צעירה שהייתה כמפקדת הדרכת טכנאים בצה"ל הוכיחה שכאבי הגב שלה הוחמרו משמעותית עקב שירות מאומץ שכלל הרמת משאות כבדים: ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) שבבית משפט השלום בחיפה קבעה זאת אף ששני אורתופדים שללו כי פעילות מאומצת משפיעה על התפתחות פריצות דיסק בגב התחתון.
המערערת (27) לא אושרה לגיוס עקב משקל נמוך אך הייתה נחושה להגיע לשירות בקרבי. היא עלתה במשקל וב-2013 התגייסה עם פרופיל 97. היא שירתה תחילה כמדריכת טכנאים, לאחר מכן כאחראית הדרכה, המשיכה לשירות קבע ושוחררה ב-2016.
זמן קצר לאחר הגיוס היא סבלה מרגישות בגב התחתון. כשנה וחצי לאחר מכן אובחנו אצלה בלט ופריצת דיסק, הפרופיל שלה ירד ל-45 והיא הועברה לעבודה משרדית עד שחרורה. לפי גרסתה, בעיות גב שלה נבעו מאופי השירות, שבמהלכו נדרשה לסחוב יום יום, לאורך שעות ארוכות, ציוד ששוקל עשרות קילוגרמים.
למרות זאת, לפני כשלוש שנים סירב קצין התגמולים באגף השיקום להכיר בה כנכת צה"ל בטענה שאין קשר בין תנאי השירות שלה לבין כאבי הגב. ההחלטה הסתמכה על חוות דעת של אורתופד שקבע כי הכאבים נובעים משינויים טבעיים ואין אף מחקר שתומך בקשר בין הרמת משא כבד לבין פריצת דיסק.
בערעור שהגישה באמצעות עו"ד יפתח קיפרמן נטען כי יש קשר מובהק בין בעיות הגב לבין תנאי השירות. לערעור צורפו חוות דעת אורתופדית תומכת ותצהירים של מפקדי המערערת שאישרו כי ביצעה משימות פיזיות מאומצות והשתתפה במסעות עם ציוד כבד כמו ג'ריקנים, נשק, אפוד, אלונקה ועוד.
מנגד עו"ד אסנת בן אברהם-בוגוד הציגה חוות דעת נוספת של המומחה מטעם קצין התגמולים שנותר בעמדתו. גם מומחה שמינתה הוועדה תמך בדעה שאין קשר מובהק בין נשיאת משקלים לבין התפתחות שינויים ניווניים בגב התחתון.
יו"ר הוועדה השופטת כאמלה ג'דעון וחבריה ד"ר אלכס קורת וד"ר נעמי אפטר קבעו כי עדויות המפקדים הוכיחו כי תנאי השירות כללו עומס רב על הגב. עוד נקבע, כי המומחים מטעם קצין התגמולים ומטעם הוועדה הודו שהמחקרים לא שוללים לחלוטין קשר בין נשיאת משקל לבין התפתחות בעיות גב, והמומחה הממונה אף ציין כי הכיר בקשר כזה במקרים חריגים.
חברי הוועדה הוסיפו כי לא אחת העידו בפניהם אורתופדים בכירים הדוגלים בקיומו של קשר במקרים מסוימים, כשבמקרה הזה יש נסיבה ייחודית והיא המשקל הנמוך של המערערת. כמו כן, אין ספק שכאביה הפכו משמעותיים תוך כדי השירות.
בנסיבות אלה ולנוכח תכליתו של חוק הנכים, שכבר נפסק כי יש לפרשו "מתוך רצון להיטיב עם הנכה ושלא להקפיד עמו", קבעה הוועדה כי יש קשר סיבתי בין תנאי השירות לבין מצבה הרפואי של המערערת.
עם זאת, נקבע כי הקשר הוא של החמרה. כלומר, שהכאבים לא פרצו עקב השירות אלא החמירו בשיעור של 70%. לפיכך הערעור התקבל, החלטת קצין התגמולים בוטלה והוא חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 12 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערערת: עו"ד יפתח קיפרמן
- ב"כ המשיב: עו"ד אסנת בן אברהם-בוגוד
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
