רשות המים הניעה לאחרונה מהלך שעלול לצמצם את השפעת משרד האנרגיה על משק המים: במסמך שהגיע לידי "כלכליסט", שכותרתו "קביעת עקרונות מדיניות במשק המים", מנסחת רשות המים הצעה להקים מסגרת ממשלתית חדשה שתקבע מה המהלכים הראויים למשק המים בשעת חירום.
לפי המסמך, "מאחר שרובן המכריע של ההחלטות האסטרטגיות אינן נוגעות רק למשק המים, אלא מהוות מרכיב אחד מקרב יעדים מדיניים רחבים יותר, מוצע כי על מנת לאפשר תכלול של כל העמדות והשחקנים הרלבנטיים בממשלה, להקים קבינט מצומצם לענייני מים".
לתפיסת רשות המים, בראש הקבינט יכול לעמוד שר האנרגיה, אבל הוא יכלול את כל השרים הרלבנטיים, כך ש"יוכל לשקף את מדיניות הממשלה בתחום".
משק המים לא משרת רק את מדינת ישראל, אלא גם את ירדן והרשות הפלסטינית, והוא חשוף למגבלות של איכות סביבה, ביטחון האזרחים ועלויות למשק. בשל כך ההערכות של גופים מקצועיים שנחשפו למסמך הן שאם יקום קבינט שכזה, השרים שצפויים לקחת בו חלק הם שרי האוצר, הגנת הסביבה, חוץ, חקלאות, ביטחון פנים ואולי אף ביטחון.
במילים אחרות, ההצעה של רשות המים עלולה במקרה הטוב לצמצם משמעותית את שליטת משרד האנרגיה במשק המים ועד לנטרול מוחלט שלו.
מדובר בהצעה נדירה בתחומי התשתיות, משום שנכון להיום לא קיים קבינט שכזה בתחומים אחרים כמו משק הגז הטבעי, הדלקים, החשמל או גז הבישול. לכן בסביבת משרד האנרגיה נדהמו מהיוזמה, וחיברו את ההצעות שעלו במסמך לניסיון של רשות המים לבדל את עצמה משאר חלקי הממשלה.
כך למשל, אחד מסעיפי המסמך מסביר באריכות שבכל הקשור להתנהלות רשות המים אין לאף משרד סמכות על הנושא. לכן "קביעת תקציב הרשות ותוכניות העבודה שלה אינן נכנסות לגדר מדיניות, אלא מהוות ניהול אקטיבי של רשות המים". מסקנת הרשות היא שיש להשאיר את תקציבה עצמאי ומנותק ומתקציב המדינה. העברתו למשרד האנרגיה תפגע ביכולת לתכלל את משק המים.
הגבלת סמכות שר האנרגיה
המסמך גובש בעקבות דיונים בין משרד האנרגיה לרשות המים שהחלו לפני כחודשיים, בעקבות ישיבות שנערכו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. הישיבות נועדו להעריך את יכולת המדינה להתמודד, מבחינת הגנה על תשתיות, עם משבר חריף כמו לחימה או אירוע טבע קיצוני. במסגרת הדיונים התברר שמי שאחראי על משק המים במצבי חירום היא רשות המים. משרד האנרגיה הביע מורת רוח לגבי העניין, וביקש להגדיר מחדש סמכויות וגבולות גזרה של כל גוף בעת חירום.
במסגרת מסמך המדיניות כותבים ברשות כי "ייתכן שיש מקום לשקול באירועי פגיעה במים בעלי השלכה ארצית, או שיש להם השפעה על כמות גדולה מאוד של צרכנים למשך זמן משמעותי, להקנות לשר האנרגיה סמכות להנחות את מנהל רשות המים באשר לאופן הטיפול בו".
מדברים אלה עולה כי לתפיסת הרשות, לשר האנרגיה אין סמכות אוטומטית להנחות את רשות המים כיצד לפעול במקרים שבהם יש פגיעה רחבה באוכלוסייה.
הבחירות יעכבו את העימות
המסמך מביא את יחסי משרד האנרגיה ורשות המים לשיא חדש של מתיחות. במשרד האנרגיה, בשילוב משרד האוצר, זוממים להעביר את רשות המים הליך של פירוק והרכבה, כפי שעברה רשות החשמל בתחילת 2016. הכוונה היא להכפפת רשות מים למשרד האנרגיה פרט לקביעת תעריף המים, שיישאר עצמאי. ברשות מזהים את החרב על צווארם, ולכן מכינים מראש דרך מילוט באמצעות הצעת הקמת קבינט או הרחבת סמכויות השר לספק לה הנחיות בשעת חירום.
אולם שבוע לפני הבחירות אף אחד מהצדדים לא מתכוון לפעול בעניין ההתרסות של הצד השני. העימות הבא ביניהם צפוי להתרחש אם תקום ממשלה ויגובש תקציב, עם הצעה לרפורמה שתושחל אולי בחוק ההסדרים, בדיוק כפי שנעשה עם רשות רשות החשמל בזמנו.
אם זהו אכן הכיוון, ההערכות הן שרשות המים תנסה לקעקע את המהלך של קביעת סמכויות במצבי משבר כחלק ממחאה רחבה על קיצוץ כנפי הרגולטורים.
מרשות המים נמסר כי "כשרשות המים הוקמה כגוף עצמאי בתקופה בה משק המים בישראל סבל ממשבר קשה, ובהמשך להמלצת שתי ועדות בדיקה ממשלתיות שקבעו כי יש להבטיח את עצמאות הרשות בכך שתהיה נטולה כל השפעה של אינטרסים פוליטיים. נציגי המשרדים במועצת רשות המים מיצגים את האינטרסים של כל אחד מהמשרדים הנוגעים בתחום. הרשות מביעה את עמדתה בעניינים אלו מול גורמי הממשלה".
