תזכורת: המגזר העסקי עותר לבג"ץ
(חגי דקל, ירון ברנר)
"אחרי ההופעה שלי בטלוויזיה צילצלו אליי המון אנשים ופירגנו על המאבק שלי למען העסקים. הפכתי לרובין הוד. בדקתי ומצאתי שרובין הוד היה דווקא בן אצילים, שהלך לייצג את אלו שאין להם", כך אומר הראל ויזל, הבעלים והמנכ"ל של קבוצת פוקס, שלה 737 חנויות בארץ ו-17 חנויות בחו"ל (נייקי וללין קנדה), והיא מעסיקה 8,500 עובדים.
הוא מתייחס לתוכנית הטלוויזיה שבה התעמת עם פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, כשדיבר בשם העסקים בארץ. "אני באתי רגוע לשיחה", הוא מספר, "אבל עיצבן אותי לא רק ששמחון כינה אותי עשיר, אלא גם אמר 'אתה תקבל אחרון'. אני יכולתי באותה מידה לקרוא לו 'פרופסור מהאקדמיה שלא ניהל עסק בחייו'. אבל ברצינות, אני לא רואה בעצמי הפה של כולם, אנחנו צוות שמייצג את כל הקמעונאים, ואנחנו מחלקים בינינו את העבודה. לא רק אני מדבר".
5 צפייה בגלריה
זעקת בעלי העסקים: יעקב הלפרין, הראל ויזל, רונן נמני ורביב ברוקמאייר
(צילום: אביגיל עוזי, דימה טליאנסקי, עמית שעל ודנה קופל)
ויזל חבר בוועד הפעולה של התאגדות אנשי עסקים בכירים בישראל, שהוקמה בעיצומו של משבר הקורונה כדי לנסות לסייע עד כמה שניתן לעסקים לצלוח יחד את אתגרי התקופה. ההתאגדות הוקמה ב־15 במארס על ידי דדי ריזל, יו״ר ועידת הקניונים ורשתות המסחר, ולוועד הפעולה נבחרו גם יעקב הלפרין מאופטיקה הלפרין, אבי שומר מצומת ספרים, רונן נמני מקפה קפה, גבי רוטר מקסטרו, רביב ברוקמאייר מגולף, גיא יקר מפלאפל בריבוע, קרן שוהם לוי ממיננה ושחר תורג'מן מבריל. את פעילות הוועד מלווה משרד עורכי הדין אגמון ושות'.
לויזל, ולא רק לו, יש בטן מלאה על התנהלות הממשלה. "בתחילת המאבק היינו באוצר, הצגנו את המצוקה ויצאנו מעודדים", הוא אומר. "הכרזנו שהאוצר ייתן מענק ל-400 העסקים שאנחנו מייצגים בגובה 20% מהמחזור של כל אחד. אני מודה שהיינו תמימים. בעולם שלי, העולם העסקי, מה שאתה מבטיח אתה מקיים. לא ציפיתי שמשהו אחר יקרה. אבל אתה בא לפקידי האוצר, הם מקשיבים לך, מסכימים שיפצו את העסקים בשיטת הפיצוי של מלחמת לבנון, ואחר כך עושים מה שהם רוצים.
"יש לי קלטות וסרטים, כולל שי באב"ד, שאומרים לנו שמחר בבוקר יוצאים עם תוכנית הפיצוי. וכלום. עכשיו כל דיון אני מתחיל בשאלה 'מה שאתם אומרים עכשיו, זה מה שיהיה?'. האמת שאנחנו כבר לא מתנהלים מולם. הבנתי שעד שלא ייפול להם האסימון שמדובר בזעקת שבר אמיתית של העסקים, לא יקרה הרבה מבחינתם. הרשתות החברתיות מלאות בסיפורים כואבים. נראה שעד שלא יהיה כאן גל של פשיטות רגל ויחד איתו מחאה חברתית ברחובות, לא ישתנה הרבה. אם לא היה סגר, עשרות אלפי בעלי עסקים שהגיעו לפת לחם כבר היו שורפים את כיכר רבין. אני כבר רואה את המחאה מבעבעת ברשת. אם לא יגיע סיוע ראוי, זה יפרוץ. המערכת הכלכלית לא מבינה את גודל המשבר. הם מתייחסים אליו כמו למשבר ב־2008, וזה לא דומה. הפעם המשבר הרבה יותר עמוק. אני רואה מה עושות מדינות אחרות. אצלנו חוץ מלשלם לחל"ת ולמערכת הבריאות, לא החליטו עוד בעצם כלום מכלום.
"הלכנו גם לראש הממשלה, נפגשנו עם שמחון, היו דווקא פגישות מצוינות, הוא היה בעד לעזור לעסקים, אבל יש כנראה הבדל בין מה שהוא חושב לבין מה שפקידי האוצר חושבים. שמחון הוא לא האיש הרע. הם רבים גם בינם לבין עצמם ואף אחד שם לא באמת רוצה לעזור. במבחן התוצאה הכל תקוע. הם מרסקים לאבק דק את המגזר העסקי. הלב נקרע כשאתה שומע את הסיפורים. יש אנשים שיאבדו את כל רכושם. הקרן לסיוע לעסקים גדולים, מעל מחזור של 400 מיליון דולר, הייתה צריכה היום (יום ה') לקבל אישור בוועדת הכספים. יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר, אמר לי שנציגי האוצר לא הגיעו. בארה"ב חולקו כבר 137 מיליארד דולר בערבות מדינה מלאה. שם הבנק רק בודק אם אתה רמאי או לא. הבעיה היא שאין בארץ גורם אחד שמנהל את האירוע הכלכלי במדינה. ביבי עסוק רק בבריאות".
מה לדעתך צריך לעשות?
ויזל: "המדינה צריכה לתת יותר פיצוי ופחות הלוואות. בעלי עסקים שנואשים מקבלים החלטות לא רציונליות לקחת עוד הלוואות, וככה מדרדרים עסקים לשוק האפור. ואני חושב שצריך לפתוח הכל במכה, כולל קניונים. אני חוזה שתהיה בהתחלה ירידה של 20% במסחר. התוכנית לפתיחה בשלבים לא נכונה. בשלב א' ייפתחו רק חנויות הרחוב, שהן שליש מהמסחר בארץ, אבל אם יפתחו את הכל, הלחץ של הציבור יתחלק על פני יותר שטחי מסחר ויהיו פחות התגודדות וסיכון. הסבירו לנו שיהיו 10,000 מתים מהקורונה, ואין. אז הציבור מבין שתרחיש הבלהות לא קורה, ולכן אני מאמין שהוא ייצא מהבית ויחזור לחיות. בינתיים אנחנו בין ליל הסגר לל"ג בעוצר. מחכים".
"אולי לחיים כהן ייתנו הלוואה, לכל השאר לא"
"בערב חג הפסח התקשר אליי זכיין מראש-העין, אמר לי שאין לו כסף לתת משכורות, ואני הייתי צריך לעזור לו לשלם. אני צריך לתת לו? המדינה עצרה אותו, לא אני", אומר רונן נמני, מבעלי קפה קפה, רשת הקפה הגדולה בישראל המונה 270 סניפים וכוללת גם את רשת חומוס כספי, לחם ארז, רשתות סושי ועוד. "למרות כל הכרזות האוצר על סיוע, הבנקים לא נותנים סיוע לענף המסעדנות, כי זה מוגדר אצלם כענף בסיכון גבוה. באוצר לא מבינים דבר פשוט, שעסקי ההסעדה, מעבר לכך שהם מעסיקים 250 אלף איש שיהיו מובטלים, אם ייאלצו לפשוט את הרגל, יש מתחתם עשרות ספקים שיחזרו להם צ'קים מזכיינים וממסעדנים וגם הם ייפלו בעקבותיהם. אחד יפיל את השני".
נמני, החבר בקבוצת ועד הפעולה של אנשי עסקים בכירים בישראל, טוען שהוא כבר הרים ידיים מהמצב. "שלחתי הודעה בקבוצה של ועד הפעולה שלנו שנואשתי. אנחנו יכולים לרוץ מהבוקר עד הלילה לאוצר. הם מקשיבים, אבל עושים מה שהם רוצים. ביבי נחשב פעם מר כלכלה, עכשיו אני לא מצליח להבין את ההיגיון שלו. לתת סיוע של אחוז אחד מהתל"ג? זה יחזור אליהם כבומרנג. יושבים שם פקידונים שבחיים לא היה להם עסק ולא מבינים מה זה עסק, וחושבים שכל החוכמה זה להחזיק את הקופה. יש לי 300 סניפים וכ-800 זכיינים. אם לא יפתחו, כמעט כולם ייאלצו לפשוט את הרגל.
"סגירת ענף ההסעדה ישליך על צביון המדינה כאטרקציה תיירותית, והפגיעה תהיה בהכנסות מתיירות לקופת המדינה. יש זכיינים חדשים שהשקיעו מיליונים והיו לפני פתיחה. אם אין סיוע והתחשבות, ויהיו הנחיות רגולטוריות נוקשות לגבי מספר האנשים בקפה וכדומה, עדיף להם לא לפתוח, כי הוצאות ההפעלה גבוהות מאוד, ויש חשש שלא יכסו אותן וייכנסו עוד יותר עמוק לבוץ. אני חושב שמי שמוביל את המדינה לא מבין: מסעדות ובתי קפה הם חלק חשוב מהתרבות של המדינה ומהצביון של תל אביב.
"אנחנו מדינה קטנה ובכל המגזינים בעולם עד כה נחשבנו כאתר תיירות מבוקש בגלל מקומות הבילוי. כשיש מצעד הגאווה כולם מגיעים לפה, מאחר שאנחנו מדינה חיה עם סצנה תוססת של בתי קפה, מסעדות ומקומות בילוי. אנחנו נחזור 20 שנה אחורה, נהפוך לערי רפאים, לערים אפורות. ממדינה שהייתה אחת המתקדמות בעסקי הבילוי, נהפוך למדינה בלי חיים ברחובות, ולשקם אותם לא יהיה ניתן כי העסקים האלה מאוד קשים, הרווחיות נמוכה והעבודה קשה, מבוקר עד לילה.
"אולי לחיים כהן הבנקים ייתנו הלוואה, אבל יש עשרות אלפים שלא יקבלו. עשרות זכיינים שלי שפנו לבנקים קיבלו תשובה שלילית. וגם אמרו שאין טעם להגיש כי בעבר ניסו לקבל הלוואה מקרן להלוואה בערבות מדינה והשיבו בשלילה. הפקידים של האוצר מספרים סיפורים שנותנים 80% ערבות לבנק על הלוואה. המדינה נותנת רק 15%, ובגלל זה הבנקים מסרבים. מדברים על זה שיהיו הלוואות לעסקים קטנים בסכום של 5 מיליארד שקל, מענק לעסקים עד 20 מיליון שקל מחזור - זה עוד לא הושק. גם אם עסקים יקבלו את זה, זה סדרי גודל של 100 אלף שקל, שלא יסדרו להם את הברוך. החודשיים־שלושה שבהם הם סגרו זה אובדן הכנסות של עד שני מיליון שקל".
"שולחים אותנו אל הלא נודע"
רביב ברוקמאייר, מנכ"ל קבוצת האופנה גולף, מנהל קבוצה של כ-3,000 עובדים ועובדות, המועסקים ברשתות גולף, גולף קידס, גולף אנד קו, וכן אינטימה, עדיקה, פולגת, כיתן וטופשופ. לדבריו, "אם המדינה תורה על פתיחת החנויות מחדש, בלי לספק איזשהו סיוע, זה לשלוח אותנו ללא נודעו ולהפסדי תפעול שספק גדול אם נוכל לכסות".
רה"מ נתניהו היה שר אוצר מוצלח, הוא לא מביע את זה עכשיו?
ברוקמאייר: "כנראה שהמעמסה עליו מאוד כבדה, ונוצר אצלו צוואר בקבוק של קבלת החלטות, ואז אנחנו לא יודעים לתת תשובות לכל שרשרת האספקה שמקיפה אותנו - עובדים, ספקים ובעלי נכסים. לא ייתכן שלוקח כל כך הרבה זמן לגבש החלטות הרות גורל לגבי חיי עסקים. כיוון שמדובר גם בקטנים וגם בגדולים, ובאבחת סכין נחתכה פרנסתנו, טבעי שנצפה לקבל עזרה מהמדינה, אחרי שנים רבות של תשלומי מסים. לא ייתכן שאי־אפשר לקבל מהר מענק ראשוני כדי לתת לעסקים אוויר, ובטח הלוואות כדי לעבור את האירוע הענק הזה, שלא אנחנו יצרנו.
"בנוסף, האופן שבו כל יום ההחלטות משתנות, וכל יום נעים בין תקווה וייאוש, מקשה יותר. יש לנו עובדים צעירים, עד גיל 25, שאנחנו עוד לא יודעים אם יוכלו לקבל חל"ת שארוכה מ־50 יום.
"אנחנו רוצים את המענקים וההלוואות שהבטיחו לנו, ועכשיו מתברר כנראה, שחברות גדולות - מעל 400 מיליון שקל מחזור, שעבורן תוכננה קרן נפרדת - יקבלו הלוואה לשנתיים בלבד. איך נחזיר אותה, אם לפי ההערכה האירוע יארך לפחות שנתיים?
"בכל יום שעובר, הנזק גדול יותר. איך מדינה שיודעת להתנהל בלחצים גדולים ובעיות יותר משמעותיות לא יודעת לקבל החלטות בנושא הכלכלי? ברור לי שהיציאה מהמשבר הזה תהיה איטית, ועם חצי מיליון מובטלים".
"זו ממשלה שכשלה ופשעה"
דברים חריפים ביותר השמיע בפנינו יעקב הלפרין, בעלי רשת אופטיקה הלפרין, שלא חסך בהאשמות נוקבות: "אנחנו בעיצומה של מלחמה כלכלית, או יותר נכון מגה פיגוע כלכלי", אומר הלפרין, שלרשת שבבעלותו 130 חנויות ו-700 עובדים. "אם היינו מתעוררים ל-10,000 טילים כימיים על ישראל מאיראן, כמה זמן היה לוקח לביבי, לכחלון או לאלי כהן וכל אלה שאני משלם להם את המשכורת והרכב והנהג כדי שיגנו עלי - כדי להגיב? דקה".
"במשך חודש ימים נופלים עלינו טילים כלכליים שהורסים את הכלכלה - מהספק הבודד ועד הראל ויזל עם 800 חנויות ו-8,500 עובדים - וכל הנ"ל חטפו הלם קרב, לא מגיבים וממשיכים להשתעשע בהרכבת ממשלה ובהצהרות בומבסטיות איך לקנח את האף, אבל את הטילים ששורפים לנו בלב הם לא רואים. ממשלה טובה זו ממשלה שמקבלת החלטות נכונות בזמן קשה. לצערי, פה כשלה ממשלת ישראל וגם פשעה, פשע שעם ישראל ישלם עליו גם בדור הבא. זאת הממשלה שהחריבה את כלכלת ישראל. עשרות אלפי לוויות של עסקים שייקברו בקרוב ושל המשרות של המובטלים ילוו אתכם עד סוף חייכם הפוליטיים".
