הלירה הטורקית צפויה להיקלע החל מהיום לאחת התקופות הסוערות שלה בעת האחרונה, זאת בעקבות החלטת הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן בסוף השבוע האחרון לפטר את נגיד הבנק המרכזי נאג'י אקבאל.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המסר מהמהלך האחרון של ארדואן משדר כי הגוף שאמור לקבוע את המדיניות המוניטרית לא מנוהל על ידי אנשי מקצוע, אלא על פי גחמות פוליטיות. בשנתיים האחרונות מונו לא פחות מארבעה נגידים, וזו אינה התנהלות הבונה אמינות ויציבות. לזכותו של ארדואן ייאמר, כי עיתוי הפיטורים בשבת בבוקר מלמד כי הוא וסביבתו צופים את הפגיעה בלירה, ולכן בחרו מועד שלא מתקיים בו מסחר במטבע הטורקי.
אקבאל, לשעבר שר האוצר, המוערך בקרב חוגים כלכליים בטורקיה ומחוצה לה, מונה לתפקיד רק בנובמבר האחרון, אחרי שהמטבע הטורקי התרסק לשפל של 8.5 לירות לדולר. מאז הוא הנהיג מדיניות של העלאת ריבית, והשוק הגיב בהתאם עם התחזקות של כ-20% לעומת הדולר. המדיניות השמרנית של אקבאל אף הובילה לזרימת כ-20 מיליארד דולר מחו"ל לנכסים טורקיים, היפוך מגמה של השנים האחרונות.
בראיונות לתקשורת הבהיר אקבאל, כי מניסיונו, אם לא מונהגת התמודדות חסרת פשרות עם האינפלציה, במוקדם או במאוחר היא תרים ראש. הנחמה היחידה מבחינת אקבאל היא שהוא עוזב את לשכת הנגיד דווקא כשהמשק הטורקי מציג סימני התאוששות. ברבעון האחרון של 2020 צמח התמ"ג ב-5.9%, ואילו עבור השנה כולה נרשמה צמיחה של 1.8%, כל זאת בשנת קורונה.
ההישגים הללו לא עזרו. ביום חמישי שעבר נראה היה שאקבאל הרחיק לכת מבחינת "הסולטאן" כשהעלה את הריבית ב-2% ל-19%, צעד שהזניק את הלירה בעוד 2%. למען האמת, איש בסביבתו לא הסביר את הצעד החריג למדי של העלאה חדה בריבית, שהיתה הרבה מעבר לתחזיות האנליסטים. המהלך הזה היה יותר מדי עבור ארדואן, שהחליט למנות במקום הנגיד אקבאל את מקורבו סאהפ קאבצ'יאגלו. הנגיד החדש הוא מומחה לבנקאות המגיע מעולם האקדמיה וחבר פרלמנט לשעבר, אשר עד למינויו היה בעל טור כלכלי בעיתון המקורב למפלגת השלטון.
אקבאל היה חסיד העלאת הריבית במטרה לבלום את האינפלציה (כ-16% בחודש שעבר), בעוד ארדואן והנגיד הנכנס דוגלים בהפחתת הריבית כדי לעודד צריכה וצמיחה. ארדואן אף הבהיר בשבוע שעבר את חוסר הסובלנות שלו כלפי מדיניות הנגיד, כשהצהיר כי אין צורך להשתעבד ל"ייצוב המחירים". לנוכח הבדלי ההשקפות בין אקבאל לארדואן, השאלה איננה מה הביא לפיטוריו, אלא איך השתכנע הנשיא למנותו מלכתחילה. בטורקיה מעריכים כי הנגיד החדש לא יתעכב בהורדת הריבית.
הפיטורים החזירו את טורקיה לנקודת התחלה לא מעודדת מבחינתה, כאשר בארבע השנים האחרונות ההתערבות הבוטה של ארדואן בבנק המרכזי עוררה את חששות המשקיעים. אין זה פלא שמאז 2018 איבדה הלירה הטורקית מחצית מערכה והטורקים שמו את מבטחם בדולר או בזהב. ההתייצבות המסוימת שנרשמה בחודשים האחרונים צפויה להתפוגג עתה, ואפשר להעריך במידה רבה של ביטחון כי תתחזק המגמה של פנייה למטבע האמריקאי.
אי-היציבות במערכת הפיננסית צפויה להשפיע לרעה על הגירעון השוטף של טורקיה, שב-2020 הסתכם בכמעט 37 מיליארד דולר. לפי נתונים רשמיים, בינואר הגיע הנתון לכ-1.9 מיליארד דולר, גבוה יותר מהצפי המוקדם. לאור המגמות בשוקי העולם, כמו עליית מחירי הנפט, מובן מדוע גובר החשש מפני התרחבות הגירעון.
אבל המגמה הזו אינה צפויה רק בגלל הנפט, אלא בעיקר בשל חוסר האמון שיוצרת טורקיה בשווקים העולמיים כתוצאה מהתנהלות ממשלתה. לפני כעשרה ימים הכריז ארדואן על תוכנית כלכלית חדשה שנועדה להחזיר את הצמיחה למשק. בעת שהציגה לציבור, ההערכה היתה כי התוכנית מותאמת למדיניות הבנק המרכזי, מה שמתברר היום כלא נכון.
בין השאר דיבר ארדואן על ריסון ההוצאה הציבורית, הקמת ועדה לייצוב מחירים ועיגון עצמאות הלשכה הסטטיסטית, אשר רבים מפקפקים באמינות הנתונים שלה עקב טענות להתערבות של לשכת הנשיא.
אף שכלכלנים בטורקיה ומחוצה לה הביעו ספקות לגבי רצינותו של ארדואן ליישם את התוכנית, בהיעדר לוח זמנים ברור לביצוע, היא נחשבה לצעד נוסף בדרך להגברת השקיפות במערכת הפיננסית. כעת, עם סילוקו של אקבאל, די ברור שטורקיה חוזרת לאחור, מה שצפוי להרתיע את המשקיעים מבית ומחוץ. בחירות כלליות צפויות רק בקיץ 2023, אך כבר עתה ברור כי התנהלותו הכלכלית של הסולטאן תעמוד במרכזן.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com
