הוועדה המוניטארית של בנק ישראל הותירה גם היום (שני) את שיעור הריבית הבסיסי בישראל על 0.1% לשנה. ריבית הפריים תישאר לכן בשיעור של 1.6% לשנה. זאת ההחלטה השנייה של בנק ישראל מאז היציאה מהסגר השלישי וההחלטה השלישית מאז נפילת הממשלה, בעוד שאין למדינה תקציב מאושר זאת השנה השנייה ברציפות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ריבית בנק ישראל הופחתה על ידי בנק ישראל בעיצומו של הסגר הראשון, בחודש אפריל 2020, משיעור של 0.25% ל-0.1%. אז הוסבר כי המטרה היא לסייע בהנעת המשק וחילוצו מהמשבר הקשה.
יצוין שהייתה זאת הפעם היחידה שהנגיד הנוכחי, פרופ' אמיר ירון, שינה את גובה הריבית במשק מאז שנכנס לתפקידו בדצמבר 2018. חודש לפני תחילת כהונתו העלתה במפתיע ממלאת מקום הנגידה, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, את הריבית משיעור של 0.1% ל-0.25%.
היה זה בחודש היחיד שבו הייתה בודו-טרכטנבג ממלאת המקום, לאחר שקרנית פלוג, הנגידה הקודמת, פרשה בתום חמש שנות כהונתה, והנגיד שמונה, פרופ' אמיר ירון, עדיין לא נכנס לתפקידו.
כעת ההערכות הן ששינוי בריבית אינו על הפרק בחודשים הקרובים, אולם קיימות ציפיות לכך שתיתכן העלאת ריבית לקראת סוף השנה או בראשית 2022, אם תימשך העלייה באינפלציה בשל הוצאות שיבצעו הישראלים לצריכה, עם התאוששות המשק, לאחר שנת הקורונה עם שלושה סגרים במהלכה.
נגיד בנק ישראל בריאיון לאולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
יצוין, שמדד חודש מרץ עלה בשיעור גבוה מהצפוי של 0.6% והדבר מעיד על הגדלה של הצריכה במשק וביקושים למוצרים ושירותים מעבר למצופה.
כעת, הציפיות לרבעון השני של שנת 2021 כוללות שיפור בצמיחה וגירעון נמוך יותר מאשר בשנה שעברה. שינוי בשיעור הריבית במשק יבוצע רק אם יהיו התפתחויות בלתי צפויות במשק בחודשים הבאים. העלאת ריבית עשויה אף להתרחש בהמשך השנה, אם שוב לא תוקם ממשלה והמחירים ימשיכו לעלות בקצב גבוה.
בתוך כך וברקע החלטת הריבית היום, הדולר ממשיך לרדת ובנק ישראל בינתיים לא מתערב. שער הדולר היציג ירד היום ל-3.265 שקל, לעומת 3.2810 ביום שישי, שערו הנמוך ביותר בחודש האחרון. הירידה נובעת מהיחלשות הדולר בעולם ובשל ההתאוששות הרבה במשק הישראלי עם החזרה לשגרה כמעט מלאה.
בנק ישראל צפוי לרכוש השנה לפחות 30 מיליארד דולר, אולם ביצע כבר כמחצית הרכישות ברבעון הראשון של השנה. לפי שעה האט בנק ישראל את קצב רכישות הדולר בשל הקצב המוגבר בראשית השנה.
נגיד בנק ישראל אמר בעקבות ההחלטה: "מאז החלטת המדיניות הקודמת שלנו שיעורי התחלואה קטנו בצורה משמעותית, אולם ההשפעות הכלכליות של המגפה עדיין איתנו, ועוד ילוו אותנו בהמשך. לכן החליטה הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית על כנה, ובמקביל בנק ישראל ימשיך להפעיל מגוון רחב של כלי מדיניות על מנת לספק תמיכה מאקרו-כלכלית ליציאה מהמשבר, לוודא ששוק האשראי ממשיך לתפקד עם ריביות יציבות ונמוכות ושהיצע האשראי ממשיך להיות נאות".
עוד אמר הנגיד כי "על פי התחזית המקרו-כלכלית המעודכנת של חטיבת המחקר, רמת התוצר בשנים 2021 -2022 צפויה להיות גבוהה יותר בהשוואה לתרחיש החיסון המהיר שהוצג בינואר. על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 6.3% בשנת 2021, וב-5% בשנת 2022. ירידת התוצר ב-2020 הייתה מתונה יותר ממה שחזתה החטיבה בתחזית הקודמת. כתוצאה מכך, למרות שהתחזית ל-2021 לא השתנתה, רמת התוצר בסוף 2021 צפויה להיות גבוהה מזו שהייתה צפויה בתחזית הקודמת, והדבר נכון גם לרמת התוצר בשנת 2022. המשמעות של צמיחה זו היא שרמת התוצר בשנת 2022 צפויה להיות נמוכה רק בכ-1.4% מהרמה שהייתה צפויה טרם המשבר, כלומר, שעד סוף 2022 המשק הישראלי צפוי למחוק כמעט לחלוטין את השפעת המשבר על רמת התוצר".
אגף הכלכלה של לאומי מסר בעקבות ההחלטה: "כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%. בנק ישראל הדגיש את הצמיחה המהירה הצפויה בשנה הקרובה וציין שהוועדה המוניטרית תמשיך לנהל מדיניות מוניטרית מאוד מרחיבה לאורך זמן, תוך שימוש במגוון כלים ככל שיידרש, כולל כלי הריבית. בדבריו בעל פה, הנגיד לא היה מוכן לתת אינדיקציה לגבי המשך תכנית הרכישות של אג"ח ממשלת ישראל, שמסגרתה 85 מיליארד שקל, הצפויה להסתיים בסתיו 2021 (עד לחודש מרץ 2021 נרכשו אג"ח בהיקף של 58.9 מיליארד שקל)".
