ישנם אנשים ברי מזל שזוכים במיליוני שקלים בפיס, וישנם בעלי מוחות מבריקים שזוכים במיליוני אירו במסגרת מענקים למחקרים שיביאו תועלת לאנושות כולה. כזה הוא פרופסור אבינועם (אבי) צדוק מהפקולטה להנדסה בבר אילן, שזכה לאחרונה במענק של 2 מיליון אירו, על מחקר שביצע בתחום הננו־טכנולוגיה.
מדובר במענק שניתן במסגרת "הורייזן 2020" - תוכנית הדגל של האיחוד האירופי למחקר ולפיתוח, ונחשב מהגדולים והיוקרתיים בעולם. המענק הזה ניתן לחוקר שעומד בשני קריטריונים: על עצם הרעיון שהביא, ועל הרקורד שלו בתחום. התשובה על החלק הראשון מבחינת פרופ' צדוק, היא פיתוח שיטות חדשניות ליצירת גלי קול אולטרה־סוניים. כלומר, תדרים הנעים באוויר שאינם נשמעים לאוזן אדם, ולכן גם אינם יוצרים הפרעה סביבתית - וזאת כחלק ממעגלים משולבים של התקדמות אור בסיליקון. תוכנית המחקר של פרופ' צדוק חשובה ונחשבת לפורצת דרך, כיוון שהיא עשויה להוביל לפריצות דרך בתקשורת ועיבוד מידע, כחלק מרשתות נתונים באינטרנט ורשתות סלולריות.
התשובה על הקריטריון השני שדורשת קרן "הורייזן 2020" ושפרופ' צדוק צלח ללא בעיה - היא מרשימה לא פחות. "חברי הקרן עושים סינון קפדני של החוקרים שמגישים להם מועמדות לקבלת המענק לפי קורות החיים שלהם, ומבקשים מחוקרים שאינם מתאימים לקריטריונים לא להגיש מועמדות בכלל", מסביר פרופ' צדוק כמה זה קשה להתקבל לשם.
2 צפייה בגלריה
 "האירופאים יודעים הישראלים, לפרגן לנו על להעריך את החוקרים ההישגים" פרופסור אבי צדוק, צילום: יוני רייף אוניברסיטת בר אילן
 "האירופאים יודעים הישראלים, לפרגן לנו על להעריך את החוקרים ההישגים" פרופסור אבי צדוק, צילום: יוני רייף אוניברסיטת בר אילן
"האירופאים יודעים הישראלים, לפרגן לנו על להעריך את החוקרים ההישגים" פרופסור אבי צדוק, צילום: יוני רייף אוניברסיטת בר אילן
(צילום: יוני רייף)

ומה קורה עם מועמד לא מתאים שבכל זאת פונה אליהם?
"חוקר שלא עומד בקריטריונים ובכל זאת מתעקש להגיש מועמדות מקבל 'כרטיס אדום' מהאיחוד, והוא מנוע מהגשה של מועמדות במשך שנתיים. לשמחתי זה הצליח לי".
פרופ' צדוק מצטנע. הוא חבר סגל בפקולטה להנדסה ובמכון לננו־טכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר אילן 11 שנים, מאז שנת 2009, אבל הזכייה שלו גדולה בכל קנה מידה. זאת משום שהסיכוי של חוקר לזכות במענק של האיחוד האירופי, שמחולק מדי שנה למאות חוקרים ברחבי היבשת, עומד על 13% בלבד. ובנוסף לכך, משום שמדובר בפועל בזכייה השנייה שלו במענק מטעם האיחוד האירופאי, לאחר שזכה בשנת 2015 ב־Starter Grant. באוניברסיטת בר אילן מתגאים בעובדה שהסיכוי לזכות במענק שני בתוך חמש שנים - מתקרב יותר לסיכוי לזכות בפיס. לראיה, הם מדגישים, כי "מספרם של החוקרים הישראלים שזכו פעמיים בתוכנית הזו מסתכם בעשרות בודדות".

כמו לגו מורכב

גם חברי קבוצת המחקר בראשותו של פרופ' צדוק זוכים לשבחים. הקבוצה מונה כיום 12 חוקרים ותלמידי מחקר, והיא עוסקת ביישומים טכנולוגיים של אור: תקשורת וחישה על גבי סיבים אופטיים, ורכיבים ננו־טכנולוגיים שמשולבים על גבי סיליקון עבור תקשורת נתונים.
קבוצת המחקר שלו עושה שימוש נרחב בשילוב שבין גלי אור וגלי קול לצרכי חישה ועיבוד מידע, וגם חבריה זכו במלגות יוקרתיות רבות, בהן מלגת רוטשילד לפוסט־דוקטורט, ומלגות עזריאלי ואדאמס ללימודי התואר השלישי. שישה מבין חברי הקבוצה ובוגריה גם זכו בפרס הרקטור של אוניברסיטת בר־אילן, על הצטיינות במחקר לתארים מתקדמים.
לשאלה כיצד ההישגים האלה מתקבלים ומתרגמים בעולם על רקע הכותרות והאווירה הציבורית של חרם אקדמאי על ישראל, פרופ' צדוק משיב כי אישית הוא לא נתקל בתופעה הזאת מצד עמיתיו בחו"ל, ומדגיש כי ישראל מדורגת במקום השלישי (ביחס לגודל האוכלוסייה) בקבלת המענקים, אחרי שווייץ ואוסטריה ולפני מעצמות כמו גרמניה ואנגליה.
"אני לא מצאתי שום הוכחה לאפליה פוליטית נגד ישראל", הוא אומר ומסביר: "האירופאים יודעים להעריך את החוקרים הישראלים, לפרגן לנו על ההישגים ואובייקטיבית אנחנו מצליחים באופן עקבי יותר מהגודל שלנו, שנה אחרי שנה".
על חשיבות המחקר שלו וההסבר עליו בשפה פשוטה, צדוק אומר בחיוך: "כשמסבירים לאנשים שזה קשור לגלישה סלולרית, או לחיפוש מהיר יותר בגוגל, אז הם מביעים בזה עניין, כיוון שמדובר במרכיב משמעותי בחיי היומיום שלנו. כולם בסלולר וכולם באינטרנט. אומנם, לרוב האנשים לא אכפת איך זה קורה בפועל, אלא העיקר שזה קורה, אבל אני באופן אישי סקרן מאוד לגבי עניינים כאלה. בעיניי לפצח את הנושא של תקשורת וחישה על גבי סיבים אופטיים ורכיבים ננו־טכנולוגיים זה כמו לפצח חידה, כמו להרכיב לגו מורכב במיוחד".
2 צפייה בגלריה
פריצות דרך בתקשורת ועיבוד מידע. פרופסור צדוק
פריצות דרך בתקשורת ועיבוד מידע. פרופסור צדוק
פריצות דרך בתקשורת ועיבוד מידע. פרופסור צדוק
(צילום: יוני רייף)


זה לא הולך ברגל

ההישגים המרשימים שלו הם תולדה של עבודה קשה. מילדות. גם אם הוא לא מודה בזה בפה מלא, את האהבה שלו למדע, פרופ' צדוק נשוי ואב לשלושה ילדים הוא ינק מהבית.
הוא נולד בחולון לפני 47 שנים, הבכור מבין שלושה בנים. אביו ד"ר אלעזר צדוק, שימש ראש המעבדה לזיהוי פלילי ( מז"פ) במשטרת ישראל. אמו נחמה הייתה מורה לכימיה עם תואר שני בתחום. "ולמרות ששניהם עבדו שנים רבות במכון ויצמן, הם לא ראו בלימודים ערך מקודש ובוודאי שלא כפו עליי להתמקד בילדותי רק בלימודים", הוא מגלה.
אלא?
"ההיפך מכך. הם תמיד דחפו אותי ללכת לחוגים ולעסוק בדברים נוספים מלבד הלימודים, אם זה בספורט: כדורגל, או תחרויות ריצה ואם זה בפעילות בצופים. יחד עם זאת, הם גם קיבלו אותי כמו שאני ואיפשרו לי להתפתח על פי הדרך שלי, היכולות והרצון שלי. לראיה, אחי הצעיר ניר צדוק הוא כיום כתב ספורט בעיתון יומי, ובעיניי הוא העיתונאי הכי טוב בתחום".
מתי בעצם הבנת שאתה הולך לעשות קריירה אקדמית?
"לא התאבדתי על הלימודים בבית הספר וגם לא ישבתי על התחת. שיניתי פאזה רק בצבא כאשר שירתתי בפרויקט 'תלפיות' של חיל האוויר. מדובר בפרויקט שמגייס צעירים למערכת הביטחון, ומכשיר אותם לעסוק בתפקידים מרכזיים במערכי המחקר והפיתוח הביטחוניים. למעשה שם זה היה הרגע שבו התחלתי להתייחס לכך ברצינות ולתת את כל מה שיש לי".
מדוע דווקא שם?
"כי כשרואים את החומר של התוכנית, מבינים שאין הרבה ברירות, אלא לקרוע את התחת ולתת את כל כולך. בגיל 18 כבר הלכתי לעשות תואר בפיזיקה ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. זו תוכנית קשוחה שאחריה צריך לחתום קבע שש שנים, ואני עשיתי תשע שנים, כך שבמקרה שלי, זה ממש לא הלך ברגל".
משם פרופ' צדוק המשיך לתואר שני ושלישי בהנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב וחקר שם סיבים אופטיים, ואת הפוסט דוקטורט השלים בקאלטק (Caltech) שבקליפורניה, בו עסק בננו־טכנולוגיה של אור. תחומי המחקר הללו באים שניהם לידי ביטוי בקבוצת המחקר שלו, שיש לה שני תחומי עיסוק עיקריים: סיבים אופטיים וצ'יפים מסיליקון.
ובמקביל לעבודתו המחקרית, פרופ' צדוק עמד בראש האקדמיה הצעירה הישראלית למדע.

להשפיע על אופי האקדמיה

יחד עם פרופ' צדוק, זכה במענק דומה של 2 מיליון אירו נוספים מטעם האיחוד האירופאי חוקר נוסף של אוניברסיטת בר אילן: פרופ' עמרי קורן מהפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי, הפועלת בצפת. פרופ' קורן הוא מומחה בינלאומי למיקרוביום. המחקר שלו שזכה למענק, עוסק בתוקפנות והשפעתם של חיידקי המעיים על התנהגות אלימה.
נשיא אוניברסיטת בר־אילן פרופ' אריה צבן, מתגאה בהישגיהם: "החוקרים שלנו פורצי דרך ואני גאה על הבעת האמון שקיבלנו מהאיחוד האירופי. פרופ' צדוק ופרופ' קורן - כל אחד בתחומו, מצליחים להשפיע על עולם המדע ושמים אותנו בשורה אחת עם האוניברסיטאות המובילות באירופה", הוא אומר.
גם סגנית הנשיא של רשות המחקר של האוניברסיטה פרופ' שולמית מיכאלי, שמלווה את החוקרים כדי למקסם את היכולות שלהם ולהבטיח את הזכייה במענקים, מרוצה מאוד.
מה כולל הליווי שלכם?
"הליווי שלנו נעשה בתהליך מסודר, בשיתוף יועצים חיצוניים, הכולל עידוד החוקרים להגיש את המחקרים, גיבוש הרעיון, מפגשים הקשורים באופן הכתיבה והצגה מול קהל ומצלמה ועוד. גם מי שעבר את תהליך ההכנה ולא התקבל, מרוויח ידע חשוב. החוקרים שזוכים במענקים אלו, הם החזקים ביותר בשטח כאן בארץ".