דו"ח של ארגון "קו לעובד" מגלה כי 11% מהעובדים בישראל קיבלו ב-2018 שכר נמוך משכר מינימום. מדובר בהרעה משמעותית לעומת 9.5% בלבד שנמדדו ב-2012 ו-10% שנמדדו ב-2016.
מי שאמור לאכוף את החוק הוא מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה והרווחה, אך תקציבו ירד בשלוש השנים האחרונות ב-37% והוא נקט ב-2019 פעולות בדיקה או עיצומים נגד 0.05% מהמעסיקים בלבד.
הדו"ח מתבסס על נתונים שקיבל "קו לעובד" מהביטוח הלאומי וממשרד העבודה והרווחה. חישוב נתוני אי הציות על ידי הביטוח הלאומי מתבסס על השוואת שכר שעה של העובדים לשכר המינימום לשעה. הנתונים מתייחסים לבני 25 ומעלה, כלומר סביר להניח שבהכללת צעירים בני 18 ומעלה - המצב גרוע אף יותר.
הסיכויים לקבלת שכר נמוך משכר מינימום גדלים במגזרים הנחשבים גם כך לחלשים. כך, 20% מהעובדים הערבים, 17% מהעולים החדשים ו-16% מהעובדים החרדים מקבלים שכר נמוך משכר מינימום. 13.3% מהנשים משתכרות מתחת לשכר המינימום, לעומת 9.4% מהגברים, וכך גם 34% מבעלי השכלה נמוכה מ-8 שנות לימוד, 37% מהעובדים הלא מקצועיים, 16% מהצעירים בני 25-29 ו-15% מבני ה-65 ומעלה. 29% מהמשתכרים פחות משכר מינימום נמצאים מתחת לקו העוני.
עם זאת, התופעה של השתכרות מתחת לשכר מינימום רחבה במיוחד בענפים שבהם יש סיכוי גבוה יחסית לעבודה בלתי מדווחת: 46% מהמועסקים במשקי בית משתכרים פחות משכר מינימום ו-24% מהמועסקים בענף המזון.
פחות אכיפה
הגוף האחראי על אכיפת דיני העבודה בישראל הוא מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה והרווחה. המינהל יכול להטיל עיצומים כספיים שנעים בין 5,000 ל-35 אלף שקל על מעסיקים או להעמידם לדין פלילי. הוא יכול לבדוק תלונות בעצמו או ליזום בדיקות וכן לתת התרעות מנהליות. בפועל הוא אינו משתמש כלל בהליך הפלילי בנושא שכר מינימום וכמעט אינו נותן התרעות.
תקציב המינהל שעמד על 19.5 מיליון שקל קוצץ בהתמדה במהלך השנים והידרדר ל-12.2 מיליון שקל בלבד ב-2019, ירידה של 37%. מדובר בירידה עקבית משנה לשנה שמשקפת כנראה מדיניות שמזלזלת באכיפת דיני עבודה.
מנתוני מינהל ההסדרה והאכיפה עולה כי שיעור האכיפה עמד ב-2019 על 0.05%. ב"קו לעובד" חישבו שיעור זה על ידי חלוקת מספר המעסיקים במשק ב-157 פעולות אכיפה. זו ירידה של 50% לעומת 315 פעולות אכיפה ב-2018. אז עמד שיעור האכיפה על כ-0.1%. עם זאת ראוי לציין שב-2016 ננקטו רק 26 פעולות אכיפה, כלומר שבשנים האחרונות חלה עלייה בהתייחסות של המינהל להפרת חוק שכר מינימום.
הסנקציה היחידה בה משתמש מינהל ההסדרה והאכיפה בנושא תשלום נמוך משכר מינימום היא הקנס הכספי. גם בתחום זה חלה ירידה מדאיגה של 21% מ-106 עיצומים ב-2018 ל-84 בלבד ב-2019. עם זאת, גם כאן מדובר בעלייה יפה מאז 2016, אז הוטלו רק 59 קנסות.
השכר עלה, הציות ירד
לעלייה באי הציות תרמה גם העלייה בשכר המינימום - כלומר, היו מעסיקים שלא עדכנו את שכר העובדים בהתאם לעלייה עליה הוחלט. שכר המינימום עמד על 4,100 שקל במשך רוב 2012 והועלה בהדרגה ל-5,300 שקל החל מ-2018, עלייה נומינלית של 29%. על פי הביטוח הלאומי, שכר המינימום לשעה עלה מ-22.3 שקל לשעה ל-28.5 שקל לשעה, עלייה של 3.8% לשנה במונחים ריאליים.
בקו לעובד אומרים ש"תמונת המצב שעולה מהנתונים עגומה. אף על פי ששיעור אי הציות לחוק שכר מינימום במשק גדל בשנים האחרונות, שיעור פעולות האכיפה בהן נוקט מינהל ההסדרה והאכיפה הולך ופוחת".
ממשרד העבודה והרווחה נמסר כי "חוק שכר מינימום נבדק ונאכף באופן שוטף. מינהל הסדרה ואכיפה שם דגש על אכיפת חוקי העבודה בקרב האוכלוסיות המוחלשות, בכלל זה עובדים בעלי שכר נמוך. ב-2019 ניתנו 85 עיצומים כספיים בנושא חוק שכר מינימום". עוד מציינים שם שבכלל ההליכים המנהליים שנוקט המינהל (חוקים שונים) הוטלו כ-3,300 עיצומים על מעסיקים, ניתנו 2,200 התראות מנהליות והוגשו 160 כתבי אישום. על כך ש-11% מהעובדים בישראל משתכרים פחות משכר מינימום אומרים במשרד העבודה שהנתון אינו מוכר להם.
