צפו: לאן נעלמה תעשיית ההייטק במשבר הקורונה
(צילום: אורי דוידוביץ)

"ענף ההייטק בישראל מתנהג בצורה מבוגרת ובוגרת ומנסה לעזור כמה שיותר. בארץ יש יכולת טכנולוגית מדהימה אבל הממשלה לא קוראת לה לעזור בתחום הקורונה". כך אמר היום (ה') איל וולדמן, מנכ"ל ומייסד חברת מלאנוקס, בראיון באולפן ynet.

וולדמן סבור כי היה אפשר להשתמש יותר ביכולות של תעשיית ההייטק המקומית במאבק בנגיף. "בתחילת הקורונה לקחנו עצמאות ועזרנו להביא ציוד רפואי, מסכות, תרופות", הוא אומר. "חשבנו אפילו לבנות מכונות הנשמה בישראל. ברגע שהממשלה לקחה את זה על עצמה והמוסד נכנס, הבנו שאנחנו יכולים לצאת מהסיפור, זה לא התפקיד שלנו, ציפינו להמשיך לעזור אבל לא נקראנו".
1 צפייה בגלריה
איל וולדמן
איל וולדמן
"לא הייתה פנייה". איל וולדמן, מנכ"ל ומייסד חברת מלאנוקס
(צילום: AFP)
לדבריו, המצב במדינות רבות בעולם שונה לגמרי. "בארה"ב ובכלל בעולם משתמשים ביותר מ-14 מחשבים עם טכנולוגיה של אנווידיה ומלנוקס, מחשבי על, כדי לנסות לעזור למצוא תרופה. הטכנולוגיה עובדת במקומות שמנסים להפעיל אותה. אני מסתכל בארץ על האפליקציות ועל איך אנחנו עובדים, אני חושב שיכלו לעשות הרבה יותר טוב. לצבא, ליחידת 8200, ממר"ם, מתכנתים מדהימים, ילדים מדהימים - תנו להם פרויקטים אמיתיים שהם יוכלו לעקוב, תפתחו בלי לפחד מהמשמעות. בואו נילחם בקורונה בכלים אמיתיים ולא רק לשים אנשים שכותבים בעטים".
ציפיתי שתהיה עסוק מעל הראש בפיתוח טכנולוגיות שמקצרות תהליכים. "התפקיד שלנו בתור מנהלי חברות הייטק הוא שהחברות ימשיכו להצליח כלכלית ולגדול. אנחנו נקראים וניגשים לעזרה ותורמים בהרבה סקטורים מיוזמתנו. בזמן הקורונה הפעלנו חמ"ל של 10 אנשים במשרה מלאה לטובת המדינה. אם הממשלה תבוא ותבקש מחברות בישראל להקים גוף שיבוא ויגדיר ויתכנן אפליקציות, אפשר בהחלט לעשות את זה. אבל לא עשו את זה, לא הייתה שום פנייה.
"לא רק זה. כשדיברנו אז לעשות מכונות הנשמה, אנחנו מעסיקים במגדל העמק, עכו ועוד מקומות תעשייה של ייצור, היינו מוכנים ללכת ולשים אנשים שלנו לתכנן את המכונות. אמרו לנו: 'לא, אנחנו יודעים ועושים את זה'. הבנו שזה לא התפקיד שלנו - אנחנו רוצים לעזור ומוכנים לעזור, מוכנים להקצות אנשים כדי שיעזרו להילחם בקורונה. בארה"ב אנחנו עושים את זה גם עם אנווידיה אבל אתה לא מנסה להידחף למקומות שאומרים לך 'אנחנו בסדר'".