אפקט מיקי זוהר: בגלל העונש שהטיל השבוע יו"ר הקואליציה על ח"כ שלמה קרעי (ליכוד), הוא לא יוכל לקדם בחודשים הקרובים מספר הצעות חוק שהגיש, ובהן הצעה שזכתה לתמיכת המפקח על הבנקים יאיר אבידן לביטול עמלת פירעון מוקדם לנוטלי משכנתאות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ועדת השרים לענייני חקיקה היתה אמורה לדון ביום ראשון הקרוב בהצעה, שזכתה גם לתמיכת יו"ר הוועדה - שר המשפטים אבי ניסנקורן. אולם, בעקבות הסנקציות שהטיל זוהר על שישה חברי כנסת - ובהם קרעי - הוא לא יוכל לקדם את ההצעה (כמו גם הצעות חוק אחרות) עד לסיום מושב הקיץ של הכנסת.
הצעת החוק שביקש קרעי לקדם קובעת כי בנקים לא יוכל לגבות עמלה בשל פירעון מוקדם של משכנתה, אלא רק בשנה הראשונה לאחר נטילת ההלוואה. ההצעה נחשבת דרמטית, מאחר שהיא אמורה לחול באופן רטרואקטיבית - כלומר, גם על הלוואות לדיור שנלקחו לפני כניסתה לתוקף.
ח"כ קרעי הסביר כי התיקון המוצע יעודד את התחרות בשוק המשכנתאות, יוביל להוזלה משמעותית בתשלומי הדיור ויסייע למעמד הביניים, לאוכלוסיות מוחלשות ולזוגות צעירים להתמודד עם יוקר המחייה. "העמלה הדרקונית הזו חוסמת את התחרות במשכנתאות, ומפצה את הבנקים באופן חסר תקדים על הרווח העתידי שלהם גם עשרים שנה קדימה", הסביר קרעי מדוע יש חשיבות להצעתו, "באופן זה משעבדים הבנקים את הלקוח למסלול היקר שבו הוא נמצאים".
עמלת פירעון מוקדם באה לעולם בשנות השמונים, כאשר הריבית במשק ירדה באופן דרמטי והתעורר צורך לפצות את הבנקים על הלוואות שנטלו בריבית גבוהה - מה שיצר פער גדול מול נוטלי המשכנתאות.
כמה שנים לאחר מכן, כשהריביות חזרו לשיעור נורמלי והעמלה כבר לא היתה רלוונטית הבנקים הביעו התנגדות חריפה לביטול העמלה כשהבינו שמדובר באווז שמטיל ביצי זהב. בשנת 2002 אף הורחבה העמלה גם להלוואות לא צמודות בריבית קבועה.
במקביל, לא יוכל קרעי לקדם בחודשים הקרובים את הצעת החוק שהגיש להפרטת תאגיד השידור הציבורי. במסגרת הצעה זו, הסביר קרעי כי תאגיד השידור הציבורי על שלל תחנותיו בטלויזיה וברדיו עולה לקופת המדינה כ-800 מיליון שקל בשנה, ועל כן יש להפריט אותו או לסגור אותו ולהפסיק להזרים אליו כסף ציבורי.
