עד כמה התפשטות הקורונה אחראית על הורדת הריבית בארצות הברית? אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי בהפניקס-אקסלנס, מסביר באולפן ynet כי "הקורונה זה סיפור הרקע, אבל אנחנו יודעים שיש בעיות נוספות בכלכלה העולמית". אמש הפתיע הפד את השווקים והוריד את הריבית ב-0.5% ל-1%.
"מה שאנחנו רואים בשוק זה ירידות. אנחנו לא יודעים עד כמה הקורונה אחראית על כך, אנחנו יודעים שהיא בכותרות", אומר כהנוביץ'. לדבריו, משתנים רבים נוספים השפיעו על החלטת הפד: "ב-2019 ראינו ירידה בסחר העולמי, ראינו חולשה בסקטור התעשייה. הרבה חשבו שיבוא ריבאונד עם הסכם הסחר עם סין, והריבאונד הזה לא מגיע. חוץ מזה, יש כאלה שחוששים שסנדרס מתחזק בסקרים ושיש לו אג'נדה שהיא קצת נגד חברות, כמו מיסוי גבוה. השוק קצת חושש מזה. אנחנו לא יודעים על מה בדיוק לשים את האצבע, אבל השוק בבהלה, בירידות - ולכן הבנק המרכזי נאלץ להוריד ריבית".
עם הודעת הפד המסחר בוול סטריט החל להתנהל בתנודתיות, וננעל בירידות שערים חדות של עד 3%. "הורדת הריבית לא מצליחה להוריד את הריביות לכל העקום, והתשואות בשאר הטווחים לעשר שנים כמעט שלא ירדו אחרי הורדת ריבית שהיתה אמש", מסביר כהנוביץ'. "הפד הוריד את הריבית הקצרה אבל כנראה שזה לא מספיק, הוא יצטרך להמשיך להוריד את הריבית כדי שיצליח להוריד את כל העקום כדי לעזור לכלכלה. הריבית הקצרה היא לא משמעותית עדיין. הפד יצטרך לעשות עוד כמה הפחתות ריבית".
לכך חותר גם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שלוחץ כבר תקופה ארוכה להורדת ריבית באופן משמעותי. ההורדה הנוכחית לא מספקת אותו, ובציוץ שפרסם לאחר ההחלטה אמר כי "הפד צריך לבצע הורדות נוספות, ויותר חשוב מכך - להתיישר עם מדינות ומתחרים אחרים. אנחנו לא משחקים במשחק הוגן. לא הוגן לארה"ב. הגיע הזמן שהפד יוביל - עוד הקלות והורדות ריבית".
"האמת שטראמפ מתחילת הקדנציה שלו תמיד רוצה שיורידו את הריבית, ובאופן טבעי הורדת ריבית תומכת בהשקעות, תומכת בצריכה", מסביר כהנוביץ'. "טראמפ רוצה כלכלה פורחת, אבל אני לא מאמין שהוא באמת מי שאחראי להפחתה הזאת. כמו שאמרתי, יש סיבות אחרות. כל הריביות בשוק ירדו לכל הטווחים והפד פשוט נשרך אחרי עקום התשואות. לא היתה לו ברירה אחרת, הריבית שלו היתה מאוד גבוהה ביחס לשאר הטווחים, זה לא היה אפשרי להשאיר אותה ברמות האלה, בלי קשר לטראמפ".
כהנוביץ' מסביר כי להחלטת הפד צפויה להיות השפעה גדולה על המשק הישראלי. "הריבית בישראל נחשבת מאוד גבוהה, למרות שהיא כאילו נמוכה מבחינה היסטורית - היא גבוהה. כשאנחנו מסתכלים על האינפלציה בישראל היא אפסית, ואם לא היו את הציפיות להעלאות מיסים השנה, כנראה שהיינו רואים את ציפיות האינפלציה בישראל ממש על אפס לגמרי. כשלבנק ישראל יש יעד של שני אחוז, הוא מחוייב ליעד הזה, הוא לא יכול לעמוד בצד ולראות את ציפיות האינפלציה בשוק נופלות לו.
"אז כרגע השקל קצת נחלש בימים האחרונים שזה מקל על בנק ישראל. הוא נחלש כי יש בריחה לנכסים בטוחים, השקל לא נחשב למטבע בטוח, לא כמו היין היפני, לא כמו הפרנק השוויצרי, הדולר, האירו. אז השקל נחלש. אבל ברגע שהסערה תשכך אז יכול מאוד להיות שהשקל יחזור להתחזק. ואז בנק ישראל בכלל ייחנק עם שקל חזק, ריביות אלטרנטיביות בעולם מאוד נמוכות. על בנק ישראל יש לחץ חזק מאוד להוריד ריבית. מאוד יכול להיות שלא תהיה לו ברירה, גם לריבית שלילית".