הנהלת האוצר, יחד עם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, והיועץ הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אבי שמחון, הצליחו לאחר דיון לילי להגיע לסיכום על הצעדים שייכללו בחבילת הסיוע למשק בשל משבר הקורונה. היקף החבילה יעמוד על כ-80 מיליארד שקל, כאשר בין 40 ל-50 מיליארד שקל יהיו "תקציביים", והשאר יכללו גידול בערבויות מדינה, דחיית תשלומי חובה לעסקים ודחיית מיסים, לרבות ארנונה. עוד הוחלט על הקמת קרן נוספת לסיוע לעסקים גדולים, בסך 5 מיליארד שקל. זאת בנוסף לקרן בסך 8 מיליארד שקל לעסקים קטנים ובינוניים.
"הבנקים מפחדים שלא יקבלו את הכסף בחזרה", הודה אתמול בכיר באוצר, שהבין כי יש צורך אמיתי בפריסת רשת ביטחון רחבה שתקטין את הסיכון של הגופים הפיננסיים בנוגע להלוואות שיעניקו למגזר העסקי, ותפשט את מנגנון קבלת ההלוואות. כפי שנחשף בכלכליסט, לגבי חלק מהצעדים היתה הסכמה כבר אתמול בבוקר: השכירים יקבלו דמי אבטלה משופרים - תקופת האכשרה תקטן, תקופת הזכאות תוארך, ותבוטל החובה לנצל ימי חופשה לפני קבלת דמי אבטלה.
בנוסף הוחלט להעניק דמי אבטלה לעובדים מעל גיל 67 שהופסקה עבודתם (ואינם זכאים למדי אבטלה). אלה יקבלו מענק של עד 4,000 שקל, צעד שנחשב חריג. יצוין כי אין מדובר בדמי אבטלה רגילים אלא במענק שיינתן ללא צורך בהגשת טפסים. תקנה זו אושרה על ידי הממשלה, ולפיה יינתן מענק הסתגלות חד פעמי של עד 2,000 שקל עבור חודש מרץ. בנוסף, יינתן מענק של עד 4,000 שקל עבור חודש אפריל, בהתאם לגובה המשכורת. התקרה המקסימלית תינתן למי שמשכורתו עד 2,000 שקל. מי שמשכורתו גבוהה מ-5,000 שקל לא יקבל כלל מענק.
לפי נתונים של לשכת תעסוקה, מתחילת מרץ יש 732.5 אלף נרשמים חדשים – כ-90% מהם בחל"ת. לפי הערכות של האוצר, רק תוספת דמי האבטלה נאמדת ב-9.8 מיליארד שקל לחודש, שהם כ-0.7% תמ"ג (תוצר מקומי גולמי). בתוך כך, הממשלה אישרה תקנות המסדירות רשמית את הבטחתה כי תקופת האכשרה לדמי אבטלה הנדרשת לשם קבלתי דמי אבטלה, תקוצר מתקופה של שנה מתוך השנה וחצי האחרונות לתקופה של חצי שנה במשך אותה מסגרת זמן. תקופת הזכאות הוארכה, כך שמי שהסתיימה התקופה בחודשים מרץ ואפריל ולא מצא עבודה - יזכה לקבל דמי אבטלה עד לסוף חודש אפריל. לנוכח העומס במערכות הביטוח הלאומי, התקנות שאושרו מאפשרות לביטוח הלאומי להעניק מקדמה של עד 2,000 שקל למי שטרם הסתיימה הבדיקה לגבי לפני חג הפסח.
צעד חסר תקדים
הצעד המהפכני הנוסף עליו הוחלט הוא סיוע ישיר לעצמאים. "לא נפצה מנכ"ל של חברה שהחליט להירשם כעצמאי, אבל כן נהגי מוניות", הסביר בכיר אחר באוצר. לפי הלמ"ס, ישנם בישראל כ-283.3 אלף משקי בית שבראשם עומד עצמאי. אתמול הוחלט להעניק 6,000 שקל לעצמאים - אך למשך חודשיים, כך שמדובר על מענק שיכול להגיע בכמה מקרים גם ל-12 אלף שקל. מדובר בעלות למדינה של 1.7 מיליארד שקל לחודש, ואם המענק יינתן לחודשיים - בכ-3.4 מיליארד שקל, שהם כ-0.25% תמ"ג. הסיוע כאמור יגיע לחלק מעצמאים.
מדובר בצעד חסר תקדים, שכן במשך שני עשורים רצופים נלחמים העצמאים לזכאות לדמי אבטלה - דבר שלא קרה. חשוב להבהיר כי הסיוע לעצמאים יהיה זמני, שכן ישנה הסכמה רחבה באוצר שזה לא הזמן ליצור מסגרות חדשות אלא לפתור זמנית את הבעיות הנוכחיות. יצוין כי גם חבילת הסיוע של ארה"ב, גרמניה ובריטניה כוללות "מתן צ"ק בדואר" עם סכום חד פעמי כדי לשרוד את תקופה הסגר. בתוך כך, הממשלה אישרה בתקנות דחייה של תשלומי הביטוח הלאומי לעצמאים לחודש אפריל על מנת להקל עליהם בתקופה זו.
עוד נודע לכלכליסט כי החבילה כוללת תוספת תקציבית עצומה למערכת הבריאות בהיקף של 5-10 מיליארד שקל בשנה הנוכחית, חלקה תהפוך לקבועה. משרד האוצר העביר עד כה 1-2 מיליארד שקל למערכת הבריאות לטובת המאבק בקורונה. בנוסף, לצורך עידוד הצמיחה, האוצר יקצה תקציבים ייעודיים לצורך פיתוח תשתיות פיזיות וגם תקציבים יעודים לסיוע בתעשיית ההייטק.
סלע המחלוקת אתמול היה סביב הסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים: שמחון הציג מודל לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים במצוקה אשר יציגו ירידה של 50% או יותר במחזור לפי תשלום המע"מ. באוצר התנגדו נחרצות למתן סיוע ישיר (מענקים) לעסקים שכן מדובר בהחלטה תקדימית.
לבסוף, שמחון עצמו הוביל פשרה: הסיוע לעצמאים יהיה באמצעות דחיית תשלומי מיסים והנחות - עד פטורים - מארנונה, בנוסף לדחייה בתשלומי מים וחשמל. לפי חישובים באוצר, הגירעון ב-2020 צפי לזנק ליותר מ-100 מיליארד שקל (השנה כבר התחילה עם גירעון של יותר מ-50 מיליארד שקל). החוב הממשלתי צפוי לזנק ב-10 נקודות אחוז לפחות לרמה של 70% מהתמ"ג או יותר.