רמת שביעות הרצון הכלכלית של תושבי הדרום גבוהה יותר בהשוואה לאנשים מכל מחוז אחר בישראל, למעט התושבים היהודים של יהודה ושומרון. כך עולה ממחקר חדש של מכון טאוב על מחוז הדרום בישראל שפורסם היום (ג').
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מהמחקר עולה כי שביעות רצונם של תושבי הדרום ממצבם הכלכלי (שכולל שביעות רצון מעבודה, הכנסה ועוד), הייתה מעט גבוהה יותר משביעות הרצון בהיבט זה של תושבי הצפון, וגבוהה בהרבה משביעות הרצון הכלכלית של תושבי מחוז חיפה, ירושלים ותל אביב.
במחקר מצויין כי באופן כללי, תושבי כל המחוזות ה"פריפריאליים" מרוצים יותר מהיבטים כלכליים-חברתיים בחייהם בהשוואה לתושבי המחוזות ה"מרכזיים" יותר בארץ. עם זאת, הקטגוריה היחידה שבה שביעות הרצון של תושבי הדרום הייתה נמוכה באופן ניכר מהממוצע הארצי במחקר, הייתה זו שנגעה לעניינים מקומיים, מאיכות הדיור ועד כבישים מקומיים, תחבורה, ניקיון וזמינות של פארקים. מעניין לציין כי בקטגוריה זו יש הבדל ברור בין תושבי הדרום לתושבי הצפון, שמרוצים יחסית בהיבט הזה.
גברים חרדים מהדרום עובדים יותר
רמת שביעות הרצון הכלכלית הגבוהה של תושבי הדרום יכולה להיות מוסברת, בין השאר, בשיעור הגבוה של מועסקים מהדרום במשרות ייצור בשכר גבוה (מחשבים, אלקטרוניקה, תרופות, מוצרי נפט) ובמשרות ניהוליות או ציבוריות בכירות. במשרות אלה, שבהן השכר גבוה ב-70% משכר הממוצע, שיעור המועסקים במחוז הדרום הוא הגבוה ביותר בארץ. עם זאת יש לציין כי מספר המשרות בהיי-טק (שגם בו השכר גבוה בעשרות אחוזים מהממוצע) קטן יחסית בדרום.
בפרסום של ה-OECD משנת 2016, נמצא שבכמה תתי-מחוזות מהפריפריה בישראל, שביניהן באר שבע ואשקלון הממוקמות בדרום, יש היצע נמוך של עובדים עם מיומנויות גבוהות וביקוש גדול, מה שמכניס את אזורים אלה ל"מלכודת של רמת מיומנויות נמוכה". מלכודת זו, משמעותה שלמעסיקים יש תמריץ קטן יחסית להשקיע במשרות איכותיות באזורים אלה, כיוון שאין די תושבים בעלי המיומנויות הנחוצות במקום - וכשאין משרות איכותיות, התמריץ של התושבים המקומיים לרכוש מיומנויות ברמה גבוהה פוחת. בנוסף, אם התושבים מחליטים לרכוש מיומנות, הם ימהרו להגר למקום אחר.
למרות האזהרה של ה-OECD משנת 2016, במחקר של מכון טאוב נמצאו ראיות לשיפור משמעותי בהון האנושי בדרום, ולתעסוקה משתלמת במיוחד באזור גם מחוץ להיי-טק. כותב המחקר, אלכס וינברג, אמר ל-ynet כי ייתכן שב-OECD ב-2016 התמקדו בהימצאות של משרות היי-טק בדרום כדי להעיד על מצב התעסוקה באזור, אולם לדבריו ועל פי ממצאי המחקר הנוכחי, ייתכן שיש מקצועות נוספים שיכולים לספק שכר גבוה עבור אנשים עם מיומנויות גבוהות.
עם זאת, אוכלוסיות שונות נבדלות זו מזו בהיקף הייצוג שלהן במקצועות היוקרתיים עם השכר הגבוה: בענפים אלה יש ייצוג יתר ליהודים חילונים ומסורתיים, לגברים ולנשים; גברים יהודים, בייחוד מסורתיים ודתיים, חולשים על סקטור משרות הניהול הבכירות והמשרות הבכירות בשירות הציבורי; ערבים וחרדים מהדרום, גברים ונשים כאחד, נמצאים בתת-ייצוג בכל המקצועות בשכר גבוה.
נקודה מעניינת נוספת שעולה בהיבטים של תעסוקה במחוז הדרום, מתייחסת לדפוסי העבודה של החרדים. לפי המחקר, בשנות ה-30 וה-40 לחייהם החרדים בדרום עובדים רק כמחצית מן השעות שעובדים יהודים אחרים באותם גילים, אבל מסוף שנות ה-50 לחייהם - שעות העבודה שלהם שוות פחות או יותר לאלו של גברים דתיים (ולא חרדים). כותבי המחקר טוענים כי ייתכן שנתונים אלה מצביעים על כך שגברים חרדים מבוגרים מהדרום עבדו מאז ומתמיד, אולי משום שרבים מהם הם חרדים-ספרדים שלא למדו בישיבות באופן מלא כמו במסורת החסידית או הליטאית המקובלת בימינו. מחברי הדו"ח מציינים כי מדובר בהשערה העולה מהנתונים, משום ש"אין בנמצא נתונים שמאפשרים לבדוק זאת ישירות".
ממצא נוסף שעולה מהמחקר ומחזק את הרושם שהחרדים בדרום שונים בדפוסי התעסוקה שלהם ממקביליהם במעוזים החרדיים של מחוזות ירושלים, תל אביב והמרכז, הוא שבדרום ההשתתפות של גברים חרדים בכוח העבודה גדולה יותר מהשתתפותן של נשים. דפוס זה הפוך מן הדפוס הארצי.
עלייה משמעותית בהשכלה הגבוהה של המוסלמים בדרום
ההצלחה היחסית של הדרום מבחינה תעסוקתית ומבחינת רמת המיומנות של העובדים מגיעה ברקע השקעות גדולות שביצעו ממשלות ישראל בעשורים האחרונים בנגב. במחקר מציינים שלושה כיוונים עיקריים שתרמו לשיפור, ובהם העברת בסיסים צבאיים לדרום, השקעה בתשתיות תחבורה והשקעה בהשכלה גבוהה.
בנייתם של ארבעה מרכזים צבאיים חדשים וגדולים הושלמה או מקודמת בימים אלה, וביניהם עיר הבה"דים ליד ירוחם, קריית התקשוב בסמוך לאוניברסיטת בן גוריון, נמל תעופה בין לאומי חדש בנבטים, ובסיס חדש של חיל המודיעין שאמור להיבנות עד 2026. אלה נועדו לעודד מעבר של עובדים בעלי מיומנויות גבוהות ושל בני משפחתם לדרום.
מבחינת התשתיות, במחקר מצויין כי מערכת הרכבות התרחבה משמעותית, כאשר משנת 2005 נפתחו לציבור הנוסעים קווי באר שבע-דימונה, להבים-רהט ואשקלון-באר שבע, נפתחה תחנה בבאר שבע צפון והושק קו מהיר מבאר שבע לתל אביב. גם תשתיות הכבישים הורחבו, כאשר כביש 6 הוארך לכיוון דרום וכבישים ראשיים נוספים הורחבו.
הרפורמה שהונהגה במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בשנות התשעים האיצה את הגידול בתחום זה, שהחל עוד קודם לכן, בכל המחוזות במדינה, כך לפי המחקר. אולם, מהממצאים עולה כי נראה שבדרום הניבו ההשקעות בתשתיות ההשכלה הגבוהה את התשואה הגבוהה ביותר.
אם עד שנת 2000 אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע הייתה המוסד היחיד להשכלה גבוהה כללית בדרום, בעשרים ושתיים השנים האחרונות התווספו עוד ארבע מכללות ציבוריות למחוז: מכללת ספיר בסמוך לשדרות, המכללה האקדמית אשקלון, המכללה האקדמית אחוה באזור באר טוביה והמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון. מוסדות אלה גדלו מאוד בשנים האחרונות.
בשנת 2000, כ-23% מהיהודים בני 44-30 במחוז הדרום החזיקו בתואר אקדמי, ועד שנת 2017 היה תואר אקדמי לכ-40% מהיהודים באותה קבוצת גיל. גידול משמעותי בהשכלה הגבוהה נרשם בקרב האוכלוסייה המוסלמית בדרום, שצמצמה את הפער בשנות הלימוד מול האוכלוסייה היהודית בקצב מהיר יותר מאשר בכל מחוז אחר במדינה.
