אחרי שנים של ביורוקרטיה ובדיקות מחמירות שהקשו על היבוא והביאו לייקור המוצרים הנמכרים בישראל החליטו במכון התקנים על מהפכה. יוותרו על רוב הבדיקות להן נדרשים היום היבואנים עבור מוצרים עם תקנים מחייבים. אם הרפורמה תיכנס לתוקף, ייבדקו רק 15%-10% מהמוצרים שנבדקים היום לפני כניסתם לישראל. לטענת התומכים, הרפורמה תקל על יבואנים ותוזיל את הוצאותיהם, בתקווה שהצרכנים ישלמו פחות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המהלך של מכון התקנים נובע מהחשש שהמכון ייפגע מרפורמת היבוא המתוכננת לעבור עם אישור התקציב הבא ואמורה לבטל חובת בדיקות רבות והסתפקות בהצהרת יצרן. החשש במכון שזה יפתח פתח לייבוא של מוצרים לא תקניים ובניסיון למנוע את פתיחת השערים באופן מוחלט וחשיפת ישראל לייבוא של מוצרים שעלולים להיות מסוכנים מוכנים במכון להגמיש את עמדתם ולהציע מודל לפיו היבואנים יצטרכו לבדוק רק בדיקה מדגמית. יבואן אמין יעבור מסלול הרבה יותר נוח וזה יעלה לו הרבה פחות כאשר היבואנים החדשים יצטרכו לעבור מסלול יותר קשה ולהוכיח את עצמם.
3 צפייה בגלריה
אם הרפורמה תיכנס לתוקף, ייבדקו רק 15%-10% מהמוצרים שנבדקים היום לפני כניסתם לישראל. אילוסטרציה
"מכון התקנים הרוויח ביושר את המתקפה עליו", מודה המנכ"ל ד"ר גלעד גולוב. "עשינו מהפכה. נוביל הקלות ביבוא".
בישראל יש כ-200 מוצרים המחויבים בבדיקת עמידה בתקן הן לדגם לפני התחלת היבוא והן מכל משלוח. מדובר במוצרים בסיכון גבוה, או המיובאים על ידי "מפירי אמון" שנתפסו מייבאים מוצרים שלא עומדים בתקן.
יבואנים חדשים יפגעו
לממון ול-ynet נודע כי בשבוע שעבר פנה מנכ"ל המכון למשרד הכלכלה והציע ויתור סיטונאי על הבדיקות, בכפוף למוניטין היבואן. יבואנים בעלי אמינות גבוהה ייבדקו אחת לחמישה משלוחים במקום כל משלוח או אחד משניים. חלקם יוכנסו למסלול "יהלום", שבו יש כיום עשרה יבואנים בלבד, ובמסגרתו המוצרים לא נבדקים לפני שחרורם מהנמל אלא רק במחסן היבואן ורק 10-7 ימים אחרי הגעתם לישראל. בזמן הזה יוכל היבואן להוציאם למכירה. אם הוא ייתפס באי-עמידה בתקן, יהיה עליו לאסוף את המוצר על חשבונו, והוא יוכנס למסלול "מפירי אמון" כך שכל משלוח שלו ייבדק.
בשנה האחרונה מנהל מכון התקנים מאבק נגד רפורמת היבוא שמקדמים משרדי הכלכלה והאוצר בתמיכת רשות החברות, שתפטור יבואנים כליל מחובת בדיקה במכון התקנים או במעבדות מורשות על מאות סוגי מוצרים ויחייב בהצהרה בלבד שהמוצר עומד בתקן.
מאחר שכל התקנים המחייבים עוסקים בבטיחות, בבריאות ובאיכות סביבה, מזהירים במכון התקנים ובגופים שגייס למאבק במסגרת "קבינט להגנת הציבור" (המועצה לצרכנות, רשות ההסתדרות לצרכנות, "בטרם" לבטיחות ילדים, אדם טבע ודין) שהרפורמה תציף את ישראל במוצרים מסוכנים ונהפוך ל"פח זבל" של העולם.
רק 9 מפקחים
"בחצי השנה האחרונה בחנו את היבואנים לאחר הקלות שניתנו למי שהוכיחו עצמם כאמינים", מציין גולוב. "למעלה מ-8,000 יבואנים הוכיחו את עצמם. לעומתם, יש כ-420 יבואנים 'מפירי אמון' שמנסים להכניס מוצרים מסוכנים". לדבריו, בכניסה לארץ נתפסו מתחילת השנה יותר ממיליון כלים חד-פעמיים מסוכנים, ו-8% מהלבידים היו עם פורמלדהיד מסרטן, ועוד מיליוני מוצרים בעייתיים.
"במכון התקנים התמחו בלהלך אימים על הציבור", טוען ברק הרשקוביץ, שהקים את מיזם "שולה המוקשים" לאתר חסמים שמפריעים לעסקים קטנים. "ליבואן קטן שמשלם אלפי או עשרות אלפי שקלים על בדיקות ומבזבז שעות על טופסולוגיה קשה להתחרות בענקים".
לפי משרד הכלכלה, רפורמת היבוא המתוכננת תחסוך לצרכנים 420 מיליון שקל. "בפעימות קודמות דובר על חיסכון של 550 מיליון שקל אבל לא הייתה ירידת מחירים", אומר עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות. "אין בהצעה הבטחה לחיסכון, אבל יש חשיפה מוגברת של הצרכן לסיכונים שאף אחד לא בודק, וללא אכיפה".
רז הילמן, סמנכ"ל יבוא ומכס באיגוד לשכות המסחר, טוען שיש לאמץ את המודל האירופי שבו "לא מתנים כניסת מוצרים בבדיקת מעבדה אלא מסתפקים בהצהרת היצרן". לדבריו, חובה גם שתהיה אכיפה ראויה.
משרד הכלכלה והתעשייה היה אמור לגייס עשרות פקחים, אך בשטח יש רק תשעה מפקחים ממינהל התקינה. ב-2020 בוצעו 450 ביקורות וניטלו כ-130 מוצרים חשודים. כ-80% מהמוצרים שנאספו לא עמדו בתקן. מי יאכוף אם תוסר חובת בדיקה מעוד מאות מוצרים?
