שנת הקורונה, בה נפטרו כ-6,400 ישראלים ורבים חוו משבר כלכלי קשה, משתקפת במספרי פשיטות הרגל. במהלך שנת 2020 הוגשו 22,246 בקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון ליחידים (בעבר נקרא בקשה לפשיטת רגל). מדובר בזינוק של כ-36% במספר הכולל של בקשות חדלות הפירעון שהוגשו לעומת שנת 2019, בה הוגשו 16,373 בקשות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
17,495 בקשות הוגשו לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הכנ"ר) ו-4,751 בקשות הוגשו לרשות האכיפה והגבייה (בקשות בהן היקף החובות נמוך מ-150 אלף שקל). כמו כן ניתנו מעל 7,000 צווי הפטר (צווים הפוטרים פושטי רגל מחובותיהם), והוגשו 1,200 בקשות פירוק לחברות. יש לציין כי שנת הקורונה החלה במרץ 2020 ויש לשער כי גם שנת 2021 תושפע מהמשבר הכלכלי שנלווה למגפת הקורונה. הנתונים הם חלק מדו"ח סיכום פעילות לשנת 2020 שמפרסם היום (ב') אגף האפוטרופוס הכללי, הממונה על חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה.
1 צפייה בגלריה
במהלך שנת 2020 הוגשו 22,246 בקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון ליחידים
(צילום: רועי עידן)
תובעים מיליארדים
הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא הגורם המופקד מטעם המדינה לניהול ולפיקוח על הליכי חדלות פירעון, הכוללים חדלות פירעון של יחידים, חדלות פירעון של תאגידים, פשיטות רגל של יחידים, הליכי פירוק של חברות, הבראת חברות והסדרי נושים. במסגרת זו הממונה אחראי על עבודתם של הנאמנים שמונו בהליכי חדלות פירעון. מדו"ח הממונה עולה כי במהלך שנת 2020 נסגרו 17,717 תיקי פשיטת רגל או חדלות פירעון של יחידים, זאת לעומת 16,695 תיקי פשיטת רגל בשנת 2019. מדובר בעלייה של כ-6% במספר תיקי יחידים שנסגרו לעומת שנת 2019.
בתחום פירוק החברות במהלך שנת 2020 הוגשו 1,200 בקשות פירוק וחדלות פירעון של תאגידים, לעומת שנת 2019 בה הוגשו 1,179 בקשות. מדובר בגידול של פחות מ-2% בהיקף הליכי חדלות פירעון של תאגידים. ומה באשר לתביעות חוב שמגישים נושים נגד חייבים או נגד חברות בקשיים? במהלך שנת 2020 הורחב השימוש בהגשת תביעות חוב באופן מקוון, וכ-99% מכלל תביעות החוב הוגשו באופן מקוון. עוד עולה כי במהלך שנת 2020 הוגשו לממונה תביעות חוב בסך של כ-33 מיליארד שקל. מתוך הסכום הנ"ל, סך של כ-18 מיליארד שקל הוגשו בהליכי חדלות פירעון של יחידים, וסך של כ-15 מיליארד שקל הוגשו בהליכי חדלות פירעון של תאגידים.
ומה לגבי צווים הפוטרים פושט רגל מחובותיו? במהלך 2020 ניתנו בסך הכל 7,056 צווי הפטר, לעומת 7,633 צווי הפטר בשנת 2019 ו-7,325 צווי הפטר בשנת 2018.
שר המשפטים, גדעון סער מסר כי "דו"ח סיכום הפעילות הוא דוגמה למאמצים, להתאמות וליצירתיות, שבה השתמש משרד המשפטים על מנת להתגבר על הכשלים הטכניים שהביאה הקורונה, ולסייע לעסקים שנקלעו לקשיים וכן לאזרחים רבים, שנאלצו להישאר בביתם תקופה ארוכה ללא יכולת לבצע פעולות הכרחיות. מדובר בהישגים משמעותיים הנוגעים בכל תחומי הפעילות של הארגון, שאף הפחיתו את הביורוקרטיה הנהוגה בו".
עו"ד סיגל יעקבי, האפוטרופסית הכללית והממונה על הליכי חדלות הפירעון אמרה כי "שנת 2020 הציבה בפנינו אתגרים רבים ועיקר המאמצים הושקעו על מנת להבטיח רציפות תפקודית, תוך צמצום הפגיעה בציבור הרחב הנדרש לשירותנו. מציאות זו הובילה אותנו ליזום הקלות רגולטוריות, לפרסם הקלות בנושאים שנמצאים תחת אחריותנו, ולמצוא פתרונות מהירים למתן השירות מרחוק לכלל השירותים הניתנים על ידינו.
"לגבי שנת 2021, עד כה אנחנו בנתונים דומים לשנת 2020, כלומר על הרף הגבוה. לא חזרנו לנתוני 2019. כלומר, זו לא מגמה חד פעמית. המבחן האמיתי יהיה בסוף חודש יוני, אז מסתיימות ההטבות שהמדינה נתנה (דמי אבטלה). ניתן לראות שהקורונה לא יצרה קטסטרופות בעולם חדלות הפירעון. אנחנו רואים את זה בתאגידים שאין בכלל שינוי בהיקף ההליכים".
לא הכל קשור לקורונה
ביוני 2020, בשיא משבר הקורונה, הוגשו 2,038 בקשות לפשיטות רגל לעומת 1,165 בקשות ביוני 2019 - זינוק של 75%. הדו"ח של הממונה על חדלות פירעון שפורסם היום מאשר שאכן בכל שנת הקורונה, 2020, חלה עלייה של 36% בבקשות חדלות פירעון (פשיטות רגל) לעומת 2019. אבל חשוב להבין שמשבר הקורונה הכלכלי אינו הגורם היחיד שגרם לקפיצה בבקשות פשיטות רגל.
גורם נוסף שהוביל לעלייה במספר הבקשות הוא חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש שנכנס לתוקף בספטמבר 2019. החוק החדש החליף את פקודת פשיטת הרגל הישנה ובמהותו הגיע לשקם את החייב ולא להענישו וכן לסייע לו להגיע להסדר עם נושיו. המצדדים בו יאמרו כי מדובר בחוק מהפכני ואילו יש שהגדירו אותו "גן עדן לחייבים". ביולי 2020 פורסם כי ברבעון הראשון של 2019 הוגשו 4,401 בקשות פשיטות רגל, וברבעון הראשון של 2020 (לפני פרוץ הקורונה ולאחר שהחוק נכנס לתוקף) הוגשו 6,286 בקשות - עלייה של 42%. כך שהקורונה אינה הסיבה היחידה.
כך או כך, הליך של פשיטת רגל, או בשמו החדש, הליך חדלות פירעון של יחיד אינו פתרון קסם וצריך לעשות בו שימוש רק במקרים הכרחיים וכשאין ברירה. כמו למשל, במקרים בהם החובות גבוהים משמעותית מהנכסים ומההכנסות ולחייב אין אפשרות אחרת להתמודד עם חובותיו.
עו"ד סיגל יעקבי ציינה כבר כי "הליך חדלות פירעון של יחיד (פשיטת רגל) צריך להיות מוצא אחרון להתמודדות עם חובות. לפני פנייה להליכי חדלות פירעון כדאי למצות את כל דרכי הפעולה האחרות ובמסגרת זו לנסות, למשל, להגיע להסדר פריסת חוב עם הבנקים, שהם, עדיין, הנושים המרכזיים בהליכי חדלות פירעון של יחידים ופעמים רבות נכונים להגיע להסדרי פריסת חוב".
הדברים נכונים במיוחד עתה כשיש מספר הסדרים שקידם משרד המשפטים בתקופת הקורונה על מנת לסייע ליחידים וחברות להימנע מלהיכנס להליכים משפטיים כמו פשיטת רגל (ליחיד) והקפאת הליכים (לחברה) שהם הליכים עם טביעת אצבע משפטית שקשה להשתחרר ממנה שנים רבות.
