רקע התקופה. "על מנת לסייע באתגרים אלו פותחו כלים והדרכות שסייעו למנהלים ולעובדים, וכל מערך ניהול חווית העובד כמו פעילויות רווחה, כושר וכדומה - הפך לוירטואלי", הוא מסכם.
פורסם לראשונה: 07:36, 26.06.20