מצבם הכלכלי של הקשישים בישראל הורע במהלך משבר הקורונה, עד כדי כך שמחצית מהם חוששים שלא יוכלו עוד לכסות את הוצאותיהם. כך עולה מהדו"ח השנתי של בנק ישראל, שפורסם היום (שלישי) בצהריים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הקשישים שהשתתפו בסקר נשאלו עד כמה החמיר מצבם בצל הקורונה בארבעה נושאים שונים - בפן הכלכלי, בפן הבריאותי, בפן הנפשי ומבחינת החשש שלהם מאי כיסוי הוצאות. להבדיל משאלות אחרות, בלטה התשובה לשאלה על החשש מכיסוי הוצאות, כאשר כמעט מחצית מהקשישים העידו כי הם "חוששים מאי יכולת לכסות את ההוצאות במידה רבה".
מחברי הדו"ח מציינים, כי בהשוואה לכלל האוכלוסייה, יותר קשישים דיווחו כי מצב בריאותם החמיר אך פחות קשישים דיווחו על החמרה, יחסית לבריאות, במצבם הכלכלי. זאת משום שעיקר הפגיעה בהכנסות של משקי הבית נבעה מהשינויים בשוק העבודה, שמרבית הקשישים אינם מושפעים מהם ישירות, כיוון שאינם עובדים.
בדו"ח בנק ישראל ציינו כי בולטים ההבדלים בין קשישים החיים לבד לקשישים אחרים. חלק גדול יחסית של החיים בגפם דיווחו על החמרה במצבם הבריאותי והנפשי, וחלק קטן יחסית על החמרה במצב הכלכלי. מחברי הדו"ח מדגישים, כי יש לשער שההחמרה בתחומים השונים משקפת את ההשפעה של משבר הקורונה, ולא הרעה שגרתית וצפויה במצבם של קשישים עם תהליך ההזדקנות.
בשנת 2020, היא שנת משבר הקורונה, חיו בישראל 927,196 קשישים בני 65 ומעלה, כמחציתם במשקי בית זוגיים. כרבע מהם, רובן נשים, חיו בגפם באופן עצמאי. רבע נוסף חיו במשקי בית הכוללים גם אחרים: מטפל, צאצאים או בני משפחה אחרים.
18% מכלל הקשישים משתייכים לחמישון התחתון (20% במצב הפחות טוב). בחמישון השני יש 20% מהקשישים, בחמישון השלישי 17%, בחמישון הרביעי 20% ובחמישון העליון (שני העשירונים העליונים) היו 25% מהקשישים בישראל. רק ל-32% מהקשישים בישראל יש ביטוח בריאות פרטי. 49% גרים עם בן-בת זוג. 19% מהנשים חיו לבד ו-6% מהגברים, ו-25% חיו עם מטפל, ילדים או קשיש נוסף.
2% מהקשישים חיים באזור פריפריאלי מאוד, 10% באזור פריפריאלי, 20% בישובי ביניים, 23% באזור מרכזי ו-46% מהקשישים גרים באזור מרכזי מאד בארץ.
עוד מציינים מחברי הדו"ח, כי "כבר מתחילת התפשטות המגפה היה ברור כי אוכלוסיית הקשישים היא הפגיעה ביותר לתחלואה קשה וסיבוכיה. מעבר לכך, מגבלות הריחוק החברתי והחשש מהידבקות צמצמו את הקשרים החברתיים של הקשישים והגבירו את תחושת הבדידות והמצוקה, במיוחד בקרב קשישים החיים בגפם".
בהיבטים החברתיים והנפשיים ישראל מובילה בכל המדדים: המבוגרים בישראל פעילים יותר, מועסקים יותר, פחות נוירוטיים, פחות מבודדים ובעלי עורף משפחתי, אף כי חלק גדול יחסית מהם מדווחים על תחושת בדידות.
עם זאת, מחברי הדו"ח מציינים כי יתכן שדווקא המעבר של מבוגרים ישראלים משגרת חיים פעילה יחסית לשגרת חיים מבודדת ופסיבית יותר עלול להציב בפניהם אתגר גדול יותר מאשר למבוגרים באירופה, ששגרת חייהם הייתה מבודדת ופסיבית יותר לפני משבר הקורונה.
