אם החיסון לקורונה יהיה זמין בארץ באמצע שנת 2021 - הצמיחה בישראל תהיה בשנה הקרובה נאה יחסית, בשיעור של 4.8%. אבל בתרחיש של תחלואה נמשכת - הצמיחה תגיע רק ל-2.2%, שהיא קרובה לצמיחה בשיעור אפס לנפש. תחזית ראשונה זו, מאז ההודעה אתמול של חברת פייזר על ההצלחה בניסוי לחיסון שלה לקורונה, השמיעה היום (ג') הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג.
זאת במסגרת הצגת תמונת המצב המאקרו כלכלית של ישראל, על רקע משבר הקורונה, במפגש השנתי ה-35 של הפורום לפיתוח כלכלי בין ישראל לארה"ב, שיצא היום לדרך.
ממלא מקום הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס, הציג את התוכנית הכלכלית של מדינת ישראל להתמודדות עם משבר הקורונה והכלים השונים שניתנים לפרטים ועסקים בישראל. מנהל אגף מאקרו כלכלה ומדיניות בחטיבת המחקר בבנק ישראל, עדי ברנדר, ומנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, מישל סטרבצ'ינסקי, הציגו את תחזית הצמיחה של הבנק והניתוח המאקרו כלכלי והמוניטרי.
שר האוצר ישראל כץ, השוהה בבידוד, פתח אתמול את המפגש שמתקיים השנה בווידאו-קונפרנס, תוך שהוא מדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה הכלכלי והקשר האסטרטגי בין המדינות. "בין ישראל וארה"ב יש מחויבות עמוקה לשיתוף פעולה כלכלי", אמר. "מאמציו של הממשל הנוכחי להבאת הסכמי נורמליזציה יסייעו בפיתוח האזור כולו ובקידום פרויקטים אסטרטגיים כגון פרויקט רכבות לשלום אותו יזמתי ואני מקדם. הדיאלוג הכלכלי בין משרדי האוצר הישראלי ושל ארצות הברית הוא דיאלוג אסטרטגי והברית החזקה בין ארה"ב וישראל ממשיכה לתרום לפיתוח האזור כולו".
שר האוצר האמריקני, סטיבן מנוצ'ין, התייחס לקשרים החזקים בין המדינות, ולמחויבות לשיתוף פעולה כלכלי במיוחד בזמנים אלה. "קיימת מחויבות עמוקה בין הצדדים מזה שנים ארוכות", אמר. "יש לנו מטרה לייצר כלכלה בינלאומית ומשגשגת כך שמערכת היחסים הכלכלית בין המדינות המעורבות במזה"ת תהיה משגשגת ומצליחה יחד עם האמירויות, סודן, ובחריין לעתיד כלכלי טוב יותר ומשגשג יותר. ישראל היא מדינה משגשגת כלכלית במזרח התיכון, מובילה בטכנולוגיה, מדע, יזמות ואנרגיה. בזכות כל אלה, הצלחנו להתמודד עם המגפה ונמשיך להתמודד איתה".
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ציין כי "נגיף הקורונה פגש את כלכלת ישראל במצב טוב, במצב של יחס חוב נמוך לתוצר ויציבות פיסקלית שהושגה לאורך שנים רבות. מצב זה אפשר לממשלה להגדיל את הוצאותיה במסגרת מתן המענה הכלכלי והבריאותי למשבר. עם זאת, השלכות המשבר כבר הביאו לעלייה חדה בגירעון שצפויה להמשיך ולגדול, ואיתו גדל גם יחס החוב לתוצר.
"במהלך המשבר יישם בנק ישראל מגוון כלים מדיניים ביניהם צעדים מהירים לייצוב השווקים הפיננסים, הפחתת עלות האשראי וצעדים להבטחת יציבות המשק. במחשבה לעתיד, הממשלה צריכה לנהל סדרי עדיפויות וליזום צעדים מדיניים שיעודדו השקעה במניעי צמיחה ויאפשרו את חזרת המשק ליציבות פיסקלית בימים שלאחר המשבר".
ממלא מקום מנכ"ל האוצר, ערן יעקב, הציג את המענקים הניתנים בישראל. "המשק הישראלי נכנס למשבר בנקודת פתיחה טובה, שיעורי צמיחה גבוהים, שיעורי אבטלה בשפל היסטורי, ויחס חוב תוצר של 60%. כל אלה מאפשרים לממשלה לפעול ולספק סיוע כלכלי לאזרחים", אמר.
גרינברג הוסיפה, כי "ביום זה אנו מציינים את פתיחת הדיאלוג הכלכלי עם הממשל האמריקני המעיד על הקשרים הכלכליים החזקים והאסטרטגיים הקיימים בין שתי המדינות. משבר הקורונה מציב בפני המדינות אתגרים כלכליים משמעותיים הנידונים בדיאלוג. בשנת 2020 התוצר הישראלי צפוי להתכווץ בלמעלה מ-5%. מדינת ישראל נמצאת בתהליך יציאה מסגר שני, בעוד מדינות בעולם נכנסות כעת למגבלות בריאותיות. התקופה בין הסגרים בישראל התבטאה בהתאוששות מהירה במגוון מדדים כלכליים כגון רכישות כרטיסי אשראי, צריכת דלק ועוד. גם בשוק העבודה נרשמה התאוששות מסוימת בין הסגרים ועדיין בספטמבר, טרם תחילת הסגר השני, שיעור האבטלה היה גבוה משמעותית מרמתו לפני המשבר".
ממלא מקום הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס, אמר כי "הדיאלוג המתמשך בין המדינות תורם תרומה משמעותית לשיפור של רמת החיים של אזרחי שתי המדינות מאז החל במסגרת גיבוש תוכנית הייצוב ב-1985. הצורך בגיבוש מדיניות כלכלית חשוב במיוחד בעת הזו שבו המשק מתמודד עם משבר הקורונה. המדיניות הכלכלית של הממשלה מתרכזת בכמה צירי פעולה. בראש ובראשונה למצוא את האיזון בין השיקולים הכלכליים והבריאותיים, להעניק תמיכה במסגרת התוכנית הכלכלית להתמודדות עם השפעות המשבר ובנוסף לגבש את הרפורמות לצמיחת המשק וליצירת מקומות עבודה במסגרת תקציב המדינה".
במסגרת הדיונים, שימשיכו גם היום יעלו נושאים שונים לדיון ביניהם: שיתופי פעולה כלכליים אזוריים בעקבות הסכמי הנורמליזציה, הבולט שבהם פרויקט רכבות לשלום אזורי; הסרת חסמים רגולטוריים בתחום השירותים הפיננסיים והפינטק והקמתו של צוות משותף לממשל הישראלי והאמריקני שיבחן את התאמת הרגולציה לשיתופי פעולה עסקיים בין המדינות; פרויקטים בתחום האנרגיה הירוקה, מחזור המים, ופרויקטים אזוריים בתחום האנרגיה; דיון אודות חידוש אמנת המס בין ישראל לארה"ב שצפויה להסדיר את חלוקת המס של יחידים וחברות הפועלים בשתי המדינות ותוריד חסמים לפעילות עסקית של חברות ישראליות בארה"ב.
