נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הזהיר היום (שלישי) ממצב שבו לא תוקם ממשלה חדשה בישראל בעת הקרובה, ואמר לאולפן ynet כי "אם נלך לבחירות חמישיות נישאר עוד הפעם עם תקציב המשכי, וצריך לזכור שהתקציב הזה מתבסס על תיעדופים שנקבעו ב-2018".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הנגיד התראיין ל-ynet לאחר מסיבת העיתונאים שהתקיימה היום לרגל הגשת הדו"ח השנתי של בנק ישראל. "כל ממשלה חדשה שתקום תצטרך קודם כל להתייחס להמשך היציאה מהמשבר, לטפל באבטלה, בעסקים הקטנים. אבל החשיבות הגדולה נמצאת בתוכנית עבודה רב שנתית שבה יתמקדו בצמיחה בת קיימא לאורך שנים, עם השקעה בחינוך, בבריאות, בתשתיות, באימוץ של הדיגיטציה שהואצה בקורונה, בשיפור המערכת הפיננסית. לכל אלה צריך ממשלה יציבה שמסתכלת על השקעות ועל תוכנית עבודה לאורך זמן".
ירון ציין כי בהיעדר ממשלה יציבה, "נטפל בסיוע לאותם אלו שצריך לסייע להם ביציאה מהמשבר באמצעות קופסאות הקורונה, אבל זה לא יאפשר לנו לנצל את זה שיש לנו יתרון יחסי, את זה שיצאנו מהמשבר הזה ראשונים. אנחנו מאבדים זמן יקר ותקופה ארוכה שהתוכניות האלה לא באות לידי ביצוע, ולהישאר במקום זה בעצם ללכת אחורה.
במסיבת העיתונאים שהתקיימה היום אמר הנגיד בתשובה לשאלת ynet, ברקע הפרסום ב-ynet על הכוונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו להוריד את המע"מ, כי הוא שולל הפחתה של שיעור מס ערך מוסף בתקופה הזאת. "יכולה להיות חשיבות מסוימת להורדת מע"מ אם נראה שהמשק נמצא בביקושים נמוכים. אולם, כרגע אנחנו רואים חזרה יחסית מהירה של הביקושים במשק. הייתי מחכה כרגע ורואה לאן הדברים מתפתחים", אמר הנגיד.
עוד אמר הנגיד, בהתייחסו לשאלה אם צפויה התפרצות אינפלציונית בישראל עם היציאה המהירה מהסגר השלישי והעלייה בצריכה, כי "אנחנו אכן צופים גידול מהיר בצריכה ולכן רמת המחירים תעלה במידת מה, לפחות בטווח הקצר. אני לא חושב שהולכת להיות כאן כעת התפרצות אינפלציונית ולכן האינפלציה תתייצב מעט מעל לרף היעד שקבעה הממשלה".
יצוין שיעד האינפלציה הממשלתי עומד על 1%-3% בשנה ולפי שעה האינפלציה החזויה שפרסם בנק ישראל, על פי המתרחש בשוק ההון, היא 1.3% לשנת 2021 ועד 1.6% או 1.7% בשנתיים הבאות.
התוצר הישראלי התכווץ מאוד, אך פחות משאר העולם
טרם מסיבת העיתונאים הגיש פרופ' ירון את הדו"ח לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, לראש הממשלה, בנימין נתניהו ולשר האוצר, ישראל כץ. הגשת הדו"ח נעשתה בלשכתו של כל אחד מהאישים ובהשתתפות ראש חטיבת המחקר, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, ונציגים נוספים מטעם הבנק. הדו"ח מכיל מאות עמודים ומסכם את שנת 2020 כמעט בכל תחומי כלכלת ישראל.
במעמד מסירת הדו"ח הדגיש הנגיד כי בחזית הפיסקלית של מדיניות הממשלה, באה לידי ביטוי יכולת המדינה לסייע בצורה מקיפה ועוצמתית למשק הישראלי ולנפגעי המשבר. הסיוע התקציבי של הממשלה היה חשוב ומהותי להתמודדות עם משבר הקורונה והוא שמח שבנק ישראל סייע בגיבוש תוכניות פיסקליות שונות ונתן רוח גבית למימושן למרות הגירעון המבני. הסיוע התאפשר לאחר שנים ארוכות של ניהול תקציב מוקפד וזהיר וירידה מתמשכת ביחס החוב לתוצר שיצרו תנאים נוחים להתמודדות עם המשבר הנוכחי.
הנגיד ציין שאומנם התוצר של כלכלת ישראל התכווץ בשיעור עמוק, אך יחד עם זאת בראייה בינלאומית ההתכווצות קטנה יחסית; עובדה המצביעה על החוסן והדינמיות של הכלכלה הישראלית - זאת במידה רבה בזכות סקטורים של טכנולוגיה מתקדמת וייצוא ההיי-טק שהמשיך להוביל ואף להתרחב, לעומת פגיעה משמעותית בענפים הכרוכים בקירבה פיזית אשר עליהם חלו רוב מגבלות הפעילות ולאורך זמן - כגון מסעדות, הארחה וכו'. לאור זאת, וההתפתחויות בשיעורי האבטלה ישנם סימנים מדאיגים המעידים על כך שאי-השוויון העמיק, בין היתר בשל העובדה שרוב המובטלים היו מתחומים בעלי פריון ושכר נמוך.
הנגיד תיאר גם את העשייה בחזית המוניטרית והפיננסית במהלך המשבר, עליה אמונים בבנק ישראל. הבנק ביצע פעולות חסרות תקדים בהיקפן בשוק האג"ח הממשלתי ושוק המט"ח, קודם כל בכדי להחזיר את השווקים הפיננסיים לפעילות סדירה ולוודא שהמשבר הנוכחי נותר בגזרות הבריאותיות ובכלכלה הריאלית ולא התפתח לכדי משבר פיננסי חמור, ולאחר מכן בכדי לאפשר סביבת אשראי נוחה לה המשק כה זקוק.
ריבלין: "תמונה עגומה של המציאות בה אנו חיים"
לדבר ריבלין, "הדו"ח מציג את מה שחשנו על בשרנו - שהפגיעה הקשה והמשמעותית ביותר הייתה דווקא בקרב האוכלוסיות החלשות ביותר. זוהי תמונה עגומה של המציאות בה אנו חיים ושל פערי השוויון בחברה הישראלית. עלינו לפעול יחד על מנת לוודא שכולנו, ובמיוחד החלשים שבנו, חוזרים לעמוד על הרגליים.
"אני תקווה שנבחרי ונבחרות הציבור החדשים יצליחו לכונן ממשלה יציבה ורחבה ככל שניתן, כזו שתאפשר לנו לבצע עבודת עומק יסודית, לבנות ולאשר את תקציב 2021 ולהתחיל בדרך הארוכה של שיקום חברתית וכלכלי".
נתניהו אמר, כי "יחסית לכלכלות אחרות מצבנו טוב למדי, אבל יש לנו אתגר שהוא להשתלט קודם כל על החוב הגדול וכן להחזיר את האבטלה לממדים סבירים, זה יחסית קל משום שאנחנו נתנו תמריצים לחל"ת והתמריצים האלה מסתיימים מטבע הדברים".
בנוסף, ציין נתניהו כי "לפני כל דבר אחר, אנחנו רוצים לייצר צמיחה גבוהה. אם הצמיחה העולמית תהיה 5%, אין לי שום ספק שהצמיחה שלנו תהיה גבוהה יותר משמעותית. אנחנו יכולים מהר להגן על עצמנו מחידוש הקורונה, ואז יש לנו אסטרטגיה כלכלית, שצריך עוד לדון בה ולפתח אותה, אבל נראה לי שאנחנו יכולים לצאת מזה טוב יותר מרוב מדינות העולם. אבל המפתח הראשון - לא לחזור לקורונה. זה יהיה היעד הראשון".
כץ ציין, כי "כפי שמסר לי הנגיד בעת הצגת הדו"ח, לפי הערכת בנק ישראל, אילולא רשת הביטחון הכלכלית שפרסנו ותוכניות הסיוע לקורונה, התכווצות התוצר הייתה גדלה בעוד כ-2%-2.5%. זוהי תוצאה של מדיניות כלכלית אחראית אותה אני מוביל שמזכה את מדינת ישראל בשבחים מכל חברות דירוג האשראי וקרן המטבע העולמית. כעת עלינו להמשיך ולבצע את הפעולות הנכונות כדי להוציא את מדינת ישראל מהמשבר ולהחזיר את הכלכלה והמשק למסלול של צמיחה".
פורסם לראשונה: 11:36, 06.04.21