צפו: ראיון באולפן ynet עם מנהל רשות המיסים, ערן יעקב
(צילום: ירון ברנר, ניצן דרור)
"אם המצב יימשך - נספוג אובדן של עשרות מיליארדים בכנסות המדינה". כך התריע הבוקר (ב') מנהל רשות המיסים, ערן יעקב, בראיון באולפן ynet. יעקב התייחס לנתוני משרד האוצר שפורסמו בשבוע החולף, לפיהם ההכנסות ממיסים בחודש מרץ השנה ירדו בכ-20% ביחס למרץ אשתקד, כמחצית מהירידה בשל חיתוך בתשלומי המע"מ.
על פי הנתונים, ההכנסות ממיסים בחודש שעבר עמדו על 22.3 מיליארד שקל, זאת בהשוואה ל-28.3 מיליארד שקל במרץ 2019 - ירידה של כשישה מיליארד שקל שהם כחמישית מהסכום הכולל. אך כשלוקחים בחשבון שינויים שנעשו באופן יזום, כמו דחיית מע"מ לעסקים קטנים של עד 1.5 מיליון שקל במסגרת תוכנית הסיוע להתמודדות עם משבר הקורונה, רשות המיסים מעריכה ירידה של 6% בהכנסות ממיסים.
אלא שלכולם ברור שזו רק ההתחלה, שכן המשק נכנס לשיתוק החל מאמצע חודש מרץ והנתונים הקשים עדיין לפנינו. "צריך לזכור שהמשבר התחיל באמצע מרץ ולכן סיימנו את החודש עם ירידה בהכנסות מעבר למה שצפינו", הסביר יעקב, "היעד לפני הקורונה היה הכנסות של 27 מיליארד שקל ממיסים, ובפועל גבינו 22 מיליארד. הבעיה תהיה קדימה - כבר בחודש הבא תהיה ירידה משמעותית בגביית ההכנסות, גם במקדמות שהחברות יעבירו לנו, גם בחלק מהניכויים יש לנו לא מעט עובדים שיצאו לחל"ת".
לדבריו, "ברור לנו שאם המצב ימשיך כמו שהוא כרגע, הדבר כמובן יביא להפחתה משמעותית בגבית המיסים, נראה את זה כבר בדיווח הקרוב ובכל הגזרות, גם בחברות וגם בגביית המע"מ. אנחנו מדברים על אובדן הכנסות של עשרות מיליארדים. ככל שהסגר יחמיר, המצב יהיה לא פשוט מבחינה כלכלית והגבייה תהיה מאוד נמוכה כי חלק גדול מהעסקים פשוט סגורים וימצאו בקשיים תזרימיים. לכן אנחנו מעמידים לא מעט כלים עבור העסקים האלה".
ערן יעקב: "זו תקופה שבה צריך ערבות הדדית גם בענייני מיסים. יש כאלה שפעילותם קטנה משמעותית ואנחנו מאפשרים להם גישור תזרימי, לצד כאלה שגובים מהם יותר בתקופה הזאת"
איך אתם מתמודדים עם עסקים שלא מסוגלים לשלם לכם מיסים?
יעקב: "בחודש הקרוב נראה שינוי גדול בתשלומי המיסים - מצד אחד עסקים סגורים ללא גבייה או מחזור כספי. לעומתם, עסקים עובדים שאנחנו מצפים מהם בתקופה זו שגם יעלו את המקדמות". יעקב התייחס בעיקר למרכולים, רשתות השיווק ויבואני המסכות. "אני חושב שזו תקופה שבה צריך ערבות הדדית גם בענייני מיסים. יש כאלה שהפעילות שלהם קטנה בצורה משמעותית, ולהם אנחנו מאפשרים גישור תזרימי, לצד כאלה שגובים מהם יותר בתקופה הזאת".
איזון בין הצורך הכלכלי לבריאותי
על השאלה האם יהיו עסקים רבים שיפשטו רגל השיב יעקב כי "עסקים שהיו פחות יעילים עם קשיים ושולי רווח קטנים יהיו בקושי מאוד גדול ביום של אחרי המשבר. הבעיה הכי גדולה היא חוסר הוודאות. אנחנו מנסים לייצר ודאות בעולם כאוטי, שבו אף אחד לא יודע מתי זה יסתיים. אם הייתה ודאות, הם היו יודעים להיערך וכנראה גם יודעים לצלוח את התקופה הזו. אבל בתקופה כזאת שבה לא יודעים איך ההקלות יבואו לידי ביטוי יש השלכות על העסקים, ואין ספק שחלקם לא יוכלו לחזור לפעילות שהייתה להם קודם".
אתם מצטרפים לעמדת משרד האוצר לגבי אסטרטגיית היציאה מהמשבר?
"חד משמעית כן. עמדתנו היא חלק מעמדת משרד האוצר, בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה שהציגו את אסטרטגיית היציאה מהמשבר. אנחנו חושבים שצריך להסתכל על הצד הכלכלי ולאזן את הצורך הבריאותי. יש חשיבות מאוד גדולה באיזון. אם לא תהיה כלכלה לא תהיה גם בריאות".
השפל הכלכלי עוד לפנינו?
"אני חושב שגם אם תהיה חזרה מדורגת, המשק הישראלי יוכל לחזור לאיתנו. צריך גם אופטימיות. מניסיון של מלחמות בעולם, כמה זמן לוקח לכלכלות לחזור - גם בספרות ניתן לראות שהיציאה ממלחמות די מהירה, גם אם היא תהיה הדרגתית אני בטוח שהכלכלה הישראלית תדע לחזור למצב טוב. זה יקח קצת זמן, אנחנו צריכים לזכור שזה תפס את מדינת ישראל במצב מאוד טוב, מה שאפשר לנו להתמודד בצורה טובה יותר עם המצב. היינו בתעסוקה מלאה, היסטורית, בחוב תוצר מאוד נוח בסביבות 60% וזה מאפשר לנו יותר חופש בלעזור לעסקים ולגשר על הפער התזרימי".
