אם תרצו להגיש בחודש הבא תביעה או להתגונן מתביעה, תדעו שמה-1 בינואר יגבילו תקנות חדשות את מספר העמודים שעורך דינכם או אתם תוכלו לכתוב. לא תותר עוד כתיבה חופשית. הגיעה שעת התמציתיות וייעול ההליכים. המטרה: שמתדיינים אחרים לא ייאלצו להמתין זמן רב לרגע שבו גם הם יוכלו להשמיע את דבריהם בבית המשפט. וזו לא תהיה ההגבלה היחידה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כדי לנהל משפט אזרחי יש תקנות סדר דין אזרחי שמנחות איך לנהל דיון. התקנות ישתנו בינואר, והזירה המשפטית סוערת. הרפורמה תשפיע על כל המתדיינים ועל עורכי דינם ותציג כללים חדשים. התקנות יוצרות שינוי מהותי בניהול ההליך המשפטי בתיקים אזרחיים, מעבירות סמכויות נרחבות לשופטים, מגבילות את עורכי הדין גם במספר העמודים שהם מגישים בכתבי הטענות ויוצרות תפקיד חדש - "מזכיר משפטי", שיוכל לסלק כתבי טענות אם עורכי הדין לא עומדים בתקנות.
ביום ראשון, רגע לפני שתקנות סדר הדין האזרחי צפויות להיכנס לתוקף, הגישו לשכת עוה"ד ושתי עמותות עתירה לבג"ץ וביקשו להשהות את כניסתן לתוקף עד להכרעה סופית בעתירה. לטענתן, "התקנות החדשות מקשות על אפשרות הגישה לערכאות, לכל הפחות לאוכלוסיות מוחלשות ודלות אמצעים". עוד טוענת הלשכה כי אף שייתכן מאוד שניהול המשפטים מחייב רוויזיה, הסמכות לקבוע שינויים יסודיים כאלה נתונה רק בידי הרשות המחוקקת (הכנסת). לדברי ראש הלשכה, עו"ד אבי חימי, "הקונספציה של התקנות הללו שגויה. היא שמה את היעילות על חשבון הצדק. נעשו תיקונים טובים, אבל לשכת עוה"ד טוענת כי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות צריכות את העין הבוחנת של המחוקק. שר המשפטים לא היה מוסמך להתקין את התקנות האלה".
בג"ץ לא הוציא בשלב זה צו ביניים להקפאת התקנות, אולם הורה לשר המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה והכנסת להגיש תגובתם המקדמית לעתירה עד 22 בדצמבר.
במשרד המשפטים טוענים כי הרפורמה שמה במרכז את האזרח מקבל השירות כדי לתת לו שירות איכותי, יעיל ומהיר יותר, וכי לשר המשפטים סמכות להתקין תקנות שעניינן סדרי דין מכוח חוק בתי המשפט. במשך השנים הותקנו תקנות סדר הדין האזרחי על ידי שר המשפטים ללא אישור הכנסת. מלשכת שר המשפטים נמסר כי "השר בטוח כי תקנות סדר הדין האזרחי ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר וייטיבו עם מאות אלפי אזרחים בשנה המבקשים סעד מביהמ"ש".
פחות שכר טרחה?
הרפורמה תשפיע על כל מי שיחליט להגיש תביעה או ימצא את עצמו נתבע. כך, למשל, אם כיום כתב התביעה או ההגנה שמגיש עוה"ד שלנו או אנחנו יכולים להיות ארוכים כאורך הגלות, מינואר יוגבל היקף העמודים בהתאם לערכאה. המצדדים ברפורמה יטענו כי התקנות החדשות מביאות עימן הוראות ברורות בעניין כתב התביעה וכתב ההגנה. לדוגמה, כתבי טענות שמוגשים לבתי המשפט המחוזיים יהיו עד 15 עמודים, בבתי משפט השלום עד 11 עמודים, ותביעה שמוגשת לביהמ"ש המחוזי לסעד כספי העולה על 2.5 מיליון שקל לא תחצה את 30 העמודים.
עו"ד אילן בומבך, חבר המועצה הארצית בלשכת עוה"ד: "יש ניסיון מובהק להכתיב לעורכי הדין כי כל דבר ניתן לצמצם לעמודים ספורים. מדוע כתב תביעה שמוגש לבימ"ש השלום נחשב מראש לפשוט יותר? זו הנחה מופרכת. זה יעודד הגשת תביעה בסכום גבוה באופן מלאכותי רק כדי לממש את זכות הגישה לערכאות באופן ראוי. אין בכך היגיון".
עו"ד אלון פומרנץ, שותף מנהל וראש מחלקת ליטיגציה במשרד ליפא מאיר, מציין כי "צמצום היקף הטיעונים אינו עולה בקנה אחד עם המציאות שבה היקף התכתובות, המסמכים, הראיות והמידע רק גדל. הנטל שהוטל על עוה"ד לקצר ולתמצת אינו נותן מענה הולם לשאלה כיצד מתאימים את ההליך המשפטי לעולם המוצף במידע, במסמכים ארוכים ובתכתובות בלתי נגמרות. אם ההליך המשפטי לא יהיה יסודי עלול הציבור לאבד את האמון בבתי המשפט".
עם זאת, ייתכן שהשינוי יוזיל עלויות ללקוחות. עו"ד ישראל בכר, ראש מחלקת חדלות פירעון במשרד פרל כהן, מציין כי "התקנות החדשות ישפרו את מצב המתדיינים בכך שההליכים המשפטיים יהיו קצרים יותר. לא מן הנמנע כי בשל הגבלת העמודים, שכר הטרחה של עוה"ד יופחת בשל השקעה של פחות שעות בכתיבת כתבי טענות".
נעים להכיר: הדיון המקדמי
כיום, התובע והנתבע לא נפגשים לפני שהם נכנסים לבית המשפט. התקנות החדשות משנות את המצב. עו"ד יואל פרייליך, ראש מחלקת הליטיגציה בגיסין ושות', המרכז את תוכנית ההשתלמות למחוז ת"א בנושא הרפורמה: "מדובר במוסד חדש בשיטת המשפט שלנו, 'דיון מקדמי' המחייב את הצדדים להיפגש כשהם מוכנים למשפט בטרם נכנסו בין כתליו".
הדיון המקדמי לא קיים כיום בתקנות. על פי התקנות החדשות, בדיון המקדמי יחויבו הצדדים להיפגש או לשוחח לפני קדם המשפט (הדיון הראשוני בבית המשפט, ל"ד), ללבן את המחלוקות ולדווח על כך לבית המשפט. ההליך לא יחול על מתדיינים שלא מיוצגים על ידי עורכי דין כדי למנוע את ניצולם. עו"ד בכר: "במקרים רבים בעלי הדין מבקשים לפגוש באולם הדיונים שופט כדי 'לשחרר קצת קיטור' ולראות את הצדק נעשה לנגד עיניהם, אך התקנות החדשות פיתחו מסננות של דיון מקדמי לפני דיון בביהמ"ש והליכי טרום גישור המרחיקים במידה רבה את בעלי הדין מאולמות השופטים". עו"ד בומבך: "זו חובה מרחיקת לכת המוטלת על עורכי הדין, והיא תחייב אותם להיערך לדרך חדשה ובהכרח מכבידה יותר בכל תיק אזרחי שהם מנהלים. זה ייקר מאוד את ההליך".
הרפורמה מאפשרת להסתייע בקדמה הטכנולוגית. כך, למשל, נקבע כי אפשר להורות על דיוני קדם משפט בשיחת ועידה או בהיוועדות חזותית, ללא נוכחות פיזית של הצדדים בביהמ"ש, ובתנאים מסוימים ניתן להורות על שמיעת עדות בהיוועדות חזותית מבלי שהעד יידרש לבוא לביהמ"ש. כיום ממעטים להשתמש בכלי הזה. במחלקה למשפט ציבורי-חוקתי בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים מציינים כי "דווקא במשבר הקורונה, בעת הצורך בריחוק חברתי, הרפורמה צפויה להקל על המתדיינים ובאי כוחם בניהול ההליך האזרחי".
חדש: מזכיר משפטי
התקנות החדשות מביאות עימן מוסד חדש, מזכיר משפטי, שלא יקבל כתבי טענות (מלבד מסמכים דחופים) אם הם אינם עומדים בהוראות התקנות או בהוראות בית המשפט. כיום מוטל הנטל על השופטים, שרבים מהם מקבלים גם מסמכים שאינם עומדים בתקנות או שלא הוגשו במועד. מוסד המזכיר המשפטי מעורר זעם בקרב עורכי דין רבים, והוא חלק ניכר מעתירת לשכת עוה"ד לבג"ץ.
בעתירה נטען כי "הרצון לחסוך בזמן שיפוט מתבטא גם במסירת סמכויות בידי נושאי תפקיד פרה-שיפוטיים, שלא נקבעו מעולם בחוק, כגון מזכיר משפטי שתפקידו לערוך מעין סינון של מסמכים המוגשים לביהמ"ש ולבדוק אם הם עונים לדרישות התקנות או להוראות שנתן בית המשפט ולשמש בכך מעין מחסום בין בעלי הדין לשופט הדן בתיק. כך, למשל, האחרון מוסמך ונדרש גם לבחון את עמידת בעלי הדין בהחלטות בית המשפט. החלטות מצריכות לעיתים הפעלת שיקול דעת שיפוטי, שכן משמעות ההחלטה היא קבלה או דחייה של מסמך, לעיתים בתום המועד. החלטות כאלה למעשה מונעות מבעל הדין את הגישה הישירה ליושב בדין, ולא רק כשמדובר בבחינה שבמהותה היא טכנית". עוד תוהים בלשכה מהו למשל דינו של מזכיר משפטי אם הוא מכיר את אחד הצדדים. האם עליו לפסול את עצמו? הרי הוראות הפסילה חלות על שופטים.
התקנות החדשות מעבירות חלק נכבד מהאחריות לניהול ההליך מכתפי הצדדים אל בית המשפט, תוך הרחבת סמכויות השופט מול צמצום האפשרויות הפתוחות בפני הצדדים. לטענת עו"ד פומרנץ, "מגמה זו מחייבת בקיאות גבוהה של השופטים בפרטי התיק ובהוראות הדין, והיא מטילה עליהם מעמסה כבדה". לטענת לשכת עוה"ד, "תפקיד הצדדים ובאי כוחם, על פי התקנות החדשות, קיבל תפנית כשמ'השחקנים הראשיים בהצגה', שהתוו ושלטו בנתיב ההתדיינות, הפכו הם ל'שחקני משנה', ואילו בית המשפט הוא השולט בהליך ומנהלו לפי שיקול דעתו הכמעט המוחלט. כך, למשל, בית המשפט יכול למחוק תביעה אם הדבר נראה לו ראוי אף ללא בקשת אחד הצדדים".
עו"ד פומרנץ מציין כי "האזרח הממוצע נפגש עם מערכת המשפט פעמים ספורות בחייו. הוא רוצה שההליך יהיה מהיר יותר, אבל בוודאי חשוב לו יותר שעניינו יתברר בצורה יסודית ושההכרעה תהיה תוצר של תהליך הוגן. התקנות החדשות מנוסחות בתמציתיות רבה, אולי רבה מדי, ומותירות הרבה תחומים פתוחים לפרשנות. לכן הן עלולות לגרור שנים של התדיינויות סרק עד שתתפתח פרשנות מוסכמת וכולם יבינו למה הכוונה בכל תקנה".
במחלקה למשפט ציבורי-חוקתי בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים לא מתכחשים להתנגדות לרפורמה, אבל לדבריהם, מעצם היותה שינוי המחייב הסתגלות וזניחה של הרגלים ישנים, קשה לטענתם לקבל את "המידע השגוי המופץ בנוגע לרפורמה. כך, למשל, טענה שגויה הרווחת בקרב המתנגדים היא שהתקנות החדשות יפגעו במיוחד באוכלוסיות מוחלשות. בפועל, האזרח הקטן יהיה הנהנה העיקרי מהרפורמה. הימשכות הליכים מטילה עלות ישירה על בעלי דין בשל הזמן האבוד של זמן ההתדיינות השיפוטית, המביא גם לייקור הוצאות המשפט ושכר הטרחה".
"התקנות החדשות צפויות לפשט, לייעל ולקצר את ההליכים המשפטיים האזרחיים וכך להפחית את עלות ניהול ההליך. כך, בתקנות החדשות נקבע כי פתיחת הליך תיעשה בדרך אחת של הגשת תובענה ולא יהיו עוד הסדרים מיוחדים כהגשת תביעה בסדר דין מקוצר, המרצת פתיחה ועוד (למעט סדר דין מהיר שלנוכח יעילותו נותר על כנו). קביעת דרך אחת לפתיחת הליך תקל את מימוש זכות הגישה לערכאות לכלל הציבור ובמיוחד לבעלי דין בלתי מיוצגים, שחלקם התקשו יותר לעמוד בכללי פתיחת ההליך בהתאם לסדרי הדין הקודמים, לאור מורכבותם", טוענים במחלקה.
נקבע בתקנות החדשות שעל צדדים מיוצגים לקיים דיון מקדמי עוד לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה כדי ללמקד את הפלוגתות שביניהם, להחליף מסמכים נחוצים ואף לבחון דרכים ליישוב המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט, ונקבע רף מרבי להיקף כתבי הטענות. במחלקה למשפט ציבורי-חוקתי טוענים כי כללים אלה ימנעו מצד המעוניין להתיש את הצד שכנגד להשתמש לרעה בכלים דיוניים כדי להאריך את ההליך שלא לצורך, תוך ניפוח עלות ניהול המשפט לבעלי הדין.
התומכים ברפורמה סבורים כי היא תביא בשורה של ממש למתדיינים, ובראש ובראשונה לאזרחים קשי יום הזקוקים לרוב לסעד מהיר מביהמ"ש בעלות נמוכה, אך מוצאים עצמם כיום ממתינים ליומם בביהמ"ש חודשים ולעיתים שנים רבות תוך הוצאת סכומי כסף נכבדים. במשרד המשפטים מסכמים כי "לאחר כשש שנים שבמהלכן גובשה, בשלה העת להוציא לפועל את הרפורמה בסדר הדין האזרחי".
