כאשר מלאו לה 13 שנים, הכריזה נערה בשם הדסה מונסה בפני אמה: "אני אהיה אשת עסקים", ולחבריה אמרה: "אולי אהיה מנהלת של בנק". שנים אחדות לאחר מכן, ממש עת סיימה את בית הספר התיכון, התקבלה הדסה הצעירה לעבודתה הראשונה בבנק "אוצר וחיסכון" בירושלים. תפקידה הוגדר כ"נערת השליחויות".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ואז, כמו באגדות, התקדמה סינדרלה הירושלמית, לאט לאט. מהשליחויות קודמה למרכזנית, אחר כך לכתבנית המדפיסה את מכתבי ומסמכי הבנק. בינתיים, למדה הגברת מונסה הצעירה והנמרצת על אודות שוק ההון ומונתה למנהלת מחלקת ניירות ערך. כאשר הוקם בנק חדש בשם "בנק צפון אמריקה", היא המשיכה לטפס לצמרת, תחילה כמנהלת סניף ירושלים של הבנק ואחר כך למשנה למנכ"ל הבנק ולבסוף למנהלת הבנק. כתבה בעיתון ב-12 ביולי 1983 מספרת בחמש שורות את סיפור הזינוק של הגברת. אולם, זה לא היה לגמרי סוף הסיפור של הגברת מונסה. את הקריירה הבנקאית שלה היא סיימה בכלא.
14 צפייה בגלריה
לא סוף הסיפור של הגברת מונסה. ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 12.7.1983
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
ממש השבוע, החל לראשונה מזה 43 שנים לפעול בנק חדש בישראל, הבנק הדיגיטלי. ייתכן שהייתה זאת הטראומה של קריסת בנקים אחדים בישראל לפני שנים, שעיכבה את פתיחתו של בנק חדש בישראל.
סיפורו של הבנק המפורסם מבין אלה שקרסו כיכב במשך שנים בתקשורת - הבנק למסחר. בכירת הבנק, אתי אלון, נידונה ל-17 שנות מאסר ורק לאחרונה שבה התקשורת לעסוק בפרשה. אולם, עוד הרבה לפני שאתי אלון מעלה בכספי הבנק למסחר, התפוצצה בישראל פרשה חמורה לא פחות, שמעט נשכחה - מעילה גדולה, שהביאה לקריסתו ולסגירתו של בנק צפון אמריקה. שלושת הבכירים ביותר בבנק הזה הואשמו במעילה מתוחכמת ונשלחו לתקופות מאסר לא קצרות. גם היועץ המשפטי של הבנק נשלח לכלא.
"בנק כשר למהדרין", לפחות בהתחלה
ראשיתו של בנק צפון אמריקה, שהוקם בינואר 1978, חוזרת שנים רבות לאחור. הוא היה למעשה ממשיך דרכו של מוסד פיננסי שנקרא "אלכסנדר עליאש ושות' בע"מ", שהוקם בראשית שנות ה-30 של המאה שעברה במתכונת של בנק. הבנק פעל מתוך סניף בבניין "סנסור" המפורסם ואז גם היוקרתי, הנושק לכיכר ציון שבטבורה של ירושלים, בין הרחובות יפו ובן יהודה. תחילת דרכו הייתה כבנק שעיקר לקוחותיו, בימי המנדט הבריטי, היו עשירי העיר ירושלים.
בנק העשירים המשיך לפעול גם עם הקמתה של מדינת ישראל ב-1948. במחצית השנייה של שנות ה-60 נרכש הבנק הקטן על ידי חברת "אוצר חיסכון", והוקם בשם זה על ידי איש מידות ירושלמי בשם יהושע הלפרין. "אוצר חיסכון" הפך להיות בנק ששירת בעיקר קהל לקוחות חרדי, מבוסס בעיקרו, מבירת הארץ. כמנהליו כיהנו יהושע הלפרין, משה שטרן, אליעזר אפשטיין וגדליה בוכבינדר. "זה הבנק שלנו, בנק כשר למהדרין", נהגו לקוחותיו להתפאר. ואכן, בעשור הראשון לקיומו וגם מעט מעבר לכך הבנק היה כשר למהדרין גם בכל מה שקשור לעניינים הפיננסיים.
שנת 1977 הייתה שנה של בשורה לבנק הקטן. יהושע הלפרין ומשה שטרן, מנהליו של בנק "אוצר וחיסכון", הגיעו להסכם עם קבוצת משקיעים אמידים מצפון אמריקה, בראשות האיש עתיר הנכסים נסים גאון ואיירה גילדן, על הקמת בנק בשם "בנק צפון אמריקה", כאשר שליש מהבעלות בו תהיה בידי "אוצר וחיסכון". הבנק החל לגדול, קלט עוד לקוחות ובשנת 1980 יותר מהוכפל ההון העצמי של הבנק מ-3 מיליון דולר ל-6.5 מיליון דולר.
השנים הטובות של הבנק
ואכן, לבנק היו שנים טובות. כך למשל, בעיתון "ידיעות אחרונות" מה-23 בספטמבר 1981, מדווחת ידיעה כי הרווח הנקי של בנק צפון אמריקה גדל בשיעור עצום של 234%.
באוגוסט 1982 הונפק "בנק צפון אמריקה" בבורסה בתל אביב. הכותרת ב-30 באוגוסט היא: "בנק צפון אמריקה קיבל אישור לגיוס הון בבורסה". הסכום: 165 מיליון שקל. הייתה זאת, בימים סוערים מאוד בבורסה, בקשת ההנפקה הראשונה מזה חודשים שמשרד האוצר אישר.
14 צפייה בגלריה
ההנפקה הראשונה שמשרד האוצר אישר מזה חודשים. ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 30.8.1982
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
כעבור כשנה, בספטמבר 1983, בוצעה הנפקה שנייה והונו העצמי הגיע כבר ל-16 מיליון דולר. אולם אז, בשיא מגמת ויסות המניות על ידי חלק נכבד מהבנקים בישראל, הצטרף גם בנק צפון אמריקה ל"חגיגה" ומניות הבנק זינקו במאות אחוזים.
הכותרת ב-28 בדצמבר 1982 שואלת: "מה מריץ את מניות בנק צפון אמריקה? כבר יומיים ברציפות המניות עולות ב-8%-10%". כן, זה היה ויסות המניות המפורסם של הימים ההם. השיא מובא בכותרת מיום ה-5 ביולי 1983: "מניות בנק צפון אמריקה שברו את כל השיאים: 900% ב-9 חודשים - משער של 250 לשער של 2,500 נקודות". כותרת המשנה מציינת כי הבנק הצליח לרכוש את אמונה של היהדות החרדית בבני ברק ובמאה שערים.
מאחר שרק 40% ממניות הבנק הוחזקו באותם הימים בידי הציבור, נמנע הבנק מהצטרפות להסדר מניות הבנקים, לאחר התפוצצות המשבר הגדול, ולמעשה ויסות המניות ועליית שערי מניותיו המשיך במפתיע גם בימים שלאחר מכן.
14 צפייה בגלריה
"מניות בנק צפון אמריקה שברו את כל השיאים". ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 5.7.1983
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
יחד עם זאת, התעוררו גם בבנק צפון אמריקה בעיות פיננסיות בשל הוויסות, וכדי למנוע את קריסתו של הבנק הצנוע בממדיו, קיבלה החברה בעלת השליטה בבנק, מבנק הפועלים, ואפילו בהמלצת משרד האוצר, הלוואה של 10 מיליון דולר. אך ההלוואה לא עזרה רבות לבנק. מניותיו המשיכו לקרוס והנהלת הבנק פעלה לוויסות המניות מכספי הבנק בסכום נוסף של יותר מ-4 מיליון דולר. וכך, די במפתיע, הפך הבנק לאחת מעשרת החברות החופשיות הגדולות בבורסה, כאשר הערכת השווי שלו הגיעה ל-54 מיליון דולר, סכום לא צנוע כלל בימים ההם.
בחודש מאי 1980 הקים בנק צפון אמריקה, ההולך וגדל, קרן נאמנות בשם "מאור", שמטרתה הייתה לבצע השקעות כשרות בלבד. באותה שנה כבר היו לבנק צפון אמריקה עוד שני סניפים, חוץ מאשר הסניף הראשון בבניין סנסור בירושלים. אלה פעלו בתל אביב ובבני ברק וגם שם היו עיקר לקוחותיו יהודים חרדים. בחמש השנים הבאות, עד 1985, פתח הבנק סניפים גם באשדוד, בבאר שבע וסניף שני בירושלים.
עם ההצלחה מגיעות המעילות?
יו"ר מועצת המנהלים היה יהושע הלפרין, המנכ"ל היה דוד צפריר, עד שנפטר בנובמבר 1984, היועץ המשפטי של הבנק היה עו"ד שמואל ברזל, משפטן מוכר מאוד, והוא ייצג במועצת המנהלים את המנהלים איירה גילדן, משה שטרן, שניהל את סניף ירושלים, והדסה מונסה, זאת שחלמה כילדה להיות מנהלת בנק וניהלה את הבק בפועל עם פטירתו של המנכ"ל, דוד צפריר. אלה, יחד עם דן ברזילי, שהיה מינוי של כבוד ולמעשה לא התערב בענייני הבנק, היוו את ההנהלה של בנק צפון אמריקה.
כמו בבנק למסחר, שם מעלה אתי אלון תקופה ארוכה בסכומים גבוהים מבלי שמעשיה התגלו, כך גם בבנק צפון אמריקה חשדות למעילה בכספים הועלו רק לאחר שכבר בוצעו תקופה מסוימת, כפי שיתברר מאוחר יותר, מעילות בכספי הבנק. אולם, לאחר שהתברר כי קיימות משיכות חריגות של כספים מהבנק, עלו חשדות כבדים למעילה גדולה בו. המפקחת על הבנקים, גליה מאור, תפסה את הבנק ב-13 באוגוסט 1985 ומינתה מועצת מנהלים חדשה לבנק, בראשות אברהם ורדיגר.
ב-16 באוגוסט מדווחת ידיעה כי ניסים גאון והאחים נקש מארה"ב הם בעלי המניות של הבנק שבו נחשפה המעילה. באותו היום מדווח העיתון את הפרטים: "המעילה בבנק צפון אמריקה: 15 מיליון דולר. מנהל הסניף נעלם. שמועות לפיהן משה שטרן, מנהל הסניף הירושלמי, נראה בשווייץ או בארה"ב. רוב כספי המעילה הועברו לבנקים בחו"ל". ב-22 באוגוסט מתפרסמת ידיעה, לפיה "מתפללים מוכנים לסייע למנהל שברח".
הכותרת ב-18 באוגוסט: "ח"כ ורדיגר נאלץ להפסיק את הנופש". ב-20 באוגוסט מצטט העיתון את הדסה מונסה, מנהלת "צפון אמריקה": "טעיתי כשלא דיווחתי על המעילה. אם שטרן היה מתאבד - גם אני הייתי מתאבדת".
"היסטוריה של חריגים ופרשיות תמוהות"
ב-19 באוגוסט 1985 הכותרת בעיתון היא: "בנק צפון אמריקה - הפקחים באו עם בוקר". ב-23 באוגוסט כתבה מרכזית בעיתון מספרת: "מתח וחרדה בבנק 'המשפחתי'. העובדים והלקוחות של בנק צפון אמריקה מזועזעים מגילוי המעילה. 'הבנק הזה הוא כמו משפחה גדולה', אומר בעל חנות ירושלמי. 'זה לא פשוט לאדם שומר מצוות כמוני להיחקר במשטרה, אומר פקיד בסניף הבנק. חקירת הפרשה תחייב שיתוף פעולה עם משטרות בחוץ-לארץ".
14 צפייה בגלריה
"הטיפוס אל הצמרת של מונסה נפסק". ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 27.8.1985
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
ב-27 באוגוסט הכותרת יודעת לספר לפתע, את מה שנחקר רק עכשיו: "בנק צפון אמריקה - היסטוריה של חריגים ופרשיות תמוהות". הדסה מונסה, שכל כך רצתה להיות אשת עסקים ומנהלת של בנק, התפטרה. ב-20 באוגוסט מספרת כתבה: "בימים האחרונים היא נראתה מודאגת מאוד. הטיפוס אל הצמרת של הדסה מונסה - נפסק אתמול. המרכזנית, שהייתה למשנה למנכ"ל בנק צפון אמריקה, התפטרה בעקבות גילוי המעילה הגדולה. 'היא אישה חזקה, בטוחה מאוד בעצמה, בעלת כושר שכנוע".
ב-11 בספטמבר מדווחת ידיעה כי מעצר מונסה יוארך: "המשטרה תבקש היום הארכת מעצר מנהלת בנק צפון אמריקה. הדסה מונסה אינה משתפת פעולה עם חוקריה. מוסדות תורניים חייבים לבנק כ-30 מיליון דולר שלא תמיד ניתנו להם על פי קריטריונים בנקאיים". ב-3 ביוני 1986 הכותרת היא: "השופט: אין כל עניין להחזיק בכלא את מונסה".
בשל הפרסומים בתקשורת על חשד למעילה בבנק צפון אמריקה, עצרה הבורסה את המסחר במניות הבנק. נגיד בנק ישראל, ד"ר משה מנדלבאום, חתם על כתב ערבות לכל פיקדונות הציבור בבנק, שהופעל כעת על פי הסדר עם הבנק הבינלאומי. בעניין התערבות המפקחת על הבנקים היו שטענו כי איחרה מעט, שכן כבר בחודש יולי התברר שקיימות משיכות גדולות, אך היו גם מי ששיבחו את התערבות המפקחת מאור שמנעה הידרדרות חמורה יותר של הבנק.
"820 אלף דולר נעלמו מחשבון העו"ש"
ב-28 באוגוסט 1985 מונה לבנק מנהל מורשה, אך הבנק המשיך עוד לפעול עד ל-29 באוקטובר 1987, כאשר הוגשה בקשה לפירוקו, בהגיעו למצב של חדלות פירעון.
ובינתיים מגלים לקוחות הבנק כי חלק מכספם נעלם. אחת הכותרות, ב-12 בדצמבר 1985, שמתפרסמת בעיתון, מדווחת כי לקוח בבנק, שמנהלו נעלם, טוען, כי "820 אלף דולר נעלמו מחשבון עו"ש בבנק".
14 צפייה בגלריה
כמעט מיליון דולר נעלמו מחשבון הלקוח. ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 12.12.1985
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
כאשר התפוצצה הפרשה שהה משה שטרן, מנהל סניף ירושלים, בארה"ב. הוא סירב לחזור לישראל, אך נעצר בינואר 1986 בצרפת, בשל תושיית נציג משטרת ישראל בפריז, שאף זכה על כך לשבחים ממפכ"ל ומשר המשטרה.
ב-20 בינואר 1986 מדווח העיתון כי סוף סוף משה שטרן הנמלט נעצר בצרפת: "'לא ציפיתי לכם', אמר שטרן לשוטרים שעצרוהו ליד פריז". ב-21 בינואר מדווח העיתון, כי "בחורי ישיבה מסרו את המידע שהוביל ללכידתו של שטרן בצרפת".
"איש צדיק וצנוע, שתרם לצדקה וגנב 20 מיליון דולר מלקוחות"
ב-23 במרץ 1986 מדווח "ידיעות אחרונות", כי "משה שטרן החשוד במעילה חוזר מחר. מנהל הסניף הראשי של בנק צפון אמריקה שנמלט לצרפת - הסכים להסגיר את עצמו ויועמד לדין". ב-28 במרץ מדווח העיתון: "שטרן נלקח מהמטוס לכלא. ייחקר: היכן מיליוני הדולרים?".
14 צפייה בגלריה
צדיק או נוכל ממולח? משה שטרן נתפס. ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 28.3.1986
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
ב-30 במרץ 1986 הכותרת בעיתון היא: "האיש הזה ממש גנב בנק, אמר חוקר המשטרה בבקשתו להאריך ב-15 יום את מעצרו של משה שטרן. על פי הערכות, מעל שטרן בסכומים הנעים בין 15 ל-40 מיליון דולר".
ב-4 באפריל הכתיר כותב מדור זה כתבה במוסף השבת בכותרת: "לאן נעלמו המיליונים". בכתבה מסופר, מפי מי שהכירו את האיש, כי "שתי פנים למשה שטרן, מנהל בנק צפון אמריקה, החשוד באחת המעילות הגדולות במדינה. ידידיו טוענים: איש צדיק וצנוע, שתרם בסתר לצדקה. המשטרה חושדת: נוכל ממולח שגנב מכספי הלקוחות 20 מיליון דולר. חלק ניכר מהסכום שנגנב - סבורים החוקרים - חולק לישיבות, לכוללים ולמוסדות צדקה".
כאשר הגיעה פרשת בנק צפון אמריקה לערכאות המשפטיות, החשד שעלה היה כי שטרן מעל בכספי הבנק "רק" בסכום של 16 מיליון שקל. כמו כן, ניתנו הלוואות ללא ביטחונות של כחמישה מיליון שקל למספר חברות שליהושע הלפרין ולשמואל ברזל היה בהן אינטרס כלכלי. הוצאות הבנק על ויסות מניותיו הגיעו ל-27 מיליון שקל. 48 מיליון השקלים החסרים הללו היו חלק מהסיבות לסופו של בנק צפון אמריקה.
עסקת טיעון ו-7 שנות מאסר לשטרן
כתב האישום מוגש. ב-10 באפריל 1986 מדווח העיתון: "הנאשמת העיקרית בפרשת בנק צפון אמריקה - הדסה מונסה. אתמול הוגש כתב האישום במשפט המעילות הגדולה בתולדות המדינה. מנכ"ל בנק צפון אמריקה לשעבר, הדסה מונסה, מואשמת בגניבת 15 מיליון דולר ובמתן חיפוי למעילות של שטרן - 22 מיליון". ב-16 ביוני 1986 כותרת לא צפויה: "הפתעה במשפט המעילה: עסקת טיעון עם משה שטרן. משפטו יופרד ממשפט המנכ"לית לשעבר הדסה מונסה והתביעה מקווה שהוא יהיה העד העיקרי נגדה".
מנהלי הבנק מצאו עצמם עד מהרה מורשעים ונשלחו לבית הסוהר. ב-12 בינואר 1987 מדווח העיתון כי מונסה, אותה ילדה שחלמה להיות מנהלת, נידונה לחמש שנות מאסר במסגרת עסקת טיעון, לא לפני שביקשה רחמים מבית המשפט. היא הודתה באישומים של זיוף, מרמה ומעילה באמון, אולם מכתב האישום נמחקו סעיפי הגניבה. התביעה הצהירה כי אין בידיה ראיות לכך שמונסה נטלה לכיסה מכספי המעילה בבנק. במסגרת הסדר הטיעון, הפכה מונסה ל"עדת מדינה" נגד האדונים הלפרין וברזל. הם אומנם זוכו מחלק מהאישומים נגדם, אולם שטרן נשלח לשבע שנות מאסר בכלא וברזל לשנת מאסר אחת.
ב-16 ביוני 1987 מדווח "ידיעות אחרונות", כי "יו"ר הבנק הלפרין והיועץ המשפטי עו"ד ברזל, 'שאבו' מהבנק 13 מיליון דולר". בכתב האישום נאמר, כי "הלפרין וברזל עשו בכספי הבנק כבתוך שלהם, תוך ניצול מעמדם ותפקידיהם בבנק ובדרך זו גנבו את כספי הבנק". ב-9 במרץ מדווח העיתון, כי "יו"ר צפון אמריקה, יהושע הלפרין, שוחרר בערבות מיליון שקלים".
ב-2 בפברואר 1990 מספר העיתון על גמר המשפט של הלפרין וברזל: "ב-395 עמודים נגולו המרמה והמעילה באמון של הלפרין ועו"ד ברזל מבנק צפון אמריקה. בתום שלוש שנים של דיונים משפטיים, הורשעו יו"ר בנק צפון אמריקה והיועץ המשפטי של הבנק. השניים הואשמו שגרמו להתמוטטות הבנק ע"י שימוש בכספיו בדרכי מרמה ומעילה. הדסה מונסה שימשה 'עדת מדינה' וגרסתה התקבלה". ב-2 ביוני 1992 אומר עו"ד שמואל ברזל, מהפרקליטים הידועים במדינה, בעת תחילת ריצוי עונשו: "אני מקווה שהמאסר יחלוף מהר".
ב-13 במאי 1990 הכותרת מבשרת על השלב האחרון במעילה שבה השתתף יו"ר דירקטוריון בנק צפון אמריקה לשעבר: "יהושע הלפרין שנשפט ל-7 שנות מאסר ייכלא מחר". ב-31 בדצמבר 1993 יודע העיתון לדווח, כי "חיי יהושע הלפרין במאסר אינם רעים - כלא דה-לוקס". ח"כ יוסי שריד מצוטט ב-1 בספטמבר 1994: "לדחות את בקשת החנינה של הלפרין".
כולם בודקים מי אשם, לאחר המעשה
ב-24 ביוני 1987 מדווח העיתונאי אריה אבנרי, שסיקר בהרחבה במשך שנים את הפרשה, כי "מבקר המדינה יבדוק פרשת ויסות מניות בנק צפון אמריקה". ב-25 ביוני מגיע ההמשך: "מזכיר ההסתדרות נתבקש לבדוק: מי אחראי להסתבכות בנק הפועלים בפרשת בנק צפון אמריקה? הפסיד מיליוני דולרים בעסקה שנועדה לסייע לבנק צפון אמריקה לווסת את מניותיו בבורסה". ב-31 ביולי 1997 מבשר העיתון, כי "ועדת הכספים בכנסת מינתה ועדה לבדיקת פרשת התמוטטות בנק צפון אמריקה". בקיצור: כולם בודקים - לאחר מעשה.
אגב, לפרשת בנק צפון אמריקה שורבבו גם שמות נוספים שלא הואשמו בדבר. אחד מהם היה אהוד אולמרט, לימים ראש הממשלה, שקיבל מהבנק, באמצעות יהושע הלפרין, הלוואה של 50 אלף דולרים, ללא ריבית.
14 צפייה בגלריה
קיבל מהבנק הלוואה של 50 אלף דולר, ללא ריבית. רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט
(צילום: הדר יואביאן)
הידיעה ב-2 בפברואר 1990 מוכתרת כך: "ההלוואה לאולמרט תרמה להרשעה". מצוין בה כי ההלוואה היא טיפה בים מיליוני הדולרים האבודים ויש בהם כדי להעיד על שליטתו של הלפרין בחברת 'גמא' שמכספיה ניתנה ההלוואה. בית המשפט קיבל את עדות אולמרט שפנה אל הלפרין בשנת 1981 וביקש את ההלוואה לצורך מימון בניית ביתו. הלפרין ציין כי דרושה להלוואה הסכמת בנק ישראל ואולמרט השיג את ההסכמה, לקבל הלוואה ללא ריבית, משהו לא מקובל במיוחד בעולם הבנקאות. עם האישור, הופנה אולמרט להדסה מונסה, שנתבקשה על ידי הלפרין 'לסדר את זה'".
ב-24 באוגוסט 1987, כאשר בנק צפון אמריקה מפורק ועובדיו אמורים אולי לעבור לבנק אחר, הכותרת היא: "בבנק צפון אמריקה חוששים מפיטורים: עובדי סניף הבנק במאה שערים אינם די דתיים... ועד העובדים מאיים למנוע את המיזוג המתוכנן עם בנק אגודת ישראל".
14 צפייה בגלריה
"עובדי הבנק אינם די דתיים". ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 24.8.1987
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
ב-1 בנובמבר 1987 מדווח העיתון, כי "בנק צפון אמריקה יפורק ועסקיו יועברו לבינלאומי - תמורת 4.2 מיליון שקל". ב-5 בנובמבר העיתון מדווח כי "נמשכת חקירת המעילה בבנק צפון אמריקה - למרות פירוקו".
כונס הנכסים הרשמי ניסה לפעול, בהצלחה חלקית בלבד, לגבות חלק מסכומי המעילה בבנק והפסדיו. תביעתו נגד חברות הביטוח לא הצליחה, אולם תביעתו נגד דירקטוריון הבנק, תביעה תקדימית למעשה, הצליחה והשופט, פרופ' יעקב בזק, חייב את חברי הדירקטוריון לפצות את הבנק על הנזקים שנגרמו עקב רשלנותם בפיקוח על פעילות בנק צפון אמריקה.
ב-20 ביולי 1995 מבשר העיתון כי "הדירקטורים גאון והרצוג ישלמו 25 מיליון דולר למפרק בנק צפון אמריקה. כך נקבע בהסכם פשרה בין הצדדים, שאושר אתמול". ב-17 בספטמבר 1998 הושגה עוד פשרה "ג'ו נקש ישלם שישה מיליון דולר". חברה שהוא קשור אליה תשלם ארבעה מיליון דולר. את הפשרה הזאת יזם כונס הנכסים הרשמי.
14 צפייה בגלריה
"הדירקטורים ישלמו 25 מיליון דולר למפרק הבנק". ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 20.7.1995
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
מאז קום המדינה, נסגרו בישראל שמונה בנקים ואחרים מוזגו בבנקים קיימים. המעילות הגדולות בבנק למסחר ובבנק צפון אמריקה הדליקו נורות אדומות בבנק ישראל, שנזהר מאוד במשך שנים מלאשר הקמת בנקים חדשים. השבוע כאמור, הוקם הבנק הדיגיטלי ולראשונה יפעל בישראל בנק ללא סניפים. אין ספק שהנהלים שהשתנו איפשרו את מתן הרישיון להפעלת הבנק החדש, שנותר רק לאחל לו הצלחה בעידן החדש שהחל עם הקמתו.
ועניין אחד נוסף כדאי ללמוד מכל הסיפור הזה - למעול בכספי בנק זה עניין לא כדאי. לגמרי לא. ב-12 בנובמבר 1989 מתוודה הדסה מונסה מתא כלאה בנווה תרצה: "הפכתי בין כתלי הכלא לאפס, לכלום. אין לי יותר כוח לשאת את הכאבים האלה 24 שעות ביממה". כאשר הייתה בת 13 עם אמביציה להיות מנהלת ואשת עסקים, היא ודאי לא חשבה שהסיפור שלה ייגמר כל כך עצוב.
פורסם לראשונה: 08:09, 26.03.21
