לילה סוער בכנסת: מליאת הכנסת אישרה הבוקר (חמישי) את שינוי חוק המענקים לעצמאים, לאחר אישורו החריג אתמול אחה"צ בוועדת הכספים, לאחר מכן בשלוש בלילה בוועדת שרים, וכן על ידי הממשלה במשאל טלפוני לפני כשעה.
התיקון לחוק אושר במליאה ברוב של חמישה חברי כנסת, ללא מתנגדים. מזכירת הכנסת הקריאה בפני הנוכחים בישיבה מכתב, שנשלח אליה על ידי מזכיר הממשלה, לפיו ההצעה אושרה על ידי הממשלה. לאור זאת, למרות שמדובר בהצעה בעלת עלות תקציבית, לא נדרש לה רוב מיוחד של 50 חברי כנסת אלא רוב רגיל.
אמש נקבע בוועדת הכספים דיון באופן פתאומי בשינוי חוק המענקים, לאחר ששר האוצר, ישראל כץ, דרש לשנות את החוק אותו העביר רק לפני מספר חודשים, וזאת לאחר תלונות בעלי עסקים על כך שלא ניתן להשוות את המחזור ל-2018. שינוי החוק אושר בוועדה למרות ההתנגדות החריגה בתוך משרד האוצר ליוזמה של השר, והודעת היועץ המשפטי, עו"ד אסי מסינג, כי לא ניתן לבצע כעת את תיקון החוק.
מדובר במענקים ראשונים לשנת 2021, שבגינם נזף השבוע שר האוצר במנהל רשות המיסים, ערן יעקב, על כי כללי הזכאות למענק שונו ללא ידיעתו, למרות שמדובר בחוק שהוא עצמו יזם - ולפיו פעלו ברשות המיסים. עד סוף שנת 2020 יכולים היו העצמאים להשוות את המחזור שלהם לשנים 2018 או 2019, לנוח ביותר עבורם כדי לקבל מענק גדול יותר.
החל מתחילת שנת 2021, קובע החוק כי ניתן יהיה להשוות את המחזור רק לזה שהיה בבית העסק ב-2019, ולא ניתן עוד לבחור בשנת 2018 לצורך ההשוואה. המשמעות היא שעצמאים רבים עלולים לא לקבל כלל את המענק, שכן הכנסתם לא ירדה בשיעור הדרוש, או לקבל מענק מוקטן.
שר האוצר התרעם על כך שתהיה הרעה בתשלום המענקים לעצמאים החל מינואר 2021, אולם ברשות המיסים השיבו כי הם ממלאים אחר החוק, שלא הם קבעו אותו כאמור, לפיו החל מתחילת השנה הנוכחית לא ניתן עוד לבצע השוואה ל-2018, כאשר בעת החקיקה נטען שב-2021 לא רלוונטי עוד מה היה המחזור ב-2018.
שר האוצר, שכעס על המצב שנוצר, ביקש מיו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, לכנס בבהילות את ועדת הכספים לדיון מיוחד כדי לבצע את תיקון החקיקה, שיאפשר השוואה לשנת 2018. אולם, בשלב הזה התברר כי היועץ המשפטי של משרד האוצר מתנגד לשינוי בעיתוי הנוכחי, פחות משבוע לפני הבחירות.
במסגרת הדיון, הוגשה הסתייגות בשם שר האוצר, הקובעת כי לעניין חישוב מענקי הסיוע לעצמאי ולשכיר בעל שליטה (מענקים סוציאליים), גם בשנת 2021 תעשה ההשוואה לעניין הירידה במחזור העסקים לשנים 2018 או 2019, לפי השנה עם ההפרש הגבוה יותר, בדומה למנגנון הפיצויים בשנת 2020.
מול ההסתייגות טענו יועמ"ש משרד האוצר ונציגת משרד המשפטים כי מדובר בהסתייגות שאינה חלק מהצעת החוק הממשלתית ושהצעה זו לא עמדה בפני ועדת השרים לחקיקה ולא עברה את ההליך הסדור, לכן אי אפשר לראות בה כהצעה ממשלתית. נטען כי מדובר בהצעת חוק תקציבית, שעלותה גבוהה מ-6 מיליון שקל, ולכן יש צורך באישור של 50 חברי כנסת על מנת לאשרה. בנוסף, טען נציג רשות המיסים כי מראש ובצורה ברורה נקבע כי ההשוואה תעשה מול מחזור 2019 בלבד.
באוצר ציינו כי המימון למענקים הנוספים שיחולקו תוקצב בתוך קופסאות הקורונה, אך יש להדגיש כי העובדה שהכסף תוקצב אינו מחייב הוצאה בפועל.
השינוי בחוק המענקים נדון באופן חריג במסגרת דיון של ועדת הכספים בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם. מבחינה טכנית לא ניתן להעלות נושא חדש בוועדת הכספים ללא אישור ועדת הכנסת. לכן, האוצר חיבר את התיקון בחוק המענקים לתיקון חוק צד"ל.
גיא גולדמן, ממונה חקיקה, רשות המיסים: "לגבי היבט המדיניות, חשוב להגיד שהתיקון הזה לא עפ"י עמדת גורמי המקצוע, הם אמרו את עמדתם בפורום המתאים, והשר הוא שמקבל את ההחלטות בסופו של דבר".
צפו: ריאיון עם שר האוצר ישראל כץ
(צילום: אלי מנדלבאום, שמוליק דודפור)
שרית פלבר, משרד המשפטים: "לעמדתנו אכן ההסתייגות אינה חלק מהצעת החוק הממשלתית ומדובר בשינוי מהותי מהצעת החוק שאתם דנים בה, והיא לא עמדה בפני ועדת השרים לחקיקה, אי אפשר לראות בה כהצעה ממשלתית".
איתי טמקין, אגף תקציבים, משרד האוצר: "אם ההצעה מתקבלת היא מייקרת את הוצאות הממשלה במעל ל-6 מיליון שקל, ההערכות הראשונות מדברות על מאות מיליונים. נשאלת שאלה האם הדבר הזה היה בהערכות הראשוניות שלנו, אז שזה נבנה. לא התייחסנו לשינויים בתחולת החוק כשבנינו את התחזית".
תמיר כהן, ראש מטה משרד האוצר: "יש כסף שהוקצה לתוכנית הקורונה ולמענקים האלה, לשר האוצר יש מדיניות מאוד ברורה ואת הסמכות לומר מה עושים עם הכסף הזה בהתאם. יש פה הוצאה שצריך להוציא, והמקור לגמרי קיים. לא צריך שקל אחד נוסף כדי ליישם את הצעות החוק, המקור קיים בקופסאות הקורונה".
אסי מסינג, יועמ"ש משרד האוצר: "החקיקה הקיימת כרגע קובעת הסדר אחר ממה שנקבע בהסתייגות. היא נדונה, לא בטעות אלא בצורה מאוד ברורה. מה שמבקשים כרגע זה לשנות - במקום שהדו"חות יהיו על בסיס 2019 שזה יהיה 2018 או 2019, ויש לה עלות תקציבית. השאלה אם זה נכלל באומדנים המקוריים, לא רלוונטית. בפועל יש הצעה שיש לה עלות תקציבית של מאות מיליוני שקלים. נציגת משרד המשפטים אמרה שההצעה במתכונת הזו לא עברה את התהליכים הרגילים, לכן לא ניתן לראות בפלטפורמה הקיימת כהצעת חוק ממשלתית".
שר האוצר, ישראל כץ, דחה את הדברים: "מדיניות הממשלה היא בעד. אנשים מחכים לסיוע הזה. הבחירה בין 2018 ו-2019 סייעה להמון אנשים. ההסתייגות הזו מכוסה. עמדת הממשלה היא חד משמעית ואני מייצג אותה. מי שרוצה להתנגד שלא יאחז בהסכמת הממשלה. מעולם לא אישרתי רק השוואה ל-2019 ולא הייתי מאשר זאת. הכסף הזה קיים, ויש לתת עכשיו את הסיוע לעסקים".
עו"ד שגית אפיק, יועמ"ש הכנסת וועדת הכספים: "אנחנו נניח את החוק עם כוכבית של עלות תקציבית עד אשר השר יכריז שיש הסכמת ממשלה. ככל שהסתייגות לא מקובלת על הממשלה ויש לה עלות תקציבית, היא דורשת 50 ח"כים במליאה. במקביל, יש בתקנון פרוצדורה במסגרתה אומר השר או סגנו במליאה שזו היא עמדת הממשלה, ואז זה מבטא עבור הכנסת את הסכמת הממשלה ומסיר את החובה של תמיכת 50 ח"כים. אם לאחר אישור המליאה, יטען היועץ המשפטי לממשלה שלא הייתה הסכמת ממשלה או שהנושא יבחן בבית המשפט ויתברר שהממשלה לא הסכימה לעלות התקציבית, הנושא הזה לא יחול, גם אם הוא אושר במליאה".
שר הביטחון, בני גנץ: "עמדנו על תהליך תקין של העברת החוק בוועדת שרים לחקיקה ובממשלה. אני וחברי כחול לבן הוכחנו שאנחנו שמים את העצמאים מעל לפוליטיקה. לצד זאת, המזימה של שר האוצר וראש הממשלה להעביר את חוק המענקים תוך דילוג על ועדת שרים לחקיקה והממשלה כשל. המהלך שרקמו אתמול הוא שלב נוסף במזימת אפריל שלהם ובניסיונות לפגוע בשלטון החוק במדינת ישראל תוך שימוש ציני בעצמאים ולוחמי צד"ל. אני מברך על כך שהצלחנו גם להעביר את חוק צד"ל, גם לסייע לעצמאים וגם לשמור על הדמוקרטיה".
רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, אמרה כי "אנו מעריכים את המאמץ של שר האוצר, והובלת המהלך החשוב, עליו המלצנו כבר בנובמבר האחרון, שיסייע לעסקים רבים שנפגעו מהמשבר בתהליך היציאה מהמשבר".
פורסם לראשונה: 17:09, 17.03.21
