יעל (שם בדוי), אישה טרנסית, עברה ניתוח להתאמה מגדרית באישור של משרד הבריאות ובמסגרת סל הבריאות. להפתעתה, למרות שבפוליסת ביטוח הבריאות שלה בחברת הפניקס, קיימת זכאות לתשלום עבור ימי אשפוז ואובדן כושר עבודה, הם סרבו לטענתה לשלם את דמי הביטוח בטענה שאין מדובר במצב רפואי המחייב ניתוח וכי הניתוח לא מבוצע לצורך טיפול או בעיה רפואית.
"זה ניתוח מאוד מורכב, ומדובר בתהליך החלמה ארוך", מספרת יעל. "עוברים כמה חודשים עד שאפשר בכלל להתחיל לחשוב על לחזור לעבוד. מעבר לחוסר ההכנסה בעקבות הפסקת העבודה בתקופת הניתוח יש המון הוצאות כלכליות שיכולות להגיע לסכומים מאוד גבוהים בכל חודש, בין היתר ציוד רפואי שהכרחי לתהליך ההחלמה".
במסגרת תוכנית לסיוע משפטי ללא תשלום של האגודה למען הלהט"ב ביחד עם פרויקט גילה להעצמה טרנסית הגישה יעל תביעה לבית משפט השלום בתל אביב, במסגרתה ביקשה את מלוא דמי הביטוח, וכן פיצויים בגין האפליה על רקע זהות המגדר שלה.
"אני זוכרת את הרגע בו סורבתי לקבל את דמי הביטוח. המון רגשות מעורבים של כעס, פגיעה ובעיקר תסכול. מדובר כאן בניתוח שההחלמה שלו היא מאוד אינטנסיבית והמצב הזה הוסיף קשיים לתהליך ההחלמה שלי".
בקהילה הגאה טוענים שחברת הפניקס דוחה תביעות של טרנסג'נדרים ומסרבת להעביר את המגיע להם. בעקבות כך, הוגשה תביעה תקדימית נגד החברה בגין אפליה של טרנסג'נדרים על רקע זהות מגדר.
"ניתוחים מצילי חיים"
"אני חושבת שהבעיה העיקרית היא חוסר המודעות של חברות הביטוח לחשיבות של ניתוחים להתאמה מגדרית. מעבר לוועדות הרפואיות שאנחנו צריכות לעבור ומעבר להכרה של משרד הבריאות בתהליכים האלו כתהליכים רפואיים לכל דבר, חברות הביטוח צריכות להבין שהניתוחים האלו מצילי חיים. ההשלכות של מניעת מטופל מסיבה כזו או אחרת לביצוע שלהם עלולות להיות הרסניות, מה שרק מחזק את העובדה שהניתוחים האלו צריכים להיות מוגדרים כחיוניים".
ד"ר רז גרוס, ראש הוועדה להתאמה מגדרית בבית חולים תל השומר, וד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, מסבירים כי מניעת טיפול נאות, לרבות ניתוח, ממי שמעוניינים וזקוקים לו, צפויה לגרום בהסתברות גבוהה לנזקים ארוכי טווח, ויכולה להביא להתפרצויות של מצוקות נפשיות חמורות. "יש לראות בטיפול ההורמונלי והניתוחי, למי שקו טיפול זה מתאים להם, לא רק בגדר מענה רפואי לצורך רפואי הנובע מהדיספוריה המגדרית, אלא גם מניעה ברורה של סיכונים, פגיעות ועיוותים שיכולים להיווצר בשל אי ביצוע ההתאמה המגדרית".
"הגיע הזמן לשים סוף לאפליה הבוטה של חברות הביטוח נגד הקשת הטרנסית", אמר מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב, אוהד חזקי. "מדובר במגמה מקוממת בה חברות הביטוח מנצלות פעם אחר פעם אוכלוסיה מוחלשת ומפנות את הגב ברגע האמת לאותם אנשים ששילמו כלל חייהם על ביטוח בריאות וזכאים לקבל את זכותיותיהם הבסיסיות. לא לכולם יש את המשאבים והכוח להיאבק בחברות הביטוח לאחר שעברו את ההליך ולכן הגיע הזמן לסיים את האפליה הזו אחת ולתמיד".
מנכ"לית פרויקט גילה להעצמה טרנסית, מיכל סטולר, הוסיפה כי "אנחנו גאות בתובעת שמתעקשת על זכויותיה. חברת הביטוח מפרה ברגל גסה את הזכות לשיווין של הקהילה הטרנסית. התאמה מגדרית יכולה להיות חלק ממהלך החיים של אנשים טרנסים וחלק מזכותם לבריאות. אנחנו מקוות כי בית המשפט יכיר בכך ויפסוק לטובתה, וקוראות לחברות וחברי קהילה נוספים לפנות לסיוע משפטי ולדרוש את המגיע להם".
יעל מיוצגת על ידי עו"ד קרין תורן היבלר וחגי קלעי. "מדובר במקרה מקומם, שנראה כמו שיטת מצליח על גבה של האוכלוסיה הטרנסית, תוך הפליה חריפה", אמרה עו"ד היבלר. "אנו מלאי תקווה שבית המשפט יבהיר, באופן חד משמעי, כי התנהלות שכזו היא פסולה, ואסורה, וימנע פרקטיקה זו אף במבט צופה פני עתיד".
מהפניקס נמסר בתגובה: "ככלל הפניקס מאשרת ניתוחים להתאמה מגדרית. כל פנייה לתגמולי ביטוח נידונה לגופה ובהתאם לתנאי הפוליסה הספציפית. בעניין זה המבוטחת הגישה תביעה לבית המשפט ואנו נטען טענותינו במסגרת זו".
