לומדות הנדסאות, אך לא משתלבות במקצוע. חרדיות רבות מסיימות לימודי הנדסאות בסמינרים חרדיים, אך ללא היכרות עם עולם ההייטק, מוצאות עצמן מחוץ למקצוע. זאת, גם בגלל מחסור בקשרים, אבל גם בגלל טענות של המעסיקים על הידע שאיתו הן מגיעות לשוק.
אך יש כבר מי שפועל לשינוי המצב. תוכנית לימודים בשם אדוה, שנחשפת כאן, נועדה לאפשר לבוגרות סמינרים לקבל הכשרה לתפקידי פיתוח. זו תוכנית ייחודית במתמטיקה ומדעי המחשב, המיועדת לבוגרות תיכון מצטיינות. היא אפילו קיבלה את אישור הרבנים המובילים בקהילה הליטאית.
התוכנית החלה כפיילוט באוקטובר 2018, עם 90 בוגרות תיכון שנבחרו אליה משלושה סמינרים ושעתידות לסיים את לימודיהן בקיץ הקרוב, והשנה הצטרפו אליהן עוד 60 תלמידות. היא מופעלת על ידי סקייל אפ (Scale-up), חברה לתועלת הציבור מבית snc ובשיתוף המכון המחקר החרדי, העוסקת בקידום ענף ההייטק הישראלית באמצעות פיתוח תוכניות להגדלת ההון האנושי, כדי לענות על המחסור החמור. במסגרת זו היא מקיימת תוכניות ובוטקאמפים (הכשרות קצרות טווח בתכנות) ייעודיים, לשילוב אוכלוסיות כמו חרדים וערבים בהייטק.
לדברי מנכ"לית החברה, מתי צוויג, האתגר שעליו נועדה לענות התוכנית הוא לאפשר לחרדיות מוכשרות להגיע לתפקידי ליבה. "עד כה חרדיות פשוט לא הגיעו לשם, כי לא קיבלו כל הכשרה", היא מסבירה. "אנחנו באים לשנות את המצב שבו כל בוגרי הצוות הגיעו מ-8200, האוניברסיטה העברית והטכניון, ולהשיג כישרונות גם ממקומות שלא הגיעו משם לפני כן".
3 צפייה בגלריה
מתי צוויג, מנכ"לית סקייל אפ, מפעילת התוכנית: "אנחנו באים לשנות את המצב שבו כל הצוות הגיע מ-8200, האוניברסיטה העברית והטכניון"
(צילום: יח"צ)
במסגרת זו נבחרו בוגרות תיכונים מצטיינות, בתום מיון קפדני שבחן יכולות קוגנטיביות, חשיבה כמותית ומבחן אישיותי. עיקרי התוכנית אושרו על ידי יועצי התוכנית - דיקאנים באוניברסיטאות מובילות. הלימודים הם בהנחיית חברות סגל אקדמי בכיר מאוניברסיטאות מובילות – כולן נשים - וכוללים התנסות מעשית בפרויקטים בהובלת השותפות לתוכנית: IBM, גוגל ומובילאיי. כן כוללת התוכנית לימודי קודש.
יצירת קואליציה
גיבוש התוכנית כלל יצירת קואליציה: חברות ההייטק הגדירו למה הן מצפות מהבוגרות, ומהצד השני אספו סוגיות הלכתיות מרבנים. "הגענו לתוכנית שמקובלת על כל הצדדים", מספרת צוויג. "לראשונה מתקיימת בתוך הסמינרים תוכנית לימודים ברמה של אוניברסיטה".
לפני תחילת התוכנית, בחנה החברה חרדיות שסיימו בהצטיינות מסלול הנדסאות תוכנה של הסמינרים. אז התברר שגם אם הידע שלהן רב, הן לא עוברות אפילו ראיון ראשון בחברות הייטק. אחד החסמים היה הרמה האקדמית-מתמטית של הבוגרות. לדברי צוויג, "ההכשרה צריכה לעבור מהפך ולהיות רלוונטית לתעשייה. בלי ידע מדעי-מתמטי, אי אפשר לעשות תפקידי פיתוח משמעותיים".
הממצאים הובאו בפני הרבנים, עמם נוצר קשר כבר בבוטקאמפ לחרדיות בוגרות תואר ראשון במדעי המחשב. ואז הגיעה נקודת המפנה שאפשרה לתוכנית לצאת לדרך. צוויג: "ציון גבוה לא מעיד על מה שצריך בהייטק. כ-800 נשים לומדות הנדסאות תוכנה אבל מקבלות הכשרה שלא מאפשרת אפילו להתמיין לתפקיד זוטר, ורבות מוצאות עצמן ללא עבודה במקצוע, אפילו לא כמורות למדעי המחשב".
3 צפייה בגלריה
"ציון גבוה לא מעיד על מה שצריך בהייטק. כ-800 נשים לומדות הנדסאות תוכנה אבל מקבלות הכשרה שלא מאפשרת אפילו להתמיין לתפקיד זוטר, ורבות מוצאות עצמן ללא עבודה במקצוע, אפילו לא כמורות למדעי המחשב"
(צילום: באדיבות SCALE UP)
הסמינרים המשתתפים בתוכנית שייכים לבית יעקב - שניים בירושלים ואחד בבני ברק - שנבחרו על רקע חשיבותם בקהילה ואושרו בידי הרבנים. הסטודנטיות שנבחרו נמצאות בכיתה נפרדת, המונה בממוצע כ-30 תלמידות. בתום התוכנית הן יקבלו, לצד תעודת הנדסאית, הכרה מיוחדת מצד משרד העבודה והרווחה שתאפשר להן לעבוד במשרות ממשלתיות, וכן גיליון ציונים שיוכלו להציג למעסיקים פוטנציאליים. לדברי צוויג, התוכנית שוות ערך לכשני שלישים מתואר במדעי המחשב, זאת לצד היתרון של התנסות מעשית שחסר פעמים רבות לבוגרי אקדמיה טריים ככלל.
מתי צוויג, מנכ"לית סקייל אפ - מפעילת התוכנית: "לא היה שיח על ישיבה של גברים ונשים בחלל אחד. חרדיות הלכו למקומות הבטוחים שיש בהם הרבה חרדיות ולתפקידים זוטרים"
התוכנית כוללת גם התנסות מעשית וחיבורים עם מנטורים וחברות, כדי לפגוש את התעשייה לפני תום הלימודים. כדי להתמודד מראש עם הפערים בתרבות העבודה, הפגישו בין הרבנים ובין מנהלי החברות, וחשבו יחד על פתרונות. כך, למשל, נקבע, כי השתלבות של החרדיות בחברות תותנה בקליטת שתי חרדיות יחד ותוקצה להן פינה נפרדת ומוגדרת, גם כשמדובר באופן ספייס.
צוויג: "עד היום כלל לא היה שיח על ישיבה של גברים ונשים בחלל אחד. חרדיות הלכו למקומות ה'בטוחים', שיש בהם הרבה חרדיות, ולתפקידים זוטרים. אני לא יודעת כמה התנגדות הייתה מצד הרבנים קודם לכן, כפי שהם לא ידעו איך זה נראה בכלל. ברגע שהם הגיעו לחברות, ראו איך נראה אופן ספייס ושמעו שזה אפשרי, ירד המחסום. אנחנו לא באים לשנות כלום במקום העבודה, ההנחיות שנתנו הרבנים הם בהלימה למה שמתאפשר".
בקרוב, מקווה צוויג, התוכנית תאומץ על ידי הממשלה ותיושם בכל הסמינרים החרדיים. "החזון הוא לייצר מודלים שדרכם נוכל לצמצם את המחסור בהון אנושי בענף, אבל המודלים שלנו הם אסטרטגיים", היא מציינת. "אנחנו יודעים לעשות תוכניות פילנתרופיות איכותיות, אבל רוצים שהמדינה תיקח אחריות על הפרויקט ותהפוך אותו למשהו ארצי. אנחנו כיום בשיח עם גופים כמו המל"ג והאוצר לקבל הכרה בתוכנית ולממן אותה, כך שתקיף את כל הלומדות הנדסאות".
תזכורת: כך מנצלים נשים חרדיות בשוק העבודה
(שחר גולדשטיין)
"לא היה לי מושג איזה משרות יש בכלל בשוק"
סקייל אפ מקיימת גם בוטקאמפים – הכשרות קצרות מועד, המיועדות לחרדיות וערביות עםתואר ראשון במדעי המחשב: הסיבה: אוכלוסיות אלו מסתפקות לרוב במשרות תמיכה ופיתוח זוטרות בשכר נמוך. תוכניות אלו, לפי צוויג, נחלו הצלחה בשילוב הבוגרות בתפקידי ליבה בשכר גבוה.
על הפער בין חרדיות ושוק התעסוקה מספרת מ' (24), נשואה+2, שהשתתפה בבוטקאמפ כזה. כבר שבעה חודשים היא עובדת במובילאיי כמפתחת, אחרי תקופה ארוכה בה לא מצאה עבודה. מ' למדה לתואר במדעי המחשב באחת המכללות החרדיות. בתום לימודיה, וכשהיא בחודש שישי להריון, החלה לשלוח קו"ח דרך אתרי דרושים, אך מצאה רק משרות זוטרות בשכר נמוך דרך חברות כוח אדם. "חזרו אליי רק שני מעסיקים מתוך עשרות", היא מספרת. "בסוף הגעתי לכל מיני משרות שלא מימשו מה שרציתי וכללו תנאים גרועים ושכר התחלתי נמוך, פחות מ-7,000 שקל". מ' ביקשה להמשיך בהליכי הגיוס, אבל כל פעם הם נעצרו. "בכלל לא היה לי מושג איזה משרות יש בשוק ואיזה שכר שמציעים".
מ' (24), כיום מפתחת במובילאיי, לא מצאה עבודה בסיום התואר, "אולי בגלל איך שקורות החיים היו כתובים, ואולי גם הידע שהצגתי. גם לא היה לי מושג איך מציגים את הידע ואיך מתראיינים באופן כללי"
במהלך ההריון פרסמה המכללה שבה למדה מידע על בוטקאמפ שפתחה סקייל אפ. מ' נרשמה, ובתום חופשת לידה של 3 חודשים, החלה בהכשרה, שנמשכה 4 חודשים. "ההכשרה כיסתה על הפער בין התואר ומה שדורשים בתעשייה, ושיפרה את יכולותיי בזכות התנסות מעשית בחברות, את הצורה שבה הגעתי לראיונות ואת היכרותי עם עולם ההייטק - חברות, סוגי משרות, תחומים ושפות. לא היה לי חצי מהידע הזה".
התוכניות הללו מקנות לבוגרות יתרון בזכות הקשר שנוצר עם התעשייה, כי אחת הבעיות עימן מתמודדות חרדיות בהייטק היא מחסור בקשרים - הדרך המרכזית שבה מגייסים עובדים בענף. בתום ההכשרה נקלטה מ' במובילאיי, בסיוע של סקייל אפ שהעבירה להם את קורות החיים. לדבריה, ויתרה על מספר מקומות אחרים אליהם פנתה, שהפעם כן חזרו אליה.
לדעתה, לא מצאה עבודה ראויה בגלל מחסור בהיכרות עם עולם ההייטק. "זה אולי בגלל איך שקורות החיים היו כתובים - ולא היה לי למי לפנות ולשאול מה לא טוב בהם - המשרות אליהן ניגשתי, ואולי גם הידע שהצגתי. יש גם מחסור בהיכרות עם חברות ועם איך הדברים צריכים להיראות. גם בראיונות, לא היה לי מושג איך מציגים את הידע שלי ואיך מתראיינים באופן כללי".
לדבריה, רוב חברותיה שסיימו את התואר איתה עובדות במשרות זוטרות ושכר נמוך, בעיקר כמפתחות אתרים ובודקות תוכנה. "אלו משרות די משעממות, שלא מגיעות מהעולם שאליו הכינו אותנו כביכול", היא מספרת.
"לימודי הנדסאות בסמינרים כוללים גם מסלול הוראה, אז רבות מתייאשות ומגיעות לשם. גם רוב החברות לא מכירות בתעודה מהסמינרים. המטפלת במעון של הבן שלי למדה הנדסאות בסמינר. זה כואב"
לגבי בוגרות לימודי הנדסאות בסמינרים, אומרת מ': "כיוון שמשלבים שם מסלול הוראה, מי שלא מוצאת מספיק מהר משרת פיתוח בהייטק, מגיעה להוראה. גם רוב חברות ההייטק לא מכירות בתעודה מהסמינרים, שפחות נחשבת לעומת תעודה של מכללות חילוניות. אפילו המטפלת של הבן שלי במעון למדה הנדסאות בסמינר. זה כואב".
מור שלזינגר, מנהלת הנדסה בכירה בגוגל, מאמינה שלבוגרות התוכנית יהיה ביקוש רב. "אנחנו צמאים לכוח אדם איכותי, וממש לא משנה המגדר או הרקע. נכון שיש פערים, אבל כשמשלימים את הפער זה הופך לנון אישיו". יש תחתיה 200 עובדים, בהם שתי חרדיות, שאף התקדמו לתפקידים ניהוליים. אחת מהן הגיעה לחברה לאחר הכשרה משלימה, והשנייה הגיעה מסביבה משפחתית ליברלית יחסית, שעסקה בתחומי המחשבים. שתיהן הגיעו לחברה דרך המלצות.
לשאלה אם היא סבורה שהבוגרות יזכו ליחס זהה לבוגרי מוסדות מובילים היא עונה: "הרבה חברות משוועות לעובדים ורואות את הערך. גיוס של בוגרי טכניון הרבה פעמים עובד, אבל כמעסיקים יש לנו אחריות לייצר גיוון. מה שחשוב לי כשאני קוראת קורות חיים הוא הכישורים ואם לעובד יש את הידע".
לדברי שלזינגר, הם מקבלים פחות פניות מאוכלוסיות אלו. "זו בעיה תרבותית-חברתית. אנחנו מנסים לחשוב איזה פערים צריך להשלים לא רק מבחינת כישורים, אלא לדעת להתנהל בחברה. זו הסתגלות תעסוקתית שלוקחת זמן. לא מספיק לדעת לכתוב קוד, צריך לדעת מה מתודולוגית העבודה. האתגר הוא לא רק בכניסה לחברה, אלא גם אחר כך. זה תהליך התבגרות תעסוקתית שצריך לגבש כדי להסתדר במקום עבודה, למשל איך לכתוב מייל או להתנהל מול חו"ל. אני בטוחה שגם הן תוהות עד כמה החברה תתאים את עצמה אליהן - ברמת המטבח והכשרות, או האם מותר לשבת עם גבר בחדר סגור. לדעתי המעסיק צריך לתת פתרונות. אצלנו כל החדרים שקופים ולכן לאף אחת אין בעיה לשבת עם גבר בחדר, והתכנים באירועים מותאמים לכל הקהל, שלא תהיה פגיעה באף אחד".
