בית המשפט המחוזי ביטל לאחרונה החלטה של בית המשפט למשפחה להסיר חיסיון מעל מסמך שנערך כחלק ממשא ומתן לפשרה: מדובר במסמך שגובש בניסיון לגבש הסכמה לביטול ערבויות שמוטלות על אם לילדה בת 7 כשהיא יוצאת עמה לחו"ל כדי להבטיח שתחזור לישראל. בפסק הדין הבהיר השופט שאול שוחט כי פרטי משא ומתן לצורכי פשרה אינם קבילים כראיה.
לפני כשנתיים וחצי הגישה האם באמצעות עו"ד נעה פרסמן תביעה לביטול ערבויות בסך 150 אלף שקל שחויבה להעמיד לטובת האב בכל פעם שהיא לוקחת את בתם לחו"ל. הערבויות נועדו להפחית את הסיכון שלא תחזור לישראל ולאפשר לאב לממן הליכים משפטיים להשבת הילדה במידת הצורך.
האב, המיוצג על-ידי עו"ד רונית מר, התנגד לביטול הערבויות אך בהמשך ניהל משא ומתן עם אביה של האם בניסיון להגיע לפשרה. במסגרת זו הוא העלה על הכתב רשימה חסויה של הסכמות שלהן הוא מוכן להגיע, אך בסופו של דבר לא גובש הסכם כולל והדיון בתביעה המשיך.
עם קריסת האפשרות לפשרה הגישה האם בקשה לחשוף את המסמך החסוי, שלדבריה מוכיח שהחשש של האב מפני חטיפת הקטינה פיקטיבי, ובית המשפט נעתר לה. בהחלטה קבע בית המשפט למשפחה שאין לאפשר לאב להיאחז בחיסיון אם המסמך יכול להוכיח שהחשש העומד בבסיס קביעת הערבויות לא קיים.
בבקשת רשות ערעור שהגיש האב נטען כי מדובר בהחלטה שסותרת ללא כל הסבר או נימוק הלכה מחייבת של העליון האוסרת על הגשת מסמכי משא ומתן כראיה. עוד נטען כי ההחלטה אינה סבירה באופן קיצוני ולוקה בכשלים מהותיים.
האם טענה מנגד שההחלטה צודקת ומביאה לחשיפת האמת מאחורי התנהלות האב. כך, למשל, נטען כי באותו מסמך הוא הסכים לוותר על הערבויות תמורת הטבות כלכליות כמו ביטול מזונות ופיצויים, מה שמעיד שהוא משתמש בחשש שלו ככלי לסחיטה.
אלא שהשופט שוחט קיבל את נימוקי הערעור במלואם וקבע כי אסור היה להתיר את חשיפת המסמך לנוכח ההלכה המפורשת של העליון האוסרת על קבלת מסמכים שגובשו כחלק ממשא ומתן לפשרה כראיה. הוא הבהיר כי לא היה כל מקום לסטות מההלכה המחייבת במקרה הזה. לקביעתו, ההחלטה של האב לוותר על הביטחונות של הערבות תמורת פיצוי כספי וביטול מזונות משקפת איזון שניסה לערוך למען פשרה, וודאי שאין בכך כדי להפוך את חששו ל"פיקטיבי".
השופט הזכיר כי הביטחונות הכספיים שמגולמים בערבויות נועדו בין היתר לאפשר לאב לממן הליכים משפטיים להשבת בתו היה והאם תפר את התחייבותה לחזור לארץ. כלומר, מדובר בעניין כספי והוויתור שלו על הביטחונות גם הוא היה כנגד תמורה כספית. בשני המקרים מדובר בדרך להפחית את החשש מפני חטיפת בתו.
לפיכך השופט הורה על ביטול החלטת בית המשפט למשפחה וחייב את האם לשלם לאב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המבקש: עו"ד רונית מר
- ב"כ המשיבה: עו"ד נעה פרסמן
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
