נתון חמור ומדאיג מציג היום (רביעי) מרכז טאוב, בדו"ח השנתי שפרסם על תחולת העוני בישראל. כלכלני מכון טאוב צופים, בדו"ח על מצב המדינה בשנת הקורונה 2020, כי העוני בישראל יגדל בכ-8%-14% ואי השוויון יגדל בכ-1.5%-4%, בשל משבר הקורונה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
פרופ' ג'וני גל ושביט מדהלה קובעים בפרק בדו"ח הדן בתחום הרווחה כי עיקר הנפגעים מהמשבר הן המשפחות העובדות, שהעומדים בראשן איבדו את מקום עבודתם או ששכרם נפגע, המשפחות החד-הוריות ומשפחות צעירות. החמרה של המצב הכלכלי חלה בעיקר בקרב האוכלוסייה בגילי העבודה ובקרב כ-50% מהמגזר הערבי. חלק מהנפגעים צמצמו את כמות האוכל או מספר הארוחות מסיבה כלכלית בעקבות המשבר.
"המשבר חייב את מערכות המדינה להשקיע משאבים כספיים ניכרים, ואכן היינו עדים לגידול דרמטי בהוצאה החברתית. קשה לדעת כיצד ישפיע המשבר על רווחתם של האזרחים לאורך זמן, אך אין ספק שהדבר תלוי במידה רבה בנכונותה של הממשלה להותיר על כנן את תוכניות הסיוע, שנועדו להקל את מצוקתם של מחוסרי העבודה ולסייע בשילובם בשוק העבודה במשרות ראויות", אמר פרופ' גל, ראש תוכנית מדיניות הרווחה במרכז טאוב.
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
בדו"ח, שערך פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב, צופים כלכלני המרכז כי בשל הגירעון העצום שנוצר מתוך הצורך של הממשלה להיאבק במשבר ולסייע למגזרים רבים, "אחרי המשבר תצטרך הממשלה להפחית את גירעונותיה במהירות ולעודד צמיחה כדי שיחס החוב-תוצר יחזור לרמתו לפני המשבר".
כספים רבים שהוקצו לא נוצלו
פרופ' בנימין בנטל, ראש תוכנית מדיניות הכלכלה במרכז טאוב, ציין כי "כיום מצב החוב הלאומי שלנו טוב בהרבה מזה של מדינות מפותחות רבות אחרות וסביבת הריבית נוחה מאוד. בשלב זה זוכה המשק הישראלי לאמון רב בשוק ההון העולמי, כפי שניכר בפרמיה המשתלמת על החוב של ממשלת ישראל ובדירוג האשראי הגבוה שלה בשוקי ההון הבינלאומיים. עם זאת, יש לזכור שהתנהלות לא תקינה והשקעה לא נכונה של הכספים עלולות לשנות את המצב הזה במהירות".
מחברי הדו"ח מדגישים כי תקציבים רבים שהוקצו לתחומים השונים לא נוצלו בחלקם. בולט במיוחד תת-הביצוע בסעיפי הסיוע לעסקים כגון סיוע לענפי משק במשבר, והעובדה שהתקציב לשימור עובדים לא נוצל כלל. "עבור תוכנית האצה ופיתוח המשק הוקצו 4.6 מיליארד שקל, מתוכם נוצלו עד סוף נובמבר 40% בלבד. סעיף זה נועד למטרות ארוכות טווח ויש לקוות שהתקציב שהוקצה לו ימומש בהמשך".
עוד מציינים חוקרי המרכז כי "שיעור הביצוע הכולל של התוכנית הכלכלית לשנת 2020 לחודשים מרץ עד נובמבר עומד על 73% ואינו תואם את לוח השנה. תת-הביצוע בתוכניות מסוימות עלול לפגוע בפוטנציאל ההתאוששות של המשק. בסעיף המענה הבריאותי והאזרחי, שבו הביצוע מתיישב עם לוח השנה, היו חריגות בהוצאות שהתמקדו במענה לצרכים מיוחדים של המערכת הרפואית בתחילת המגפה, אשר חלקן עלולות להתברר לאחר מעשה כלא יעילות", הדגיש ד"ר לביב שאמי.
מחברי הדו"ח מדגישים כי "בהשוואה בינלאומית, היקף תוכניות התמיכה של ישראל - שעיקרן תמריץ תקציבי ישיר - דומה למדי לזה של מדינות אחרות ב-OECD ואף גבוה בהשוואה לכמה מהן. לעומת זאת, היקפן של תוכניות הדוחות תשלומי מיסים, ובייחוד אלה הכרוכות במתן ערבויות למגזר העסקי, נמוך משמעותית בישראל בהשוואה למדינות אחרות. עובדה זו מחלישה את יכולת העמידה של המגזר העסקי ועלולה להקשות על ההתאוששות מהמשבר".
נשים נפגעו יותר מהקורונה
חוקרי מרכז טאוב, פרופ' גיל אפשטיין, פרופ' אבי וייס ונועם זונטג מסבירים כי הפגיעה בתעסוקה במהלך משבר הקורונה הקשה לא הייתה אחידה והושפעה ממשתנים רבים. מבחינה מגדרית, בתחילת המשבר שיעור הנשים שתעסוקתן נפגעה היה גבוה משיעור הגברים, כ-38% מהנשים היו מובטלות או נעדרו באופן זמני מהעבודה לעומת כ-30% מהגברים, אולי משום שרבים מהמועסקים במקצועות העזר של ההוראה שהוצאו לחל"ת הם נשים, או שנשים רבות נשארו בבית עם הילדים בזמן סגירת מוסדות החינוך.
מחודש יוני המגמה התהפכה ושיעור המובטלים והנעדרים זמנית מהעבודה היה מעט גבוה יותר בקרב גברים, אולם עם הטלת הסגר השני בספטמבר עלתה שוב האבטלה בשיעור גבוה יותר בקרב נשים, ובאוקטובר הוא היה גבוה ב-3% מהשיעור בקרב גברים.
בבדיקה לפי רמות השכלה, עיקר הנפגעים מהמשבר, בייחוד בתקופות הסגרים, היו בעלי השכלה נמוכה. בדיקה לפי קבוצות גיל מגלה שעיקר הנפגעים הם עובדים צעירים ועובדים מבוגרים אחרי גיל הפרישה, במהלך הסגרים וביניהם. "יתכן שהמבוגרים נפגעו מאוד בשל השתייכותם לקבוצת סיכון, ויש חשש שחלק ניכר מהם יישארו מחוץ לשוק העבודה לצמיתות, מה שעשוי לצמצם את כוח העבודה בישראל".
יותר מובטלים חרדים וערבים
עוד מצאו במרכז טאוב כי המשבר התעסוקתי פגע בעוצמה רבה יותר בעובדי המגזר החרדי, בעיקר בגברים, ששיעור האבטלה וההיעדרות מהעבודה בקרבם מסיבות הקשורות למשבר הגיע באפריל ל-48%, לעומת 28% בקרב גברים יהודים לא-חרדים, והוסיף להיות גבוה גם בזמן ההקלות ובסגר השני. בקרב עובדים במגזר הערבי השיעורים היו גבוהים בתחילת המשבר אך הצטמצמו, ומאז יוני הם היו נמוכים מאלה של אוכלוסיית היהודים הלא-חרדים בחלק מהחודשים, הן בקרב גברים והן בקרב נשים.
בעוד שעובדים רבים נעדרו זמנית מעבודתם בתקופת הסגרים, קבוצה קטנה יותר של עובדים נותרה מחוסרת עבודה גם בזמן ההקלות. עיקר הפגיעה ביוני 2020 הייתה במגזר העסקי, שבו אחוז הבלתי מועסקים מכלל האנשים שהיו מועסקים שנה קודם לכן (יוני 2019) הגיע ל-14% (לעומת 5% בלתי מועסקים ביוני 2019 מתוך המועסקים ביוני 2018). עלייה חדה נצפתה גם בקרב העצמאים שאינם עובדים עוד, ששיעורם הגיע ל-11% מכלל העצמאים שעבדו בשנה הקודמת (לעומת 2% שנה לפני כן). עלייה זו הייתה משמעותית גם בקרב העובדים במשרה מלאה וגם בקרב העובדים במשרה חלקית.
בין פברואר 2019 לפברואר 2020 עלה שכר העובדים השכירים במשק בכ-3%. עם הסגר הראשון חלה ירידה בשכר הריאלי הממוצע, אך באפריל חלה בו עלייה חריגה. הסיבה לכך היא שחישוב השכר הממוצע מתבסס על שכרם של מועסקים שעבדו בפועל ועל כן הוא מושפע גם משינויים בתמהיל העובדים המועסקים. בהתאם לכך, העובדה שרבים מהעובדים ששהו בחל"ת באפריל השתכרו שכר נמוך יחסית, השפיעה על השכר הממוצע של המועסקים שעבדו בפועל בחודש זה. אחרי אפריל השכר הריאלי היה שוב במגמת ירידה, אולם גם בחודש אוגוסט השכר הריאלי היה עדיין גבוה בהשוואה לחודשים שקדמו למשבר, בייחוד במגזר העסקי.
"המדיניות לטיפול במשבר התעסוקה צריכה להיות דיפרנציאלית"
למשבר צפויות להיות השלכות נוספות על שוק העבודה, ואחת המרכזיות שבהן היא אימוץ פרקטיקת העבודה מרחוק. סקר מצב העסקים שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) הראה ש-16.5% מהמעסיקים שאפשרו לעובדיהם לעבוד מרחוק היו מעוניינים להגדיל את שיעור ההעסקה מהבית. לפי חוקרי מרכז טאוב, הדבר מפחית את חשיבות הקִרבה הגיאוגרפית בין מקום העבודה והבית ומנגיש תעסוקה איכותית לפריפריה ולבעלי מוגבלויות. העבודה מהבית גם מצמצמת את עומסי התנועה ומאפשרת גמישות בשעות העבודה - וזו בתורה מאפשרת איזון טוב יותר בין עבודה ומשפחה. במקביל נצפתה השפעה שלילית לעבודה מהבית - ירידה בפרודוקטיביות של העובדים בחלק מסוגי העסקים.
מעסיקים וענפים שונים התמודדו עם המשבר במגוון דרכים - באמצעות עבודה מהבית, התאמות שכר, והיו גם מי שניצלו את המשבר להתייעלות שאינה קשורה בו במישרין. בעסקים קטנים (5-10 עובדים) פוטרו מעל חמישית מהעובדים, בענף המזון והמשקאות פוטרו כרבע מהעובדים, ובענפים שיכולים להתבסס יותר על עבודה מרחוק כמו היי-טק ופיננסים פוטרו או נעדרו זמנית מהעבודה אחוזים נמוכים יותר. על אף הפערים בין הענפים, שיעור המפוטרים הגבוה בא לידי ביטוי בכלל המשק, ככל הנראה בשל הירידה בביקושים, חוסר הוודאות והקושי לגייס הון.
"המדיניות לטיפול במשבר התעסוקה צריכה להיות דיפרנציאלית, על בסיס הצרכים של כל קבוצה מהקבוצות שנפגעו", אמר פרופ' וייס. "עם זאת, המשבר מביא עימו גם הזדמנויות, למשל עובדים בשכר נמוך שפוטרו יכולים לשפר את רמת ההכשרה והשכר שלהם. אנחנו כבר עדים לגידול של 20% במספר הנרשמים למוסדות להשכלה גבוהה בשנה הנוכחית, והממשלה יכולה לנצל את תקופת המשבר להכשרות מקצועיות שיגדילו את שיעורי התעסוקה ואיכותה. בנוסף, הרחבת השימוש בטכנולוגיה, בדגש על טכנולוגיה המאפשרת עבודה מרחוק, מקילה על הנגישות של עובדים לתעסוקה איכותית".
