שלושה שבועות לפני הבחירות, אישרה בצהריים (ב') מליאת הכנסת סופית בקריאה שנייה ושלישית את החוק להסדרי חוב בזמן הקורונה, העשוי להציל אלפי עסקים וגם יחידים מפשיטת רגל מיידית.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
על פי החוק החדש, במסגרת הסדרי חוב בזמן הקורונה, יוכלו חייבים לקבל עד ארבעה חודשים של "עיכוב הליכים" ולא להיכנס להליכים שיובילו אותם מיד לפשיטת רגל מוחלטת מבלי יכולת לחזור ממנה ולהשתקם כלכלית. החוק ייכנס לתוקפו שבועיים מיום פרסומו וחברות ויחידים יוכלו להיכנס להסדר כבר במהלך השנה הקרובה.
2 צפייה בגלריה
חנויות סגורות. "בשורה להרבה אנשים שיוכלו להשתקם מבלי לאבד את העסק"
(צילום: מוטי קמחי )
בשל התפשטות נגיף הקורונה, הוטלו בישראל מאז חודש מרץ 2020 הגבלות שונות שהקשו עד מאוד על פעילותם של עסקים. הצעת החוק יוצאת מנקודת הנחה כי צפויה עלייה בהיקף החייבים - תאגידים ויחידים - שיתקשו ומתקשים כבר כעת לעמוד בהחזר החוב שלהם בשל כך, ומבקשת להציע מספר הסדרים שנועדו להתמודד עם מציאות זו.
לפי החוק, בקשת יחיד לעיכוב הליכים מוגשת לבית המשפט והקפאת ההליכים תימשך עד ארבעה חודשים. בדומה לעיכוב הליכים לגבי תאגיד, גם לגבי יחיד, מוצע כי לא ייפרעו חובות העבר שלו, אלא לפי הוראות החוק; הוא ייכנס להקפאת הליכים - לא ניתן יהיה לפתוח נגדו בהליכי גבייה של חובות עבר, לא ניתן יהיה להטיל עיקול על נכסיו, ככלל לא ניתן יהיה לפתוח או להמשיך בהליכים משפטיים נגדו ועוד.
על פי סעיף בחוק, היחיד יהיה מנוע מלהוציא מרשותו או למכור נכסים או שלא בהתנהלות כלכלית רגילה, אלא באישור בית המשפט.
בהליך זה ימונה בעל תפקיד "מנהל הסדר", שיסייע לחייב, וינהל את הליך גיבוש הסדר החוב, תוך שהוא מחויב להיפגש עם היחיד, ולקיים ישיבת הסדר משותפת עם היחיד והנושים. אם הגיעו להסדר מוסכם - יועבר ההסדר לאישור בית המשפט. אם לא הגיעו הצדדים להסכמה - ההליך עובר למסלול הרגיל של החוק לאישור הסדרי חוב, אשר מחייב אישור הסדר חוב מוצע באסיפות סוג של כל בעלי העניין ואישור בית משפט.
לגבי תאגידים (ויחידים המנהלים עסק), יחולו הוראות דומות. בנוסף, לפי הצעת החוק תוצג לבית המשפט "תוכנית הפעלה" לפיה יפעל התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים, "מנהל ההסדר" יפקח על עמידת התאגיד בהוראות תוכנית ההפעלה ועל התנהלותה השוטפת, יהיה נוכח בישיבות דירקטוריון התאגיד ויסייע לה להתנהל בתקופה זו בגיבוש הסדר חוב.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ יעקב אשר, אמר במליאת הכנסת כי "החוק נועד לעזור לחייבים שנתקעו בקשיים כלכליים בשל משבר הקורונה. מדובר בבתי עסק רבים שהתנהלו לאורך כל השנים בצורה תקנית ונכונה אבל הכל נטרף בשל משבר הקורונה. החוק מחייב לקבל הקפאה של הליכים משפטיים ועיכוב הליכים ללא פגיעה בבעל העסק ומינוי נאמן.
"הוועדה קיימה ארבע ישיבות מקצועיות בנושא ועוד ישיבות היערכות רבות לפני כן. מהרגע הראשון היה ברור שלצד היתרונות של ההצעה, נדרש הצורך של המדינה לסייע לבעלי העסקים. אילו בעלי העסקים לא ישוקמו ויקבלו סיוע, הם יקרסו ויפלו נטל על האוצר. היו דיונים פוריים שלוטשו יחד עם כל הגורמים הממשלתיים והגופים החברתיים. חוק זה הוא בשורה להרבה אנשים שיוכלו להשתקם מבלי לאבד את העסק שלהם ולהפוך לחדלי פירעון".
הצעת החוק גובשה במחלקה למשפט כלכלי בייעוץ וחקיקה, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי) , עו"ד מאיר לוין. לדבריו, "המצב הייחודי שיצר משבר הקורונה הוביל אותנו למסקנה שאין די בכלים ובמסלולים שקבועים בחוק הקיים.
"החוק יוצר מסלול ייעודי לטיפול בחובות של חייבים שנפגעו מהמשבר, שיפעל לתקופה מוגבלת. זאת, בשאיפה להגיע להסדר חוב מוסכם לפירעון החובות כחלופה להליכי חדלות פירעון מלאים, שכן עצם הכניסה להליך גורמת השמדת ערך, יוצרת השלכות שליליות על החייב וכרוכה בעלויות רבות ולכן לא תהווה פתרון מיטבי לחייב, לנושים ולמשק. אישור הסדר חוב כחלופה להליך חדלות פירעון לגבי חייב יחיד יכולה להועיל גם לשיקומו הכלכלי בשל ההשתתפות הפעילה הנדרשת לעיצוב ההסדר".
