לאחר שנקבע השער היציג של הדולר על 3.248 שקלים בצהריים (יום ג'), רכש בנק ישראל כרבע מיליארד דולר בשוק המט"ח. בשעות אחר הצהריים, לאחר הרכישה, עלה הדולר ל-3.262 שקלים.
השער היציג שנקבע היום הוא הנמוך ביותר מזה 12 שנים וחצי, מאז תחילת חודש יולי 2008. אם הדולר היה יורד בעוד אגורה אחת מהשער היציג, היה זה שערו הנמוך ביותר מאז שנת 1996. גם האירו נחלש ב-0.7% ושערו היציג נקבע על 3.936 שקלים.
בשלושת השבועות האחרונים רשם הדולר ירידות שערים מדי יום, למעט ביומיים שבהם עלה מעט שערו בעקבות התערבות בנק ישראל במסחר. כל ניסיונות בנק ישראל למנוע התחזקות נוספת של השקל מול רוב המטבעות הזרים, בהם גם האירו, לא צלחו עד כה. בנק ישראל ניסה בהתערבות שלו במסחר בשבועות האחרונים לסייע לתעשייה וליצוא הישראלי, שנפגעים קשות כתוצאה מירידת שערי הדולר והאירו.
זאת מאחר והמפעלים והיצואנים הישראלים משלמים את כל הוצאותיהם בשקלים - תשלום משכורות, חשמל, מים, ארנונה, מיסים וכדומה - אך הם מקבלים פחות ופחות שקלים עבור הדולרים והאירו שבהם משלמים להם בחו"ל. אם בקיץ הם עדיין קיבלו ארבעה שקלים על כל אירו וקרוב ל-3.50 שקלים על כל דולר, הרי שהיום הם מקבלי פחות מ-3.25 שקל לדולר ו-3.93 שקל לאירו.
תוכנית חירום של היצואנים
על רקע זה גיבשה התאחדות התעשיינים תוכנית חירום מיידית למניעת קריסת היצוא, שהועברה היום ליועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, במסגרתה הם דורשים לנקוט בשורה של צעדים שיפחיתו את העלויות השקליות אותן משלמות החברות המייצאות, מה שיקל עליהן להתמודד עם השחיקה בהכנסותיהן.
בתוכנית של ראש אגף כלכלה בהתאחדות, נתנאל היימן, ישנו דגש מיוחד על הורדת שער הריבית על ידי בנק ישראל. על פי היימן, הריבית הריאלית בישראל גבוהה ביחס למדינות אחרות, מה שמחזק עוד יותר את השקל בעת הזאת.
בין היתר, דורשת התאחדות התעשיינים להפחית באופן מיידי את דמי הביטוח הלאומי למעסיקים. לדבריהם, צעד זה בלבד יחסוך לחברות 140 מיליון שקל לחודש. במקביל לכך דורשים בהתאחדות להפחית את הארנונה כבר בשנה הקרובה ולהעניק פטור מלא מתשלומי ארנונה למשך שנה. צעד זה יביא לחיסכון של 2.9 מיליארד שקל עבור החברות ויאפשר להן להתמודד בצורה טובה יותר במתחריהן מחו"ל המשלמות תעריפי ארנונה נמוכים בהרבה.
בישראל לא רק שתעריפי הארנונה הם מהגבוהים בעולם, אלא שבשנה הקרובה צפויה התייקרות נוספת, על אף המשבר הכלכלי החמור. לכן דורשת ההתאחדות להקפיא לאלתר את העלאת תעריפי הארנונה לעסקים עד שנת 2023 ולקבוע מתווה להפחתת דמי הארנונה לעסקים.
בזמן שהיצואנים מתמודדים עם הקורונה הכלכלית ועם משבר הדולר, נטל התערבות הממשלה רק הולך ומכביד עליהם ולכן בהתאחדות דורשים לנקוט בצעדים מהירים בתחום התכנון והבנייה, רישיונות עסק ועוד כדי להקל על העסקים.
נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, תוקף את הממשלה על רקע משבר הדולר: "היצוא בסכנת קריסה והממשלה שותקת. הגיע הזמן שהמדינה תתחיל לפעול ולסייע בפתרונות מוניטריים ופיסקליים לטובת המשק. התעשייה וההייטק הם הקטר שיכול להוציא את המשק מהמשבר, אבל במקום לסייע לו, הממשלה מנסה להוריד אותו מהמסילה".
התחזקות השקל נובעת ממכלול סיבות, בהן רכישת מטבעות זרים בסכומים זעומים על ידי היוצאים המעטים לחו"ל, המרת מאות מיליוני דולרים לשקלים על ידי חברות, בעיקר בענף ההייטק, המשלמות שכר ומיסים בשקלים, עודף היצע של דולרים בשוק בשל יצוא הגז, מיעוט הוצאת מטבע חוץ על ידי הממשלה והיחלשות הדולר בשוקי הכספים בעולם, לקראת חילופי הממשל בארה"ב.
על פי דיווח של בנק ישראל בסוף השבוע האחרון, רכש הבנק קרוב ל-2 מיליארד דולר במהלך המסחר במטבע חוץ בחודש נובמבר. חלק גדול מהרכישות נועדו לנסות ולעצור את התדרדרות שער הדולר לשפל חדש והתחזקות רבה של השקל מולו, הנמשכת כבר שבועות רבים. גם בימים הראשונים לחודש דצמבר כבר רכש בנק ישראל, על פי הערכות, כ-300 מיליון דולרים בשוק מטבע החוץ, כדי למנוע את ירידת השער היציג של הדולר לשפל חדש.
יתרות מטבע החוץ של ישראל עלו לשיא חדש בכל הזמנים בחודש נובמבר והסתכמו בכ-167 מיליארד דולר, המהווים גידול של 6.2 מיליארד דולר לעומת סוף החודש הקודם. השיא הקודם ביתרות מטבע החוץ של ישראל נרשם בחודש אוגוסט - 161.688 מיליארד דולר.
יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל כיום מהוות 41.9% מהתוצר המקומי הגולמי של ישראל, הנחשב לשיעור גבוה.
פורסם לראשונה: 13:57, 08.12.20
