רפורמת ניהול המשפט האזרחי מגיעה לבג"ץ: רגע לפני שתקנות סדר הדין האזרחי צפויות להיכנס לתוקף, פנתה הבוקר (ראשון) לשכת עורכי הדין לבג"ץ ותבקש להשהות את כניסתן לתוקף עד להכרעה סופית בעתירה.
כדי לנהל משפט אזרחי קיימות תקנות סדר דין אזרחי שמנחות כיצד לנהל דיון. ב-1 בינואר 2021 תתחיל מהפכה באופן שבו מתנהל משפט אזרחי בבתי המשפט. הרפורמה תשפיע על המתדיינים ועל עורכי דינם ותציג כללים חדשים.
בעתירה שהגישו לשכת עוה"ד בראשות עו"ד אבי חימי ועמותות אופק - ארגון חזרה לחיים לחולים לאחר משבר רפואי, ואס"ף - אגודת חולי סי.אף.אס ופיברומיאלגיה, נטען כי "תכלית התקנות החדשות היא לשנות מן היסוד את התרבות הדיונית וניהול ההליכים האזרחיים בבתי המשפט. האם בישראל הדמוקרטית יעלה על הדעת כי שר המשפטים יהיה רשאי להפוך מהיסוד, לבדו בחתימתו, את סדרי הדין ואת האופן שבו מתנהלים כל ההליכים האזרחיים במדינה בלי להביא שינוי מהותי ויסודי זה לחקיקה על ידי המחוקק הראשי (הכנסת), ואפילו ללא פיקוח הכנסת באמצעות ועדת החוקה, חוק ומשפט?".
הלשכה, באמצעות משרד עו"ד קסוטו ושות', והעמותות, באמצעות משרד סחאי הראל ושות', סבורות שהתשובה לשאלה זו שלילית. לטענתן, "התקנות החדשות מגבילות ומקשות את אפשרות הגישה לערכאות, לכל הפחות לאוכלוסיות מוחלשות ודלות אמצעים. הגם שייתכן מאוד שניהול המשפטים מחייב רוויזיה, הסמכות לקבוע שינויים מבניים ויסודיים נתונה רק בידי הרשות המחוקקת".
המצדדים ברפורמה, כמו משרד המשפטים יאמרו כי היא שמה במרכז את האזרח מקבל השירות כדי לתת לו שירות איכותי, יעיל ומהיר יותר. במשרד המשפטים מציינים כי לשר סמכות להתקין תקנות שעניינן סדרי דין מכוח חוק בתי המשפט.
ביקורת מצד עורכי דין
הרפורמה האזרחית נתקלת בביקורת עזה מצד רוב ציבור עורכי הדין. כך, למשל, עו"ד יוכי כדיר-פז, שותפה במשרד מיתר, מציינת כי במסגרת התקנות החדשות התווסף שלב הקרוי "דיון מקדמי בין בעלי הדין". מדובר בפגישה אותה מצווים בעלי הדין לקיים תוך 30 ימים מיום המצאת כתב הטענות האחרון, במטרה לנסות לצמצם את המחלוקות ולבחון אפשרות של פנייה למנגנון חלופי ליישוב הסכסוך (כגון: גישור או בוררות). "התקנות החדשות קובעות (תקנה 35) כי במסגרת הדיון המקדמי "יאפשרו הצדדים עיון במסמכים הנחוצים וישיבו זה לזה על השאלות שהמענה להן נחוץ לצורך ליבון הפלוגתות וצמצום המחלוקות ביניהם תוך שהם נוהגים בשקיפות מירבית. אולם - מהם "המסמכים הנחוצים"? מהן "השאלות שהמענה עליהן נחוץ לצורך ליבון הפלוגתות"? לא ביאר מחוקק המשנה. מי שיצטרך להידרש לכך הם בתי המשפט בפסיקותיהם. האם בדרך זו נשיג את הוודאות הדיונית שביקש מחוקק המשנה להשיג באמצעות התקנות החדשות? דומה שלא".
דוגמא נוספת לאותה חוסר וודאות, טוענת עו"ד כדיר-פז ניתן למצוא בתקנה 42 לתקנות החדשות, הקובעת כי בית המשפט רשאי למחוק כתב טענות, כולו או מקצתו, אם סבר שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט. "מהו "שימוש לרעה בהליכי משפט" שיחייב מחיקת כתב טענות? שוב, מחוקק המשנה לא ביאר. מי שיצטרך למלא גם מושג שסתום זה בתוכן הם בתי המשפט. האם קיבלנו "ודאות דיוניות" ומנענו שרירותיות? גם כאן, דומה שהתשובה היא שלילית".
עו"ד יואל פרייליך, ראש הליטיגציה בגיסין ושות' ומי שמרכז את תכנית ההשתלמות בנושא הרפורמה עבור מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין מציין עוד כי "הבנת השינויים שמביאה הרפורמה נעוצה בפרק עקרונות היסוד, הפותח את התקנות החדשות. אם בעבר נאמר כי "הפרוצדורה אינה מיטת סדום" והגשמת הזכות המהותית היא החשובה, כעת מוצהר כי המשפט חורג מעניינם הפרטי של התובע והנתבע. על פי תפיסה זו, הקפדה על הכללים הדיוניים היא המאפשרת גישה אפקטיבית לכלל המתדיינים בבית המשפט באופן שוויוני והוגן. זו תפישה מודרנית לפיה הקפדה על כללים דיוניים, אינה מנוגדת להגשמת הזכויות אלא דווקא מקדמת אותה. עקרון זה מקבל ביטוי בהוראות ספציפיות, למשל, קביעת פורמט מחייב לניסוח כתבי טענות וצמצום היקפם, הקפדה על זמנים והגדרת תפקיד חדש של "מזכיר משפטי", אשר יסרב לקבל מסמך שאינו עונה לדרישות. לפיכך ניתן לצפות כי הרפורמה תביא להקפדה יחסית על הכללים לניהול משפט".
מלשכת שר המשפטים נמסר כי לאחר שיח מעמיק ומתמשך עם כל הנוגעים בדבר, השר בטוח שתקנות סדר הדין האזרחי ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר וייטיבו עם מאות אלפי אזרחים בשנה.
פורסם לראשונה: 08:33, 13.12.20
