רשות התחרות פתחה בבדיקה האם ההתבטאויות של ספקים שונים על העלאות מחירים מהווה הפרה של חוק התחרות. הרשות ביקשה נתונים, מסמכים ומידעים מהחברות שהצהירו לאחרונה שיעלו מחירים או שבכוונתן להעלות מחירים. העברות מידע מסוימות בין מתחרים, גם אם נעשות בפומבי, עלולות להוות הפרה של חוק התחרות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
שטראוס, חברת המזון השנייה בגודלה בישראל, ציינה בדו"חות הרבעון הראשון של השנה שפורסמו בחודש שעבר כי תבחן עליית מחירים במוצריה, לנוכח התייקרות חומרי גלם והעלייה במחירי התובלה הימית. בשטראוס מסרו כי החברה תעשה ככל שביכולתה למנוע העלאת מחירים. גם חברת דיפלומט, שנחשבת לחברת המזון החמישית בגודלה בישראל, הודיעה בסוף מאי כי היא בוחנת העלאת מחירים. מדובר בחברת ההפצה של מוצרי פרוקטר אנד גמבל בישראל שמייצרת מותגים כמו הד אנד שולדרס, אריאל, פמפרס, סטארקיסט וג'ילט. אסם, חברת המזון השלישית בגודלה בישראל, רמזה לאחרונה כי החברה "מתאפקת" שלא להעלות מחירים.
בענף מסבירים כי: "כשספק מודיע שהוא שוקל להעלות מחירים - הדבר עלול להוות איתות למתחרים: הנה, זה מה שאני עומד לעשות - וזאת עלולה להיות הפרה של החוק. ברשות לא רוצים שייווצר מצב שנצור הסדר בין הספקיות הגדולות, ששטראוס לכאורה מאותתת למתחרות. זה שהחברות עושות הסדרים בתקשורת בגלוי ולא בחדרים נסתרים לא הופך את ההתנהלות הזאת לחוקית".
עוד קודם לכן הייתה שורה של חברות קטנות ובינוניות שהודיעו על העלאות מחירים לרשתות השיווק - שהן אלה שמתמחרות את המוצרים לצרכן. הן הגישו בקשות לייקור או מחירונים חדשים. בין היתר, ד"ר פישר ביקשה העלאת מחירים של 5%, חברת שמן הודיעה שתעלה מחירים ב-7%, ספקית נייר הטואלט ומוצרי הניקיון שניב ביקשו לייקר מוצריה ב-12% וקימברלי קלארק ביקשה לייקר מוצרי ניקול, לילי והאגיס ב-7.4%. היבואניות גורי ויעקובי כן ספקי כלי פלסטיק כמו פאלאס והנמל ביקשו להעלות מחירים ב-9% עד 20%. זאת לצד בקשות להעלאת מחירים מיצרני המותג הפרטי של רשתות כמו שופרסל ורמי לוי והתייקרויות גם במוצרי חשמל, פלסטיק וצעצועים.
ברשתות השיווק מדגישים כי חלק מהעלאות המחירים האלה נבלמו או לא אושרו עדיין, אך פנייה של אחת מחברות המזון הגדולות להעלאת מחירים לבטח תגרור אחריה את כל השוק להתייקרויות. כך קרה ב-2013, כשיוניליוור הודיעה לרשתות על העלאת מחירים בפריטים רבים. היא הובילה גל של התייקרויות של חברות נוספות וגרמה לצרכנים לצמצם קנייה.
ענף המזון צפוי לחוות ב-2021 שנה טובה פחות משנת הקורונה, בשל ירידה טבעית בביקוש בהשוואה לשנה החריגה שהייתה 2020 ועל כן הפיתוי להעלות מחירים גדול למרות הרווחים שהשיאו ב-2020.
הרשתות יכולות להכריז כי לא אישרו התייקרויות במחירונים: ממילא המחיר האפקטיבי לצרכן לא נגזר אך ורק ממחיר המחירון של הספקים לקמעונאים. כל קמעונאי גדול מקבל הנחות על המחירון וכן מוכר את הפריטים במבצעים שונים לאורך השנה. כך למשל, דרך פחות ישירה להעלות מחירים היא להקטין את מספר המבצעים או להציע מבצעים עמוקים פחות.
