תזכורת: מומחים עונים על שאלות בנושא משבר הקורונה
(חגי דקל, אורי דוידוביץ)
70% מהעובדים באילת הוצאו לחופשה ללא תשלום או פוטרו. כך עולה מדו"ח סיכום חודש מרץ של שירות התעסוקה המתפרסם היום (א') ומתייחס לנזקי משבר הקורונה. הסיבה היא שרוב תושבי אילת מתפרנסים מעבודה במלונאות ובעסקי מזון ופנאי. אחריה במפתיע העיר החרדית ביתר עילית עם 52%. הדבר נובע כנראה מהוצאה לחל"ת של הרבה מאוד מורים בעמותות פרטיות, תלמודי תורה, ישיבות ואף בתי ספר לבנות.
מתברר שמלבד אילת, כל הערים בצמרת טבלת האבטלה שייכות לאוכלוסייה הערבית או החרדית. במקום השלישי נצרת עם 47% אחוזי האבטלה ונראה שגם היא סובלת מהפגיעה בעסקי התיירות והמזון וכן בחינוך הפרטי. אחריה מודיעין עילית החרדית (35%), בני ברק (34%), רהט (33%), אום אל פחם 33% ובית שמש המתחרדת – 29%. אחריהן באות שורה של ערים שידועות כחלשות מבחינה סוציו-אקונומית. במקום התשיעי לוד עם 28% ואחריה בת ים וירושלים עם 26%.
הנתונים הקשים ממחישים את הממצאים שפרסם בשבוע שעבר הביטוח הלאומי שמהם עולה שהאבטלה פוגעת הרבה יותר בחלשים. על פי הביטוח הלאומי, השכר הממוצע של המובטלים החדשים נמוך ב-28% מהשכר הממוצע במשק. לעומת זאת ברוב ערי המעמד הבינוני והגבוה בגוש דן האבטלה נעה בין 18% ל-23%, כלומר שווה או נמוכה משעור האבטלה הארצי שעמד בסוף מרץ על 23.4%. בתל אביב ובחיפה הוא עמד על 21.5%.
עלייה בשיעור המובטלים
תופעה מדאיגה שהולכת ומסתמנת היא שינוי בימים האחרונים בהרכב המובטלים. ברירת המחדל של החודש הזה היתה הוצאה לחופשה ללא תשלום. כ-90% מהמובטלים החדשים הוצאו לחל"ת כלומר היתה לפחות הבעת כוונות להחזיר את העובדים למשרתם. אלא שאחוז המפוטרים שעמד בתחילת המשבר על 5% גדל והלך מה-20 במרץ עומד עכשיו על 9%.
בשירות התעסוקה מסבירים זאת בכך ש"שהפעילות הכלכלית הצטמצמה בחדות, יותר ויותר בעלי עסקים נקלעו לקשיים תזרימיים, ועקב כך בחרו באופציה של פיטורין על פני הוצאת העובדים לחל"ת". חמור מכך, "שירות התעסוקה מעריך כי ככל שיחלפו הימים והסגר ימשך יגדל חלקם של העובדים המפוטרים על פני העובדים היוצאים לחל"ת, והמשבר הכלכלי רק יחמיר".
מספר דרושי העבודה שהתייצבו בשירות התעסוקה גדל מ-162 אלף בפברואר ל-973 אלף בסוף מרץ. שעור האבטלה גדל מ-3.9% ל-23.4%. שעור המתייצבים בחודש בודד גדל מ-25,500 בפברואר ל-840 אלף במרץ, עלייה של מ-3200%. זאת, בשל החלטת הממשלה להתמודד עם המשבר באמצעות הוצאת העובדים במשק לחופשה ללא תשלום ומתן דמי אבטלה ולא באמצעות תשלום למעסיקים כדי שישמרו על העובדים אצלם. בשירות התעסוקה מציינים שלמרות המשבר העמוק הושמו במהלך החודש בעבודה כ-3,300 איש.
14% מהמובטלים החדשים הם עובדי הוראה והדרכה. נראה שזה נובע מפליטה לחל"ת של חלק גדול מהמורים בחינוך הפרטי החרדי והערבי וכן של מורי קבלן, העובדים בבתי ספר ממלכתיים אבל מועסקים באמצעות עמותות. 9% הם עובדי מכירות, 6% עובדי ענף המסעדנות והמזון, 5% עובדי ענף התחבורה והרכב ו-5% עובדי מכירות ואדמיניסטרציה. 19% הם עובדים כלליים ללא ניסיון.
בשירות התעסוקה מזהירים ש" ככל שהמשבר יתארך, הסיכוי שנחווה את המיתון הכלכלי החריף ביותר בעשרות השנים האחרונות יגדל. אם המשק ייכנס לשגרה מהירה, ניתן יהיה לקצר את המשבר והשלכותיו". עוד מציינים שם ש"בשבועות האחרונים אמרו אנשי המקצוע ב -OECD, שייקח לכלכלה כמה חודשים להיכנס לשגרה וגם אז לא ברור איך שגרה זו עתידה להיראות".
מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, אמר בתגובה ש"בין אם תהיה חזרה איטית ומדודה לשגרה ובין אם תהיה מהירה יותר, יש לאמץ כלי מדיניות מקיפים להשבת כמה שיותר מהישראלים שהוצאו לחל"ת או פוטרו, לעבודה. עבור מובטלים שיתקשו לחזור לשוק, או קבוצות הסובלות מחסמים מרובים, יידרשו מאמצים משמעותיים לחיזוק הכישורים וההון האנושי".
לדבריו, "שירות התעסוקה, נערך ליישום תוכנית מקיפה לשילוב מסיבי מחדש של הישראלים בשוק העבודה, באמצעות שיפור מיומנויות והכשרות מקצועיות". עוד ציין ש"יש ענפים שידרשו התייחסות מיוחדת בשל הפגיעה הדרמטית בהם כמו תיירות. בגלל המצב אנו רואים שאילת היא ממש עיר דורשת אבטלה". גראור הכריז ש"ככל שהחזרה לשגרה תהיה מהירה יותר, כך העובדים מקבוצות חלשות יישארו פחות מאחור במעבר לשוק העבודה העתידי".
