קיפאון בהכנסות פוקס לצד ירידה בשורת הרווח הנקי, בעקבות שלושת הסגרים שפגעו בתוצאות הקבוצה: פוקס חותמת את שנת 2020 עם עלייה קלה של 1% בלבד בהכנסות ל-2.79 מיליארד שקל, וירידה של 16% ברווח הנקי ל-202.4 מיליון שקל.
להכנסות תרמו הצמיחה במכירות תחום הספורט בחנויות נייקי ודרים ספורט, אתר הסחר טרמינל איקס והעלייה במכירות החנויות הזהות. זאת לצד איחוד תוצאות בילבונג, יאנגה ואמריקן איגל בשנת 2019.
הזינוק במכירות טרמינל איקס עזר לקבוצה לשמור על השורה העליונה בדוחות, בניגוד למתחרה קבוצת גולף שסיימה את שנת הקורונה עם ירידה של 11% בהכנסות. הכנסות האתר שבבעלות פוקס זינקו ב-2020 ל-226 מיליון שקל וזאת בהשוואה להכנסות של 80 מיליון שקל ב-2019.
בתחום הספורט שמאוגד תחת ריטיילורס (וכולל 108 סניפים בישראל, קנדה ואירופה), הכוללת את מותגי נייקי, פוטלוקר ודרים ספורט, נרשמו הכנסות שנתיות של 462 מיליון שקל ושיעור הרווח הגולמי עמד על 49%, זאת בהשוואה להכנסות של 612.5 מיליון שקל ב-2019 ושיעור רווח גולמי של 48.6%. הפדיון למ"ר בחנויות הספורט בארץ ובחו"ל עמד על 2,935 שקל, לעומת 2,735 שקל ב-2019.
למרות סגירת החנויות בתקופת הסגרים נרשמה ב-2020 עלייה בפדיון למ"ר בתחום האופנה ואופנת הבית ל-1,179 שקל למ"ר, לעומת 1,030 שקל למ"ר. בללין, שמכירותיה צמחו בשנת הקורונה ב-22.4% ל-130 מיליון שקל, עלה הפדיון למ"ר בחנויות הזהות ל-3,078 שקל למ"ר, בהשוואה ל-2,514 שקל למ"ר ב-2019. גם בתחום הספורט זינק הפדיון למ"ר ל-3,479 שקל לעומת 2,772 שקל ב-2019.
סגירת החנויות והוצאת העובדים לחל"ת צמצמו את הוצאות ההפעלה של הקבוצה, ובהתאם הצליחה פוקס להציג עלייה של 17% ברווח התפעולי השנתי ל-409 מיליון שקל. שיעורו מהמכירות עלה ל-14.6% לעומת 12.6% אשתקד. הרווח הגולמי ירד ב-0.3% ועמד על 1.56 מיליון שקל. שיעורו מהמכירות ירד ל-56% לעומת 56.8% בתקופה מקבילה אשתקד.
ברבעון הרביעי איחדה פוקס לראשונה את תוצאות חברת ללין, לאחר שהגדילה את חלקה בחברת מוצרי האווירה. איחוד התוצאות העלה את שורת הוצאות הנהלה וכלליות ב-20.6% ל-44.6 מיליון שקל.
בניגוד לחברות שצמצמו שטחי מסחר בתקופת הקורונה, נמנית הקבוצה על החברות שניצלו את הנדל"ן הזול שהתפנה במשבר - פוקס הגדילה את מספר החנויות ל-746 נכון לסוף השנה, לעומת 720 חנויות ב-2019. עיקר ההתרחבות נרשמה בתחום הספורט, מנוע הצמיחה העיקרי של הקבוצה, עם תוספת של 25 חנויות.
דוחות פוקס חושפים את ההקלות להן זכתה פוקס מחברות הקניונים: בעוד שב-2018 עלות הקמת חנות עמדה על 4,600 שקל למ"ר, וב-2019 זינקה ל-6,200 שקל למ"ר, ב-2020 ירד המחיר ל-4,900 שקל למ"ר. ב-2020 השקיעה פוקס בפתיחת 6 חנויות בתחום אופנה ואופנת הבית 4.9 מיליון שקל והקבוצה מדווחת כי בשנים 2019 ו-2020 השתתפות הקניונים בהקמת החנויות הייתה בין 48% ל-79% מהעלות.
מצבת העובדים של פוקס התרחבה בשנת הדוח ב-108 ונכון לסוף 2020 עמד מספר העלבדים על 8,605 . כח האדם גדל בעיקר בשל גיוס עובדים לחנויות הספורט החדשות שהקימה הקבוצה. בתחום זה עלה מספר העובדים שמעסיקה הקבוצה הן במטה והן בחנויות ב-457 עובדים בשנת 2020 ל-2,014 סך הכול. לעומת זאת החברה צמצמה את כח האדם שהיא מעסיקה בתחום האופנה ואופנת הבית ב-295 עובדים, ל-4,363. ביולי חילקה פוקס דיבידנד של 49 מיליון שקל ובמרץ 2021 הכריזה על חלוקת דיבידנד של 77.8 מיליון שקל בגין שנת 2020.
קסטרו נקטה בצעדי התייעלות שצמצמו את ההפסד ב-85%
צמצום כח אדם, סגירת 17 חנויות לצמיתות, צמצום הוצאות מכירה, והקלות בשכר דירה בסגרים - כל אלה סייעו לקבוצת קסטרו לשפר רווחים. למרות שהקבוצה חתמה את 2020 עם ירידה של 30% בהכנסות היא עברה לרווח תפעולי וצמצמה את ההפסד בשורה התחתונה ב-85%.
הכנסות קבוצת האופנה אשתקד הסתכמו ב-1.2 מיליארד שקל והיא הפסידה 12.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 85 מיליון שקל ב-2019.
הרשת מפעילה את חברות הקמעונאות קסטרו, הודיס, אורבניקה, טופטן, קרולינה למקה, קיקו מילאנו, ואיב רושה. כלל מותגי הקבוצה רשמו ירידה בהכנסות בשל הסגרים שנמשכו ארבעה חודשים במהלך 2020.
כמו יתר הקמעונאיות, גם קבוצת האופנה בניהולו של רון רוטר נהנתה במהלך המשבר מפדיונות מרשימים באתרי הסחר. לדברי רוטר, "אתרי האיקום של מותגי הקבוצה רשמו שיא של 26 מיליון כניסות וחצו את פדיון ה-150 מיליון שקל".
הירידה בהכנסות הקבוצה השפיעה לרעה על הרווח הגולמי שירד ב-31.4% ל-661 מיליון שקל, אך פעולות אסטרטגיות שביצעה הנהלת הקבוצה, כגון התייעלות בתפעול החנויות והקטנת הוצאות הפרסום, צמצמו את הוצאות המכירה והשיווק ב-40% ל-537.3 מיליון שקל. קסטרו גם ביצעה התייעלות לוגיסטית ובמטה החברה שהקטינה ב-33% את הוצאות ההנהלה וההוצאות הכלליות.
הפעולות הללו תרמו לשורת הרווח התפעולי של הקבוצה. עוד תרמו למעבר לרווח - מכירת נכס בבת ים שעליו רשמה הקבוצה רווח חד פעמי של 34 מיליון שקל, לצד הכרה בהכנסה ממסים של 8.9 מיליון שקל. החברה עברה לרווח תפעולי של 68 מיליון שקל.
הקבוצה קיבלה במהלך 2020 הקלות בשכר הדירה בהיקף של 58.5 מיליון שקל. בשנת 2020 ירד שיעור שכר הדירה ודמי הניהול ששילמה הקבוצה ביחס למחזור המכירות ב 1% בנטרול השפעת התקן החשבונאי, שעמד על 21% לעומת 22% ב-2019.
מרבית קבוצות הקניונים הציעו הקלות מיוזמתם, ובמקרים אחרים קיבלה הקבוצה פטור בשכר הדירה לתקופות הסגר והנחות לתקופה שבין הסגרים, לאחר ניהול משא ומתן.
גם שכר העבודה הצטמצם ב-3.86% ביחס למחזור והיווה 16% ב-2020 לעומת קרוב ל-20% ב-2019. קסטרו מעסיקה כיום 1,752 עובדים פחות ביחס לתקופה שלפני המשבר.
חלק מהעובדים פוטרו וחלקם העדיפו שלא לחזור מהחל"ת, כך שבחברה אומרים כי נכון להיום חסרים לה כ-500 עובדים. מספר העובדים נכון לדצמבר 2020 עמד על 3,709 עובדים לעומת 5,461 עובדים ב-2019. "המכירות בחנויות הזהות עלו ב 12.5% ב-2020 בדגש על מגזר ההלבשה שבו עשינו מהפכה פנומנלית בשנתיים האחרונות", אומר רוטר, מנכ"ל החברה.
"המהלכים האסטרטגיים של הגדלת החנויות במותג קסטרו ושינוי הקולקציה משפיעים על הצמיחה של הקבוצה ומגדילים את שיעור הרווח. הגידול בחנויות הזהות והמעבר לרווח תפעולי, זו הוכחה להתמודדות מוצלחת שלנו עם הקורונה", הוסיף רוטר.
פורסם לראשונה: 12:26, 24.03.21
