דו"ח שירות התעסוקה שהתפרסם היום (ג') חושף: שיעור המובטלים הצעירים שהוחזרו לעבודה הוא הנמוך ביותר מבין המובטלים בישראל. השירות מזהיר מהשפעה קשה של האבטלה על צעירים משכבות חלשות, ומגלה ששיעור הצעירים שאינם עובדים או לומדים בישראל גבוה מאשר רוב מדינות ה-OECD.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
שיעור הצעירים עד גיל 34 שנרשמו בשירות התעסוקה בחודשי שיא המשבר, מרץ-אפריל, עמד על 48% מכלל המובטלים, כמעט חצי. זאת, לעומת 42% מובטלים צעירים מכלל המובטלים בחודשים ינואר-פברואר שלפני המשבר. 61% מהמובטלים עד גיל 24 הם נשים, ייתכן שבגלל השירות הצבאי הקצר יותר.
הדו"ח, שחיברו גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, והחוקרת עופרי יחיאל, מגלה ששיעור החזרה לעבודה של צעירים עד גיל 24 עד סוף מאי הוא הנמוך ביותר בין קבוצות הגיל ועומד על 20% בלבד, זאת לעומת 22%-25% בקבוצות גיל אחרות.
ההסבר לחזרה האיטית יחסית של צעירים לעבודה הוא שהענפים שבהם רבים מהם מועסקים, ובייחוד המסעדנות, המזון והאירועים, טרם חזרו לשגרה.
חשש מיוחד לצעירים מאכולוסיות חלשות
השירות מעריך ש"חלק מהנרשמים הצעירים (עד גיל 24) הם דורשי עבודה מאוכלוסיות חלשות שפטורות מגיוס (כמו חרדים וערבים), או צעירים מרקע סוציו-אקונומי נמוך שאינם מתגייסים או אינם מסיימים שירות מלא".
בשירות התעסוקה מתריעים ש"מתעורר חשש כי משבר הקורונה ישפיע באופן קשה על הצעירים". הם מזכירים שבמשבר 2008 בעולם "צעירים בעלי השכלה נמוכה נפגעו הכי הרבה ונשארו בשיעורי אבטלה גבוהים, רבים הפכו ללא פעילים כלכלית, והתאוששותם לאחר המשבר הייתה איטית לעומת קבוצות אחרות. צעירים עם היסטוריית אבטלה צפויים לאפשרויות פיתוח קריירה מוגבלות ונמצאים בסיכון לשכר נמוך לאורך כל הקריירה שלהם".
חמור מכך, בין השנים 2017-2012 היתה בישראל עלייה בשיעור הצעירים עד גיל 24 שאינם פעילים כלכלית, מ-30% ב-2012 ל-31.5% ב-2017. בכל קבוצות הגיל האחרות היתה ירידה בשיעור הלא פעילים או שינוי זניח.
העלייה הזו מצטרפת לנתוני ה-OECD על צעירים אשר "אינם נמצאים בהשכלה, הכשרה או תעסוקה", ששיעורם בישראל עמד ב-2018 על 13.3%. שיעור הצעירים שאינם עובדים או לומדים בישראל גבוה מאשר 24 מדינות מפותחות ונמוך רק משמונה מדינות שנמדדו. השירות מזהיר מפני האפשרות שמשבר הקורונה יעצים תופעות אלו.
מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, הזהיר כי "צעירים בעלי רקע כלכלי-חברתי נמוך יותר בתחילת דרכם המקצועית מתמודדים ממילא עם חסמי כניסה למשרות התחלתיות ועלולים להידחק בגלל האבטלה אל מחוץ למעגל העבודה".
שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, אמר כי "הנחיתי את משרדי להכין תוכניות להחזרת עובדים המונית למעגל העבודה, בדגש על הסבות ייעודיות לתעשייה והייטק. מחלת הקורונה היא מחלה קשה, אך מחלת האבטלה קשה לא פחות".