נגיד בנק ישראל: "להציג תוכנית כלכלית מקיפה בכנסת בהקדם האפשרי"
(צילום: לע"מ)
בנק ישראל הותיר את הריבית הבסיסית במשק ללא שינוי בשיעור שנתי של 0.1%. כך הודיעה היום (ה') הוועדה המוניטרית בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון. ריבית הפריים תישאר אפוא בשיעור של 1.6% לשנה. במקביל, בנק ישראל יגדיל את תוכנית רכישות אגרות החוב הממשלתיות בסכום גבוה של 35 מיליארד שקל.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במסיבת עיתונאים שנערכה לאחר ההודעה על הריבית הנגיד הדגיש שיש צורך להציג תוכנית כלכלית בכנסת בהקדם האפשרי כך שניתן יהיה לתכנן את אופן החזרה של המשק לפעילות תקינה אחרי המשבר.
"השלכות המשבר כבר הביאו לעלייה חדה בגירעון שעוד צפוי לגדול, ואיתו גם יחס החוב לתוצר", אמר. "לכן, הממשלה חייבת לנהל את סדרי העדיפויות ולהניע צעדים שיאפשרו השקעה במנועי צמיחה ושיפור הפריון לטווח הבינוני והארוך, ובמקביל לתכנן את אופן החזרה של המשק לתוואי של מדיניות פיסקלית ברת קיימא בשנים שלאחר המשבר. לאור זאת, אני שב ומדגיש את ההכרח בהצגת תוכנית כלכלית מקיפה, שתבוא לידי ביטוי בתקציב המדינה לשנת 2021 שאותו צריך להציג ולאשר בכנסת בהקדם האפשרי".
כלכלנים בבנקים ובבתי השקעות העריכו בימים האחרונים, כי בשל ההרעה במצב המשק בעקבות הסגר השני והעיכוב באישורו של תקציב המדינה וכדי לעודד את הצריכה במשק - יפחית בנק ישראל את הריבית לשיעור של 0%, שפל של כל הזמנים. יחד עם זאת, כלכלנים אחרים העריכו כי הנגיד יותיר את הורדת הריבית ככלי אחרון למקרה שהמצב במשק יחמיר עוד, ויכריז בינתיים רק על צעדים אחרים, שיסייעו למשק להתאושש.
ריבית בנק ישראל הופחתה בפעם האחרונה בעיצומו של הסגר הראשון, בחודש אפריל, משיעור של 0.25% ל-0.1%. אז הוסבר כי המטרה היא לסייע בהנעת המשק וחילוצו מהמשבר הקשה.
יצוין שהייתה זאת הפעם היחידה שהנגיד ירון שינה את גובה הריבית במשק מאז שנכנס לתפקידו בדצמבר 2018. חודש לפני תחילת כהונתו העלתה במפתיע ממלאת מקום הנגידה, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, את הריבית משיעור של 0.1% ל-0.25%.
כעת ההערכות הן שהפחתת הריבית רק נדחתה וכי יתכן שתבוצע, אם לא תהיה התאוששות ממשית בנתוני המשק בקרוב, בעוד חמישה שבועות, בהחלטה הבאה של הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שתינתן ב-30 בנובמבר.
הוועדה המוניטרית החליטה היום כאמור גם להגדיל את תוכנית רכישות אגרות החוב הממשלתיות בעוד 35 מיליארד שקל. זאת בהמשך להחלטת הוועדה המוניטרית מחודש מרץ השנה, בעת הסגר הראשון, להשיק תוכנית לרכישת אג"ח ממשלתי בשוק המשני בהיקף של 50 מיליארד שקל, במטרה להקל על תנאי האשראי במשק ולתמוך בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית.
בבנק ישראל הסבירו היום, כי ריבית בנק ישראל נמצאת ברמה נמוכה, ומקלה על צרכי המימון של המשק. רכישות האג"ח מאפשרות לבנק ישראל להשפיע על תשואות איגרות החוב בשוק לכל אורך העקום השקלי והצמוד, ובכך להוריד את עלויות האשראי לטווחים הארוכים יותר עבור החברות ומשקי בית, ככלי משלים למדיניות הריבית של הטווח הקצר.
בשל העובדה שהמשבר ממשיך לפקוד את ישראל ואת העולם, הוועדה החליטה להגדיל את תוכנית רכישות האג"ח הממשלתי ב-35 מיליארד שקל ובכך להוסיף לתמוך ביכולות המימון במשק נוכח התגברות משבר הקורונה והשפעותיו הכלכליות.
"הוועדה המוניטרית תמשיך להפעיל את הכלים שברשותה ככל שיידרש על מנת ליישם את מידת ההרחבה המוניטרית הנדרשת ולהבטיח את המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים בישראל", נאמר בהודעת בנק ישראל.
לראשונה: ריבית ההלוואות לבנקים מבנק ישראל תהיה שלילית
בנוסף, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום להשיק תוכנית להקלת האשראי לעסקים קטנים וזעירים בהיקף של עד 10 מיליארד שקל.
בנק ישראל ומשרד האוצר נוקטים החל מפרוץ משבר הקורונה במספר צעדים שנועדו להגדיל את היצע האשראי לעסקים קטנים וזעירים, ולהבטיח שהאשראי יינתן להם בתנאי ריבית נוחים על אף הסיכון הגלום במתן אשראי לעסקים אלו בעת הזו.
מבנק ישראל נמסר, כי "בנסיבות מיוחדות אלה, על מנת לחזק את התמסורת מהמדיניות המוניטרית אל שוק האשראי ולהביא להפחתה אפקטיבית של הריבית על אשראי לעסקים קטנים וזעירים, ועל מנת למתן את הפגיעה שעסקים אלו ספגו בעקבות משבר הקורונה, החליטה הוועדה המוניטרית להשיק נדבך חדש בתכנית להקלת האשראי לעסקים קטנים וזעירים בהיקף של עד 10 מיליארד שקל שיופעל עד סוף חודש יוני 2021".
במסגרת התוכנית, בנק ישראל יספק למערכת הבנקאית הלוואות לטווח של ארבע שנים בריבית קבועה של מינוס 0.1%, כנגד הלוואות שהבנקים יעניקו לעסקים קטנים וזעירים, ובתנאי שהריבית על ההלוואות לעסקים קטנים וזעירים לא תעלה על פריים +1.3%.
הודעת הנגיד על הריביות השליליות בהלוואות לבנקים גרמו תוך דקות לעליה של עד 3% במניות הבנקים בבורסה בת"א.
תחזית צמיחה משופרת
בתוך כך, בנק ישראל מעריך כי הצמיחה בישראל ב-2020 תהיה מינוס 5% אם המצב ישתפר. אולם אם המצב יחמיר הצמיחה תתכווץ בשיעור של6.5%. אלה תחזיות משופרות לעומת החודשים הקודמים ותחזיות של ארגונים בינלאומיים ומשרד האוצר.
בתרחיש השליטה במצב התוצר ב-2020 צפוי להתכווץ ב-5%. בתרחיש זה לא צפויים סגרים נרחבים נוספים או השבתה משמעותית של הפעילות הכלכלית. בהתאם לכך, הצמיחה ב-2021 צפויה להיות יחסית גבוהה, כ-6.5%. עם זאת, רמת הפעילות הממוצעת לאורך שנת 2021 תהיה נמוכה בכ-5% ביחס למגמה שטרם המשבר.
האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים צפויה להסתכם ב-0.3%, ובמהלך 2021 היא צפויה להסתכם ב-0.6%. שיעור האבטלה הרחב (גילאי 15+) צפוי לעמוד ברבעון האחרון של 2020 על כ-16.7% מכוח העבודה, ולרדת בהדרגה לכ-7.8% בסוף השנה הבאה. גירעון הממשלה צפוי לעמוד על כ-13 אחוזי תוצר השנה, ועל כ-8 ב-2021. לפיכך, יחס החוב לתוצר יאמיר ל-73% בסוף שנה זו, ול-76% בשנה הבאה.
בתרחיש השליטה שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים יעמוד על 0.3%, ובסוף 2021 הוא יסתכם ב-0.6%. בתרחיש השליטה הנמוכה שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (המסתיימים בסוף הרבעון השלישי של 2021) יעמוד על -0.2%, ובסוף 2021 הוא יסתכם ב-0.1%.
בשני התרחישים, חטיבת המחקר מעריכה כי בעוד שנה ריבית בנק ישראל תעמוד בטווח של 0%-0.1%, בדומה להערכה בתחזית מאוגוסט. עם זאת, ככל שתחול החמרה ובפרט אם יתממש תרחיש השליטה הנמוכה, בנק ישראל יוכל להפעיל מגוון כלים, כולל אפשרות להפחתה נוספת בריבית, בהתאם להתפתחויות.
רמת הריבית הנמוכה תומכת בהתאוששות הביקושים וכן בהקטנת עלויות המימון לעסקים (ככל שאשראי יהיה זמין עבורם) ונחוצה לשם סיוע למשק לצאת מהמשבר. ככל שיהיה צורך בהרחבה נוספת, ייתכן שבנק ישראל ירחיב או יאיץ את השימוש בכלי מדיניות קיימים או נוספים. למרות קצב האינפלציה הנמוך בשנה הקרובה, קצב האינפלציה צפוי לעלות לרמתו טרם המשבר לאחר מכן, ככל שהביקושים יתאוששו והשפעת הירידה במחירי האנרגיה והייסוף יתפוגגו.
כמו כן, בנק ישראל מעריך שהצריכה הפרטית - שהייתה מנוע הצמיחה בישראל בשנתיים האחרונות תפחת השנה בשיעור של בין 8.9 אחוז ל-10.5 אחוז. בשנה הבאה, 2021, הצריכה הפרטית כבר תעלה בשיעור של 4.9 אחוז בתרחיש של שליטה נמוכה במצב המשק ועד ל-9.9 אחוז במה שמכונה תרחיש השליטה.
3 צפייה בגלריה
בבנק ישראל צופים כי שיעור האבטלה יגיע השנה ל-16.7% עד 20.2%. שירות התעסוקה
(צילום: שירות התעסוקה)
שיעור האבטלה, מגיל 15 ומעלה, יגיע השנה ל-16.7 אחוז עד 20.2 אחוז, שיעורים שלא נראו כמותם בישראל. בשנה הבאה יקטן שיעור האבטלה במקרה הטוב ל-10 אחוז ובמקרה של שליטה נמוכה במצב ל-16.7 אחוז. מדובר בתחזיות גרועות לעומת התחזיות בעבר.
גירעון הממשלה יגיע השנה ל-13 אחוז מהתוצר ובשנה הבאה הוא ינוע במקרה הטוב בין 8 אחוז ל-11 אחוז במקרה של שליטה נמוכה במצב.
היצוא יפחת השנה בין 3.6 אחוז ל-4.4 אחוז. בשנת 2021 יעלה כבר היצוא, אם כי בשיעורים נמוכים של בין 1.3 אחוז ל-3.9 אחוז.
ההשקעה בנכסים תפחת השנה בין 7.7 ל-8.2 אחוז ובשנת 2021 ההשקעה תגדל במקרה הרע ב-0.3 אחוז בלבד ובמקרה הטוב ב-3.9 אחוז.
