אם לא תבוצע חקיקה מהירה בכנסת, שתתקן את החוק שמחייב קיצוץ ב-10% של תשלום דמי האבטלה - אלו יקוצצו כבר ב-21 בחודש מאי. זאת, לאחר שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (ד') מתברר, כי גם במחצית השנייה של חודש מרץ שיעור האבטלה הקובע לתשלום דמי האבטלה היה נמוך מ-10%, וכך גם לכל חודש מרץ. על פי הנתונים, שיעור האבטלה ירד בכל חודש מרץ ל-9.5% ובמחצית השנייה אף לשיעור של 8.9%, הנמוך ביותר מאז חודש פברואר 2020, ערב משבר הקורונה. היועץ הכלכלי של ראש הממשלה, אבי שמחון, אמר הבוקר באולפן ynet כי "בעוד חודש יקוצצו דמי החל"ת. אלו הכללים שקבענו ונפעל לפיהם".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
על פי החוק הקיים משולמים דמי אבטלה בשיעור של 70% מהשכר ערב הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום או פיטורים, וזאת על פי החוק שבתוקף עד ל-30 ביוני השנה. אולם, בחוק יש שני סייגים: והיה ושיעור האבטלה בחודש שלם יורד אל מתחת ל-10% - יקוצצו דמי האבטלה ב-10%, חודש לאחר החודש שבו התקיימה הירידה באבטלה.
אם שיעור האבטלה יפחת מ-7.5% - יבוטל כליל חוק תשלום דמי האבטלה במשבר הקורונה - חודש לאחר פרסום הנתון - ולא ישולמו עוד דמי אבטלה אלא לעובדים שפוטרו ללא קשר למשבר, על פי משך הזמן הקבוע בחוק.
לאחר פרסום נתוני המחצית הראשונה של חודש מרץ, לפיהם ירד שיעור האבטלה בישראל ל-9.8%, הודיע שר האוצר ישראל כץ כי ימנע את הפחתת דמי האבטלה ב-10% בעת הזאת, שבה טרם הסתיים משבר הקורונה. כדי להפחית את דמי האבטלה, אם יהיה צורך בכך והחוק לא ישונה, יהיה על הביטוח הלאומי להיערך לכך במשך ימים אחדים.
היום דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהיה צפוי, שאכן גם במחצית השנייה ולפיכך בכל חודש מרץ ירד שיעור האבטלה אל מתחת ל-10%, ולפיכך מתחייב הקיצוץ בדמי האבטלה, אלא אם כן יחוקק אחרת בכנסת. כעת, כאשר הכנסת למעשה אינה מתפקדת כמעט - ואפילו לא הוקמו בה הוועדות שיוכלו לאשר את השינוי, כמו ועדת הכספים, ועדת הכלכלה וועדת העבודה והרווחה - לא ברור כיצד ניתן יהיה לקדם את החקיקה. עם זאת, לא צפוי שחברי כנסת, גם מהסיבה הפופוליסטית, יעזו להצביע נגד תיקון לחוק שימנע את הקיצוץ בדמי האבטלה בחודש מאי.
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום עולה, כי בחודש מרץ 2021 היו בישראל, לפי הקריטריון הקובע לדמי אבטלה 384.9 אלף מחוסרי עבודה, שהם 9.5%. זאת לעומת 567.6 אלף, שהם 14.0% בפברואר השנה.
לפי נתוני האבטלה הרחבים, במרץ היו עדיין 494 אלף מחוסרי עבודה, שהם 11.8%, לעומת עדיין 698.5 אלף מחוסרי עבודה, שהם 16.7% בחודש פברואר.
נתוני המחצית השנייה של מרץ טובים עוד יותר: שיעור הבלתי מועסקים לפי ההגדרה הקובעת לדמי אבטלה היה 8.9%, שהם 361.1 עובדים מובטלים, לעומת 392.8 אלף, שהם 9.8% במחצית הראשונה של החודש. במחצית השנייה של מרץ היו לפי ההגדרה הרחבה 483.7 אלף מחוסרי עבודה, שהם 11.6%, לעומת 492.7 אלף במחצית הראשונה, שהם 12%. שיעור האבטלה שאינו קשור בקורונה דווקא עלה במחצית השנייה של מרץ ל-4.7%, שהם 191.0 אלף מובטלים, לעומת 4.4% במחצית הראשונה, שהם 178.4 אלף מובטלים.
בסך הכל היו בחודש מרץ 6,700,500 ישראלים בני 15 ומעלה שיכולים היו לעבוד, מהם היו בכוח העבודה 4,069,700 עובדים, שהם רק 60.7%. 2,630,700 לא היו בכוח העבודה (לא עבדו ולא חיפשו עבודה), שהם 39.3%. שיעור זה גבוה במיוחד בהשוואה לעולם, בעיקר בשל שיעור נמוך של עובדים גברים חרדים ונשים ערביות. הפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה מאז חודש מרץ 2020 109,100 ישראלים, שהם 4.1%.
שר האוצר כץ מסר בעקבות פרסום הנתונים: "אני מברך על עדכון נתוני האבטלה של הלמ"ס לחודש מרץ, שלפיו מספר המובטלים שנעדרו מעבודתם בשל הקורונה עמד בחודש מרץ על כ-9.5% (ללא מתייאשים). נתון זה מהווה ירידה משמעותית לעומת פברואר 21' שבו עמד הנתון על כ-14%. נתון זה משקף את המשך המגמה החיובית והתוצאה הישירה של החזרת המשק לפעילות שהתאפשרה בזכות החיסונים ובזכות רשת הביטחון הכלכלית הנרחבת שפרסנו לעצמאים, לבעלי העסקים ולמובטלי הקורונה, ואשר נתנה להם את התשתית הכלכלית לעבור את תקופת המשבר, ואת המשאבים לשוב לפעילות עם פתיחת המשק.
"כעת אנו פועלים במרץ להוציא לפועל סיוע מיוחד למעסיקים לקלוט אנשים שהיו מחוץ לשוק התעסוקה זמן רב, ובמקביל ממשיכים במתן תמריצים שיסייעו למובטלים ותיקים ומאיצים את התקציב ואת ביצוע ההכשרות המקצועיות למקצועות מועדפים בעלי שכר ופיריון גבוה. כמו כן, בימים אלה אני ממשיך לקיים עם בכירי האוצר דיונים רבים לשם התאמת וגיבוש מדיניות התעסוקה לאחר חודש יוני והצעדים הנדרשים, זאת בשים לב לירידה בנתוני האבטלה מתחת ל-10% והמגמה החיובית המסתמנת, הכל כמובן מבלי לפגוע באלו שעדיין אין ביכולתם לשוב ולעסוק במשלח ידם לאור המגבלות שנותרו בתוקף".