"אנחנו רוצים להגדיל את העיר ירושלים, ובעיקר אנחנו רוצים להגדיל את מספר התושבים החילוניים והציוניים-דתיים, כי זו האוכלוסייה היצרנית". כך אמר היום (ב') ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, בוועידה הלאומית לפינוי בינוי של מרכז הבנייה הישראלי בירושלים. "לשם כך אנחנו עושים את כל המאמצים להוריד את הבירוקרטיה לאפס. בשנה שעברה שמנו לב שלא היו מספיק היתרי בנייה. הרמנו טלפונים ליזמים לשאול - מה עוצר אתכם? עד היום הממוצע היה 2,000 התחלות בנייה בשנה, השנה נחצה את רף ה-4,000 התחלות בנייה".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"אני רוצה להגיע ל-10,000 יחידות דיור בשנה", הוסיף ליאון. "אנחנו מדברים על עיר ענקית עם הרבה התחדשות עירונית, כולל בנייה על קרקעות ריקות והרבה תעסוקה. ירושלים מונה היום 950 אלף תושבים - יותר מפי שניים מתל אביב. 350 אלף תושבים ערבים במזרח ירושלים הופכים אותה לעיר הערבית הגדולה בישראל. 300 אלף תושבים חרדים הופכים אותה לעיר החרדית הגדולה בישראל. 300 אלף תושבים נוספים הם חילונים וציונים-דתיים".
בפאנל שעסק בנושא "ערים מתחדשות", אמרה דניאלה פז ארז, מנכ"לית ומייסדת חברת פז כלכלה והנדסה, כי "לפני עשור אנשים יצאו לרחובות במחאה החברתית הגדולה בגלל משבר הדיור. בעקבות המחאה הוקמה ועדת טרכטנברג ושלוש ממשלות עבדו מאז כדי לייצר פתרונות לענף, כמו הסכמי הגג, חוק הותמ"ל, הקמת מטה הדיור ועוד. אבל בשנתיים האחרונות מאז פירוק מטה הדיור נוצר קיפאון, וכמות הנושאים שלא טופלו פשוט לא תעלה על הדעת. מהיום יש לנו ממשלה חדשה ואני מקווה שעכשיו סוף סוף אפשר להתחיל לעבוד".
פז ארז שאלה את עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) במשרד הפנים, האם להערכתו יוקם קבינט הדיור מחדש. "גם אם לא יהיה קבינט דיור, יש הכרח בשיתוף פעולה בין משרדי הממשלה. אי אפשר לתכנון אלפי יחידות דיור בלי תשתיות, אי אפשר לקדם בנייה בלי לדבר עם ראשי הערים".
לדבריו, "המשימה העיקרית של הממשלה היא לשקם את הקשר עם השלטון המקומי, שהוא אחראי במידה רבה לסטגנציה בתחום - יש ראשי ערים שמסרבים להוציא היתרי בנייה וזה מחייב טיפול מיידי. בנוסף, המשימה המרכזית היא נושא הציפוף. הגידול הצפוי באוכלוסייה מחייב את הגדלת הצפיפות במסגרת התחדשות עירונית, הקמת מגדלים וחייבים לקדם את תוכנית המטרו. יש הרבה מה לעשות כדי להגדיל את כמות היתרי הבנייה - צריך להתמקד בחסמי ביצוע בשנה הראשונה, כולל התמשכות שלב הרישוי, לשבת ולראות מה לא עובד נכון ולתקן".
3 צפייה בגלריה
עו"ד ארז קמיניץ המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הוועידה הלאומית לפינוי בינוי
(צילום: ארן דולב)
ראש עיריית גבעתיים: "מצפה שהממשלה החדשה תעביר סמכויות לרשויות"
רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים, טען כי "מדינת ישראל עשתה הכל כדי למנוע התחדשות עירונית. היא מקדמת בנייה בשטחים ריקים ובפריפריה, במקום לטפל בהתחדשות עירונית. אין חיה כזאת שממציאים איזה כלי תכנוני כמו תמ"א 38 והוא אמור להתאים לכל מדינת ישראל. ככל שממשיכים לדבר על תמ"א 38 בגבעתיים, מחזירים אחורה את הדיירים ואת העירייה, כי ככל שהדיירים ימשיכו לחשוב שהם יוכלו לקדם תמ"א 38 בגבעתיים, כך הם לא ירצו לשמוע על התחדשות עירונית במתחמים".
קוניק הוסיף כי "הציפיות שלי מהממשלה החדשה הן להעביר סמכויות לרשויות, להפחית עד למינימום את ההתערבות של הוועדות המחוזיות, לקדם הסכם גג להתחדשות עירונית וליצור מסלולים ירוקים לפינוי בינוי כדי שהתושבים יבינו שפינוי בינוי יהיה מהיר יותר מתמ"א 38. אם המדינה תסייע לנו בצעדים האלו אני אוריד בפניה את הכובע".
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, הוסיף: "אם ראש עיר מפסיד כסף על כל דירה שהוא בונה, איזה תמריץ יש לו לבנות? אנחנו חייבים שינוי בשיטת הארנונה שתתמרץ רשויות לבנות. תמ"א 38 היא לא תוכנית התחדשות עירונית, היא תוכנית להצלת חיי אדם. הכתובת על הקיר בענק. מומחים מדברים על רעידת אדמה מתקרבת בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר בים המלח. ביום שזה יקרה גם בתים בגבעתיים יקרסו".
עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התייחסה לחסמים בתחום. "נושא הורדת הרוב הוא חלק ממכלול המרכיבים שאנו מקדמים לצורך הסרת חסמים בענף ההתחדשות העירונית. הורדת הרוב, יחד עם האפשרות לא למנות עברייני בנייה בחישוב הרוב, תביא למצב שבו לעברייני הבנייה, שהם האגוז הקשה לפיצוח במיזמו התחדשות עירונית, לא ישתלם לסרב לקידום הפרויקט עד לקבלת מבוקשם" אמרה. לדבריה, "בזכות המהלך נצליח לטפל בעברייני הבנייה בשלב מוקדם יותר ולהאיץ את מימוש הפרויקטים".
בנוגע לפקיעת ההסכמים, אמרה גנון כי "לראשונה ייקבע בחקיקה שיש זמן מוגבל במהלכו ניתן לכבול דיירים תחת הסכם ללא קידום של הפרויקט, בדומה לחקיקה הקיימת בחוק המארגנים. חקיקה זו תסייע לקיצור זמנים ולהתחשבות בדיירי ההתחדשות העירונית, שהם אלה שבסופו של יום נפגעים מהעיכובים הללו".
צחי דידי, סמנכ"ל הכספים ומשנה למנכ"ל בחברת יוסי אברהמי, התייחס לחסמי הביורוקרטיה העומדים בפני יזמים. "הבעיה העיקרית בבנייה בפריפריה מתחילה ונגמרת במחירים – מחירי המכירה של דירות בפריפריה נמוכים משמעותית לעומת המחירים בגוש דן ובמרכז הארץ", אמר.
לדבריו, "בתל אביב, למשל, מחירי המכירה למ"ר גבוהים מאוד, משמעותית יותר מבאזורים מרוחקים יותר. הם מתחילים ב-30 אלף שקל למ"ר וממריאים עד ל-150 אלף שקל למ"ר באזור רצועת החוף (הרברט סמואל) – מה שגורם ליזמים להסתכל על מיזמי פינוי בינוי בעיר כבעלי פוטנציאל גדול. גם שיעור עליית המחירים הצפוי בעיר בשנים הקרובות גבוה משמעותית מאשר בפריפריה. המדינה צריכה להתערב ולאפשר ליזמים כדאיות כלכלית גם בפריפריה, על ידי מתן מענקים ופטורים מהיטלים והשבחה".
