נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, משמש גם בתוקף תפקידו כיועץ הכלכלי של ממשלת ישראל. הנגיד הבהיר יותר מפעם אחת בשבועות האחרונים, כי נוכח הגירעון העצום בקופת המדינה לא יהיה מנוס מהצורך להעלות מיסים ולא בעוד זמן רב מדי, אולי כבר בשנה הבאה. הנגיד צפוי כנראה לחזור ולהביע את דעתו בעניין הזה גם במסיבת עיתונאים שיכנס מחר (שלישי) לרגל פרסום הדו"ח השנתי של בנק ישראל.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
גם בכירים במשרד האוצר התבטאו לאחרונה, בעיקר בדיונים פנימיים אך גם בשיחות עם כתבים כלכליים, כי כבר בשנה הבאה יהיה צורך להעלות מיסים ולבצע מה שמכונה "התאמות בתקציב המדינה", התבטאות עדינה המובילה למילים הברורות יותר של "קיצוצים בתקציב".
אולם, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא ממש מתחשב, כהרגלו לאחרונה (ראו פרשת המענקים לכל אזרח), בעצות הללו. דווקא מי שהיה שר האוצר האחרון בעל תואר כלכלי מכובד (תואר שני במנהל עסקים) ושמבין היטב כלכלה ובוודאי את נושא תקציב המדינה, שוקל עתה לבצע מדיניות הפוכה למומלץ.
בחודשים האחרונים, וגם ממש לפני הבחירות, דן ראש הממשלה עם יועצו הכלכלי אבי שמחון, וגם עם שר האוצר ובכירי המשרד הכלכלי החשוב ביותר, ברעיון להוריד לתקופה מסוימת את שיעור מס ערך מוסף ואף לדחות את תשלומי המע"מ לכל העוסקים, באופן גורף, לחצי שנה. נתניהו אף הצהיר על כך מפורשות ממש ערב הבחירות. התוכנית הזאת, אמרו גורמים מהימנים המקורבים אליו, מונחת גם עתה על שולחנו.
כלכלנים המתמצאים בנבכי תקציב המדינה ובמה שחור ענק בקופה עלול לחולל בו, מזהירים באופן הברור ביותר מפני הגירעונות הענקיים וכבר השתמשו במילים כמו "קטסטרופה" ו"משכון דור העתיד" בהתייחסם לגירעון הנושק כבר למאתיים מיליארד שקל, כתוצאה ממשבר הקורונה. על אלה נימנו גם בכירי המשק בשנים האחרונות, שני מנכ"לי משרד האוצר לשעבר, הפרופ' אבי בן בסט וגם ירום אריאב, החבר אף בצוות המייעץ כלכלית לממשלה מאז פרוץ משבר הקורונה.
וזאת יש לדעת: אחוז מע"מ אחד בשנה שווה כיום, על פי הערכת רשות המיסים, כ-6.2 מיליארד שקל. הפחתה של 3% לשלושה חודשים תעלה לקופת המדינה כ-4.5 מיליארד שקל. אולי הנזק לקופה יקטן במקצת, בשל ריבוי הקניות הצפוי עם המע"מ המקוצץ ולכן גביית יותר מיסים עקיפים (מכס, מיסי קניה, מע"מ) בגין הקניות הנוספות.
דחיית תשלומי המע"מ עלולה "לחנך לרעה" את הציבור
דחיית תשלומי המע"מ, כך הזהירו בכירי רשות המיסים, עלולה "לחנך לרעה" את הציבור לחמוק מתשלומי מיסים ולבצע "עסקאות" נטולות מע"מ במחצית השנה, שבה לא יחויבו בעלי העסקים להעביר לקופת המדינה את כספי המע"מ ששילמו הצרכנים.
וכך, במקום להגות תוכניות שיועילו להקטנת הגירעון העצום בתקציב, מעיינים דווקא עכשיו בהפחתת מיסים קברניטי הכלכלה הישראלית, ראש הממשלה ושר האוצר הנוכחיים (האם יהיו שם בעוד חודשיים-שלושה)?
מה שצריך היה להציע בימים אלה הם כמה וכמה קיצוצים לא כואבים מדי בתקציב המדינה: ביטול 10 משרדי ממשלה מיותרים, מכירתו של מטוס הנשיא וראש הממשלה שאינו בשימוש, שעלה כבר למשלם המיסים קרוב למיליארד שקל (כולל תחזוקתו), החלטה גורפת לבטל את כל הכספים הקואליציוניים אם וכאשר תוקם ממשלה בקרוב, לקצץ בהעברת הכספים לגורמים ולמטרות שאינם מסייעים לצמיחת המשק ועוד מיליארדים שמבוזבזים ללא תכלית. אולי נכון יהיה אפילו לבטל את ההחלטה, שכבר גובשה בשבועות האחרונים, לרכוש עשרות מיליוני חיסונים מראש, שתוקפם עלול לפוג עד לעשיית השימוש בהם, כפי שחוששים ומזהירים במשרד האוצר.
דבר אחד ברור כמעט לכל הכלכלנים: התוכנית האחרונה שיש לגבש כעת היא הורדת מיסים. הכסף שיחסר בקופה יעלה לנהנים מההפחתה הרבה יותר, כאשר יבוצעו בסופו של דבר, בלית ברירה, קיצוצים עצומים בתקציבי החינוך, הבריאות, הרווחה והביטחון, ויועלו מיסים רבים - ממס הכנסה ומיסים עקיפים ועד ביטול פטורים, גם כן בלית ברירה.
במקום לבשל בעיצומם של ימים גורליים לעתיד המשק תבשילים של הפחתת מיסים ודחיית תשלומי מיסים חסרות כל תועלת, כדאי היה שכבר בימים הקרובים תבושל תוכנית חומש, עד שנת 2025, שמטרתה תהיה הוצאת המשק ממשבר הקורונה הכלכלי, שמדינת ישראל לא ידעה כמותו מיום הקמתה.