בשיתוף הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל
ענף הנדל"ן והבנייה הישראלי סובל מלא מעט סטיגמות ודעות קדומות, ולרוב שלא בצדק. נכון, התחום רחוק מלהיות מושלם, וניצבים בפניו אתגרים רבים ומורכבים. אבל לא מדובר בגזירת גורל - קידום מצוינות, איכות ואמינות הוא לא בשמיים.
אז מהם האתגרים הגדולים ביותר של ענף הבנייה בימים אלו, וכיצד ניתן לפתור אותם בכמה צעדים פשוטים למדי?
להגן על השוק המקומי מפני חדירת החברות הסיניות
מה משותף לנמל המפרץ החדש בחיפה שנבנה בימים אלו, מנהרות הכרמל, הרכבת הקלה בגוש דן ובירושלים וקומפלקס דיור מוגן בכפר סבא, שמומן בין היתר על ידי הסוכנות היהודית? את כולם מקימות חברות בנייה סיניות. וזו רק טיפה אחת קטנה בים של פרויקטים שנבנים (ובחלק מהמקרים גם מופעלים) על ידי חברות סיניות, שחודרות לענף הבנייה הישראלי.
יותר ויותר חברות בנייה סיניות ניגשות למכרזי בנייה של פרויקטים גדולים ובינוניים, חלקן נרשמות אצל רשם החברות. הן "מתחפשות" לחברות ישראליות, אך לא מועילות לכלכלת המדינה, כיוון שהן מביאות את כל הציוד, כוח העבודה והחומרים מארץ מוצאן – סין ומוציאות מהארץ את כל הרווחים שהן גוזרות.
בשנים האחרונות, חברות סיניות זכו במכרזי ביצוע של פרויקטי תשתית בהיקף של 18 מיליארד דולר. המשמעות של כך היא ש-18 מיליארד דולר, שאמורים להניע את המשק הישראלי, ולספק פרנסה לאלפי אנשים נכנסים ישירות לכיסי הסיניים. לא רק שהחברות הסיניות לא מספקות עבודה למקומיים, הן גם שומרות אצלם את כל הידע. ברגע שחברה זרה סיימה את עבודתה על הפרויקט, היא יוצאת מהארץ ולוקחת איתה את כל הידע שצברה. מהר מאוד ייווצר מצב תלותי, שבו חברות התשתיות בישראל מאבדות ידע בענף הבנייה.
8 צפייה בגלריה
בשנים האחרונות, חברות סיניות זכו במכרזי ביצוע של פרויקטי תשתית בהיקף של 18 מיליארד דולר. מנהרות הכרמל
(באדיבות חברת יפה נוף)
ענף הבניה והתשתיות משווע לידיים עובדות. החברות הישראליות מסוגלות לקלוט כ-70 אלף עובדים ישראלים למקצועות מגוונים בשכר שהוא מעל הממוצע במשק אם רק תשכיל המדינה לאמץ את תכנית ההאצה לענף הבניה והתשתיות שהניחה התאחדות הקבלנים בוני הארץ על שולחנה. בראש ובראשונה צריך להבטיח שהחברות הישראליות יעבדו כי אם הפרויקטים ימשיכו לזלוג החוצה לחברות זרות נראה פה פיטורים ואובדן משרות של ישראלים.
"היום, עם הקורונה והאבטלה, זה הזמן לתת עדיפות לבניה כחול לבן", אומר נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו. "לא סביר שבעת הזו חברות וגופים ציבוריים מעבירים עבודות בנייה ותשתיות בישראל לחברות זרות במקום חברות ישראליות שיכולת לספק פרנסה לישראלים. פרויקטי בניה ותשתית, הם מנוע צמיחה של ישראל, ואם נותנים לחברות זרות לבצע אותן זה טימטום המשק מפסיד מזה המדינה מפסידה מזה העובדים והחברות הישראליות מפסידים מזה והיחידים שנהנים אלה הסינים. זה הזוי אין לי מילים אחרות הרי כולנו מבינים שבתקופה של אבטלה בהיקף לא יתכן שבמשק הישראלי מסורים עבודה לחברות זרות ומונעים מענף הבנייה לייצר פה תוספת של עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים לישראלים".
ועוד עניין בחברות הסיניות יש לא מעט עיכובים בבנייה. כך למשל, בתקופת מבצע "צוק איתן" ב-2014, חברות זרות עצרו את העבודות על הרכבת הקלה בירושלים לתקופה ארוכה וכיום חברות סיניות נמנעות לחלוטין מעבודות באזור ירושלים, מטעמים פוליטיים. למעשה החברות הללו לא חזרו לעבוד בבירה בשום פרויקט.
8 צפייה בגלריה
לא רק שהחברות הסיניות לא מספקות עבודה למקומיים, הן גם שומרות אצלם את כל הידע. הדמיה של הרכבת הקלה בגוש דן
אז מה עושים? חברות הבנייה הישראליות הן עדיין חזקות ואיתנות, וכמובן שלא צריך למנוע תחרות בין חברות ישראליות לזרות. הבעיה היא שהחברות הסיניות הן לרוב חברות ממשלתיות, אין להן הגבלה כלכלית והתחרות מולן אינה שוויונית.
אירופה וארצות הברית סגרו כבר את שעריהן בפני חברות הבנייה הסיניות הממשלתיות בשל כשלים רבים שהתגלו באופן שבו הן פועלות בשוק הבנייה. גם משרד הביטחון הישראלי לא מאפשר להן לגשת למכרזים. רצוי שמדינת ישראל כולה תנקוט גם היא בגישה הזו, או לכל הפחות - תסדיר בחקיקה את התמודדותן של חברות זרות בפרויקטים ציבוריים באופן שיתעדף בניה ישראלית בדיוק כמו ההסדר הקיים בחוק שמתעדף רכש כחול לבן. כדי לחזק ולהגן על השוק המקומי חשוב שיקבע כי חברות ישראליות יובילו פרויקטי תשתית ובנייה ויוכלו לבחור להן שותפים זרים אם ירצו בכך, וניתן לקבוע למשל, חובת רכש גומלין במקרה של זכייה של חברה זרה במכרז.
כך לייעל את הביורוקרטיה
הידעתם? ענף הבנייה והתשתיות הוא אחד הענפים העתירים ביותר ברישוי, רגולציה ובירוקרטיה בישראל. נכון להיום, קבלת היתר בנייה אורכת בממוצע שנתיים וחצי, שרק הולכות ומתארכות משנה לשנה.
הסיבה לכך נעוצה בעיקר בסרבול של המערכת; היתר הבנייה עובר בין לא פחות מעשרים יועצים של גופים שונים. מערכת הרישוי הממוחשבת היא עוד גורם מסרבל - במקום לייעל את תהליך הרישוי, היא מאריכה אותו פי כמה. כיוון שהמערכת הממוחשבת פועלת בשיטת התורים, לא פעם נוצר מצב שבו בקשה עוברת אישור של גוף אחד, אך לא עוברת אישור של גוף אחר, וכתוצאה מכך כל הבקשה חוזרת לנקודת האפס, לשלב ההתחלתי. הבירוקרטיה והסרבול המיותרים מייקרים את עלויות הבניה וזה מגולגל על רוכשי הדירות ולצערנו זה גם מזמין שחיתות ומעאכרים שעוסקים בקידום תיקים ודילוג על התורים האינסופיים בהמתנה להיתרי הבניה
אז מה עושים? ייעול הבירוקרטיה מתחיל בראש ובראשונה בצמצום השרשרת הבירוקרטית המיותרת והמסורבלת שדרכה עוברים כל הבקשות, ובאופן אבסורדי - היא זו שמעניקה את החותמת הסופית לכל פרויקט. הפתרון הוא מערכת רישוי עצמי, כנהוג באירופה ובארצות הברית. כאשר האדריכל הוא איש מקצוע מורשה על ידי מהמדינה, והוא זה שמאשר את התוכנית בכל הוועדות הרלוונטיות, תהליכי הרישוי הם מקצועיים ומהירים יותר, במונחים של חודשים בודדים, ולא שנתיים וחצי.
עידן העבודה במשרד נגמר - נא להיערך בהתאם
עבודה מהבית - כן או לא, היא דיון שעולה כבר כמה שנים על פני השטח. משבר הקורונה ותקופות הסגר, שאילצו רבים להיפרד מהמשרד בעל כורחנו לטובת פינת העבודה בבית, בישרה את סופו של עידן המשרדים.
הבעיה היא ששטחי משרדים, מסחר ותעסוקה הם רווחיים יותר לערים ולרשויות המקומיות, הרבה יותר מאשר מתמחי מגורים. עלות מגורים של משפחה ממוצעת בעיר עולה לעירייה אלפי שקלים, שהארנונה בדרך כלל לא מכסה. כך נוצר מצב שבו רשויות מקומיות מעדיפות לפתח שטחי תעסוקה ולא אזורי מגורים.
אז מה עושים? יש לתמרץ את הרשויות המקומיות לבנות שטחי מגורים או להסב בנייני משרדים למגורים. כדי שבניית יחידות מגורים לא תגרום הפסד לרשות המקומית, יש לשנות את שיטת הארנונה. במערב הפרוע של מדינת ישראל, כל עירייה ורשות מקומית קובעת את הארנונה, שעולה מידי שנה בממוצע ב-3%. יש לעצור את השיטה המבולגנת הזו, ולעבור לשיטה הנהוגה במרבית המדינות המערביות. חישוב הארנונה במדינות אירופה וארצות הברית מבוסס על פי שווי הדירה, ולא על פי הגודל שלה. כמו כן, צריך לייצר חלוקה של הארנונה העסקית בין הרשויות, כך שגם רשויות שאינן משופעות בשטחי משרדים ומסחר יקבלו חלק מההכנסות שגורפות הרשויות שאצלן מתרכז רוב העסקים. כל גם אפשר להבטיח צדק חלוקתי ולשפר את המצב הכלכלי של הרשויות המקומיות החלשות.
להכניס את הטכנולוגיה לענף הנדל"ן
ישראל היא מעצמת טכנולוגיה, אבל בכל מה שקשור לבנייה היא משתרכת הרבה מאחור. הנדל"ן נחשב לענף מסורתי, והוא מבוסס על כוח אדם ותעשיות לואו טק ידניות, שעלולות לגרום לליקויי בנייה ובטיחות. בעולם כבר מזמן יישמו טכנולוגיות ושיטות בנייה חדשות, מהירות, זולות ואקולוגיות, והגיע הזמן שישראל תדביק את הפער.
8 צפייה בגלריה
CONSTRU, טכנולוגיה בתחום ראייה ממוחשבת, המאפשרת לבצע ניתור ופיקוח על הבנייה לאורך תקופת הפרויקט, באמצעות עיניים ביוניות - שבהן ניתן לרשת את אתר הבנייה
(צילום: CONSTRU)
אז מה עושים? בגזרה הזו, השינוי כבר קורם עור וגידים: לפני ארבע שנים הקימה התאחדות הקבלנים בוני הארץ יחד עם משרד הכלכלה ומשרד הבינוי והשיכון את ConTech, גוף ללא מטרות רווח שמחבר בין היזמות והחדשנות הישראלית לבין ענף הבנייה. המיזם החל את דרכו עם 40 סטארטאפים והיום הוא מונה כבר 170. ConTech פועלת להגדלת המודעות בשוק המקומי לפעילות החדשה, רתימת משרדי ממשלה לעשייה משותפת ולהגדלת ההשקעות בתחום. המשך הרחבתו ושילוב טכנולוגיות מובנה באתרי הבנייה ובפעילות התכנון יקצרו וייעלו מאוד את הבנייה, יהפכו אותה לאיכותית יותר ולמסוכנת פחות.
הארכת פרויקטי תמ"א 38 היא הכרחית
אוכלוסיית ישראל צומחת בקצב הגבוה ביותר במערב. כדי לשכן את כל בתי האב בישראל, יש לבנות מידי שנה כ-60 אלף יחידות דיור, אבל אנחנו רחוקים מאוד מהמספר הזה. בשנים האחרונות, ההתחדשות העירונית הפכה להיות ההבטחה הגדולה ביותר בעולם הנדל"ן, והדרך היחידה להבטחת מכסות מגורים לאוכלוסייה ההולכת ומתרחבת.
באוקטובר 2019 החליטו מנהל התכנון והרשות להתחדשות עירונית, כי כל ההקלות וההטבות במסגרת תוכנית תמ"א 38 (תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה) יבוטלו באוקטובר 2022. המשמעות של כך היא, שבקרוב מאוד לא תהיה היתכנות כלכלית לפרויקטים אלו, והם ככל הנראה לא יצאו אל הפועל. באחרונה פרסמה המדינה הצעה לתוכנית חדשה אך הקבלנים מעריכים כי היא כוללת שינויים בחוק שימנעו בנייה בהתחדשות עירונית בחלק גדול מערי ישראל ולמעשה יבטלו לגמרי את היכולת לבצע התחדשות עירונית בפריפריה.
אז מה עושים? משבר הקורונה הכניס את ענף נדל"ן לחוסר וודאות ולקיפאון. לכן חשוב לאפשר לתוכניות ההתחדשות העירונית, גם אלו שנמצאים בשלבי גיבוש ראשוניים, להמשיך לפעול לפחות לעוד 5 שנים.
"ניתן להאריך שהמתווה החדש המוצע, שספק אם יוכל לתפקד כלכלית באזורי הביקוש, בוודאי ובוודאי שלא יהיה ישים כלכלית בפריפריה", מציין סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, חיים פייגלין. אנו עומדים על כך שתמ"א 38 לא תבוטל עד אשר לא יוכח שהמתווה החדש עובד. יש להאריך את תמ״א 38 בחמש שנים לפחות עד אשר תוכח ישימותו של המתווה החדש". צריך לזכור שתמ"א 38 היא תוכנית מצילת חיים. היא מגנה מפני רעידות אדמה ופגיעות טילים וגם משפרת בצורה דרמטית את איכות החיים של הדיירים שגרים בבניים ישנים שנבנו לפני שנות ה- 80. זה אינטרס ביטחוני, בטיחותי וחברתי להמשיך את תמ"א 38 ולא ניתן לשיקולים שוליים להחריב את התכנית החשובה הזו.
אות המצוינות בבנייה: צעד חשוב בקידום הבנייה בישראל
הענקת פרסים בענף התשתיות והבנייה היא חשובה מאין כמוה. היא עדות והכרה לכך שיש לשאוף למצוינות ולשיפור בנדל"ן ובחיי התושבים. בשנים האחרונות נערכת תחרות אות המצוינות בבנייה של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, שהפכה כבר למסורת בענף והשנה מציינים את התחרות התשיעית על שמו של מי שכיהן כנשיא התאחדות הקבלנים והיה משך שנים רבות ממובילי ענף הבנייה בישראל, אורי דורי המנוח. בתחרות משתתפים פרויקטים מכל קשת הבנייה והתשתיות בישראל.
על אף הקשיים שיצרה הקורונה במשק ובענף הבנייה והתשתיות, השנה כמות הנרשמים לתחרות הכפילה את עצמה ביותר מפי 4 ובהתאחדות בוני הארץ מציינים שבימים אלו נסגרת ההרשמה לתחרות שתיערך בחודש פברואר 2021, ותכלול עשר קטגוריות של מצוינות בפרויקטים בישראל, בהם התחדשות עירונית, מבנה לשימור, תכנון פונקציונלי, מבנה ירוק וחדשני, עיצוב ואיכות הבנייה, מורכבות הנדסית, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ועוד.
רוצים להשתתף גם? להרשמה הקליקו כאן
בשיתוף הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל
