ארבע תוכניות כלכליות שונות הוצגו בשתי היממות האחרונות לראש הממשלה. ארבע תוכניות עם מאות סעיפים, הצעות, רעיונות, דרישות, תחזיות ודעות. אולם, מכל אלה יש רק עניין חשוב אחד, לא שניים, לא שלושה. עניין אחד: מתי יגיע הכסף מכל התוכניות המתגבשות לחשבון הבנק של יוסי, הנגר מחיפה, צביה, המסעדנית מעפולה, אבנר, המציל בבריכה בחולון, ודנה, בעלת הפאב בתל אביב. רק זה מה שחשוב ומעניין אותם עכשיו. לא שום דבר אחר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, ביטא אתמול בדיוק את העניין הזה, כאשר אמר "עם תוכניות לא הולכים למכולת". אולם, משום מה את העניין הזה לא הפנימו עדיין בממשלה ובעיקר במשרד האוצר. שוב ושוב הובטחו בארבעת החודשים האחרונים דמי חופשה ללא תשלום (חל"ת) למחוסרי העבודה, פעימה ראשונה, שנייה ושלישית לעצמאים, סיוע מיידי לעסקים בסיכון, עזרה במצב חירום לענפים במשבר.
ההבטחות נשמעו כמעט מדי יום. והן היו ממש מבטיחות. אולם, כמעט מדי יום קרה גם עוד עניין אחד, ממש לא שולי: רבים מהאזרחים המודאגים-קורסים - שכירים, עצמאים, כמו גם בעלי שליטה - שהובטח להם סיוע מיידי, פתחו בדחילו ורחימו את דף חשבון הבנק שלהם במחשב וגילו מדי יום את אותה תמונה עגומה. המינוס זינק - ושום כספי סיוע לא נכנסו לחשבון.
"שבענו מהבטחות. די, מספיק. כבר אין לנו אמון באיש", זעק השבוע נשיא ארגוני העצמאים, עו"ד רועי כהן, בפני ראש הממשלה. לפתע שמע בנימין נתניהו. בשיחת זום נדירה מסוגה, בשידור חי, את המצוקה האמיתית של מי שלא נותר להם שקל בכיס, כאשר רק החובות הולכים ותופחים אצלם.
נתניהו נחשף לראשונה למשבר האזרחים במלוא עוצמתו
האמת, מר נתניהו נראה מופתע למדי. אפילו המום, אפשר לומר. הוא הביט בתמונות האנשים המרצדות על המסך מולו, חלקם דומעים, חלקם צועקים, ולראשונה נחשף במלוא העוצמה לשבר הגדול של האזרחים שהוא מנהיגם כבר 11 שנים. נתניהו לא יכול היה להסתיר את מבוכתו שהפכה באחת לכעס אמיתי, שאותו הטיח, בצדק או שלא בצדק, במנהל רשות המסים, ערן יעקב.
"מה אתם מתחשבנים שם עם האנשים האלה על 20% או 40% מהכסף. תפסיקו לעשות את החשבונות האלה עכשיו. תכניסו להם כבר את הכסף לחשבון". אנשי האוצר נותרו נבוכים. הרי הם אמורים לשמור על קופת המדינה ולהעניק את הכסף רק למי שחישבו ומצאו שבאמת מגיע לו. האם הכללים השתנו? את זה הם לא הפנימו גם אחרי ארבעה חודשי תקיפת הנגיף הקטלני.
בה בשעה מר נתניהו שכח שהוא עצמו הבטיח בעבר לאותם האנשים כי "הכסף ייכנס תוך יומיים לחשבונות הבנק שלכם" - והכסף עבר רק כעבור שבוע במקרה הטוב. הוא גם זה שיזם את מענקי החג המיוחדים, וזה לזכותו, אך גם הבטיח שיגיעו לחשבונות הבנק עד ערב חג הפסח. הכספים החלו להגיע קרוב למוצאי החג, כאשר לרבים באמת לא היו די שקלים לקנות את המצות ואת הדגים לגפילטע-פיש. מרור היה להם די והותר בחג הסגר הזה.
בכל פעם הודבק טלאי על טלאי בתוכניות
וכך נשכחו גם בתוכניות האוצר בני ה-67 ומעלה שלא פרשו לגמלאות והוצאו לחל"ת. וכך נשכחו גם מקבלי כפל הקצבאות. בכל פעם, הודבק טלאי על טלאי בתוכניות, הכסף הובטח מיידית, אך עברו שבועיים עד שנכנס באמת לחשבון הבנק, ושוב היה צריך לאשר השבוע גם את המשך התשלומים הללו. אה, כמעט שכחנו, שחלק מהכספים שכבר נכנסו סוף סוף לחשבון הבנק גם נדרשו להיות מוחזרים לקופת המדינה. ההתחשבנות, התברר, נמשכה גם אחרי ההעברה לחשבון הבנק.
לכן, יהיו התוכניות החדשות אשר יהיו, על מאות הסעיפים, ההתניות וההבטחות - רק דבר אחד מעניין היום את המתופף, שנאלץ לאפסן את התופים, ואת מדריכת מכון הכושר שסגרה את מקום העבודה, פחות מחודש אחרי שפתחה אותו מחדש: מתי ייכנס הכסף שיובטח בתוכניות החדשות לחשבון הבנק שלהם.
כל הסעיפים, תת-הסעיפים, ההתחשבנויות והפלפולים שבחוק החדש לא מעניינים אותם. רק עניין אחד מעניין וחשוב להם כעת: מתי יוכלו ללכת למכולת לא עם דפי התוכנית החדשה, אלא עם שטרות הכסף המובטחים.