שמו של שר האוצר הבא אמנם טרם ידוע, וכמובן שלא ברור עדיין אם באמת תקום ממשלה או שנלך שוב לבחירות, אולם בפאזל של בכירי שמונה המפלגות הצפויות להיות חלק מהקואליציה של "גוש השינוי" עלה שמו של מנהיגה הוותיק של ישראל ביתנו כמועמד המוביל לתפקיד, ובשלב זה לא נראה כי אחת המפלגות האחרות תתעקש לקבל את המשרד בעצמה.
התשובות של אביגדור ליברמן לפני הבחירות
(צילום: משי בן עמי)
במשרד האוצר שורר מתח לגבי המדיניות שהשר הבא יבקש להנהיג. המצב יהיה מסובך למדי בגלל גירעון ענק של מאות מיליארדי שקלים, חובות שיא שהגיעו לטריליון שקל (כפי שדווח רק בשבוע האחרון), אי-אישור תקציב מדינה זאת השנה השנייה ועשרות רפורמות מתוכננות שכבר מעלות אבק במגירות שולחנו של ראש אגף התקציבים בפועל, יוגב גרדוס.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
השאלות שעליהן יצטרך שר האוצר הבא לענות, יהיו בראש ובראשונה כיצד תילחם הממשלה החדשה בגירעון העצום: האם תעלה מיסים, היכן תקצץ בתקציביה, ואילו רפורמות יופעלו בדחיפות להוצאת המשק מהשיתוק והקיפאון שנמשך כבר מלפני משבר הקורונה. דבר אחד ברור, אם אכן יקבל ליברמן את התפקיד הוא ידרוש להעביר תקציב דו שנתי.
נזכיר כי לפני הבחירות פנינו אל המפלגות וביקשנו לברר כיצד קברניטי המפלגות ויועציהם הכלכליים מתכוונים לטפל במשבר הכלכלי ולהזניק את מדינת ישראל מחדש להיות אחת הכלכלות המתקדמות והמצליחות בעולם. אחת מהמפלגות שלא הצלחנו להשיג את תשובותיה לשאלות הייתה לא אחרת מישראל ביתנו - שהתעקשה רק לשלוח את המצע ולא להתייחס לשאלות קונקרטיות.
שתי המפלגות שהעומדים בראשן אמורים להוביל את ממשלת השינוי - יאיר לפיד ונפתלי בנט, דווקא השיבו, ובחלק גדול מהמקרים עמדותיהם דומות להצהרותיו הכלכליות של ליברמן בעבר. עם זאת חשוב לציין כי עמדותיהן הכלכליות של מפלגות נוספות החברות בגוש השינוי - כחול לבן, העבודה ומרץ - שונות משמעותית, ולא ברור כיצד הן ישפיעו על מדיניות הממשלה - אם תקום.
בעד כלכלה חופשית
ליברמן הוא ימין כלכלי ודוגל בהורדת מיסים. "אני שואב את תפיסת עולמי הכלכלית מזאב ז'בוטינסקי ומאמץ את הרעיונות שאסור להכניס את העם היהודי למאבק על מעמדות", אמר בעבר ליברמן, שגם התבטא כי במקום "להבריח מפה משקיעים", למשל בהעלאת המס עליהם, צריך להביאם לפה. בראיון שהעניק בעבר ל"ממון" אמר כי "נוצר הרושם שיזם שמרוויח כסף צריך להוכיח את חפותו כל הזמן ולהתבייש במה שהשיג. זה בלתי סביר".
עמדה זו דומה כאמור לעמדה שהציגו יש עתיד וימינה. ביש עתיד אמרו לנו לפני הבחירות: "לא נעלה בשלב הראשון מיסים. משבר הקורונה הוא זמני וכדי להתמודד עימו יש להגדיל דווקא את השקעות המדינה". בימינה הצהירו: "נוריד מיסים. נקל על המשפחות העובדות ועל בעלי העסקים. פחות כסף למיסים - יותר כסף לעובדים".
אולם, אם הורדת מיסים הייתה אפשרית לפני משבר הקורונה, כעת זה יכול להיות הרבה יותר בעייתי. בעבר הציע ליברמן לבטל את תשלום המע"מ על מוצרי יסוד, הצעה שבכירי האוצר מתנגדים לה ללא יוצא מן הכלל, "שכן ברגע שיהיו שיעורי מע"מ שונים, יבוצעו כאן מעשי מרמה בלי סוף. כל מוצר ייהפך לפתע למוצר יסוד", הסביר לאחרונה בכיר ברשות המיסים.
על השאלה "האם תחזרו לסבסד או תגדילו את הסבסוד לחלק ממוצרי היסוד הבסיסיים?", השיבו בימינה: "אין צורך בסבסוד מוצרי יסוד שבפועל מעלה את המחירים. על זה יש הסכמה מלאה בין כלכלנים. אנחנו נפתח את המשק לתחרות בריאה כמו במדינות אירופה המתקדמות ונרסק את יוקר המחיה". ביש עתיד היו מתונים יותר: "אנו מחויבים להורדת יוקר המחיה שגורם לקריסת מעמד הביניים וניאבק בכל דרך אפשרית להורדת מחירים תוך שמירה על התעשייה והחקלאות המקומית".
בהתייחסו לביצוע רפורמות חדשות אמר ליברמן בעבר כי "כשמשהו לא עובד ולא זורם צריך לבחון ולעשות רפורמות. אני בעד רפורמות, אבל צריכים להיות זהירים. אסור לראות פה תופעה של חזירות שבה אנשים מנצלים חולשה של מדינה וגורפים רווחים מבלי לתרום בחברה". עוד הוסיף כי "כל הרפורמות צריכות להיות בשיתוף עם עולם העסקים ולא נגדו. אין לנו עניין להבריח מפה משקיעים".
ליברמן, שמתבטא בעקביות בעד כלכלה חופשית, אמר בעבר כי "הכלכלה שלנו סובלת מעודף בירוקרטיה ורגולציה" וכי "צריך להגביר את התחרותיות. גם בבנקים יש מקום ליותר חמלה, אבל אי-אפשר להרוס אותם. כולם מדברים על רפורמות שהמהות שלהן היא כמה שיותר לפגוע במערכת הפיננסית, במשקיעים פוטנציאליים ובאנשים מצליחים. אם אותם אנשים יקבלו את האחריות נראה פה תוהו ובוהו כלכלי".
ממשבר לצמיחה?
שם המצע הכלכלי של ישראל ביתנו הוא "ממשבר לצמיחה", וחלק גדול ממנו עוסק בסיוע להחזרת המשק לשגרה אבל דווקא כאן השקפת עולמו של ליברמן עלולה להיתקל בהתנגדות בכירי האוצר. למשל, ליברמן מציע להגדיל את התמיכה בעצמאים תוך המשך מתן מענקים, אך פקידי אוצר מתנגדים בנחרצות: "אין יותר כסף לזה". ליברמן יבקש גם להמשיך את מתן ההלוואות ואף להמירן למענקים. אם העסק יעמוד ביעדים של החזרת עובדים לעבודה וחזרה לפעילות, התמיכה תהפוך למענק. גם כאן פקידי האוצר נגד. עוד הצעות: הגדלת ערבות קרן הסיוע מ-15% היום ל-33% והקלה בתשלומי ארנונה לבעלי עסקים. זה כבר נעשה בחלקו ובאוצר לא יתנגדו.
המחלוקת הגדולה תתרחש סביב הגירעון, שכן ליברמן מציע שהוא יישאר בשיעור של 12%, כפי שהיה בשנת הקורונה. גירעון עצום כזה יגרום קרוב לוודאי להורדת דירוג האשראי של ישראל ולצורך ליטול הלוואות בעוד עשרות מיליארדי דולרים. אין שום סיכוי שבאוצר ובבנק ישראל יסכימו למתווה כזה. ומי שבוודאי יתנגדו לו יהיו מנהל רשות המיסים, ערן יעקב, וראש אגף התקציבים החדש, שיהיה על שר האוצר הבא למנות.
בתחום התעסוקה מציעה ישראל ביתנו תוספת במס הכנסה שלילי לזוג עם ילדים אם שני בני הזוג עובדים, העמקה והרחבת הסבסוד לצהרונים ולמעונות יום לזוגות עובדים, הכרה בהוצאות מטפלת, דבר שיאפשר לנשים לצאת לעבודה ויעודד דיווח לרשויות המס, ומתן השתתפות בשכר כבר במועד ההכשרות שיבוצעו על ידי המעסיק שיתחייב לקלוט את העובד בסיום ההכשרה. כל זה עולה כסף והרחבתו של הסיוע להורים עובדים כבר נדחתה פעמים רבות ולא נראה שיוכל לעבור כשהקופה ריקה.
כמו כן, במצע מדובר על הוספת מאות אלפי מקומות עבודה. ישראל ביתנו מציעה שבשלב הראשון תינתן עדיפות לפרויקטים תשתיתיים שניתן לבצע בשיטת BOT - שיטה שבה מקור המימון של הפרויקטים יבוא מהשוק הפרטי ולא מתקציב המדינה. ככל שיהיו יותר פרויקטים, כך יתווספו יותר מקומות עבודה. בין השאר, המצע מדבר על פרויקטים ענקיים לשיפור תשתיות תחבורתיות וקיצור הפקקים האינסופיים. אגרת גודש, כך יתברר, באה בחשבון. כמו כן, השקעה גדולה מוצעת בתשתיות התקשורת תוך מתן דגש לפריסת סיבים אופטיים ופס רחב בכל הארץ.
מה שיכול לזכות לתמיכת בכירי האוצר, אבל לעורר התנגדות חריפה בקרב המפלגות החרדיות והערביות היא תוכניתו לקיצוץ קצבאות הילדים. במרץ אמר ליברמן באולפן ynet כי "צריך לקצץ דרמטית בקצבאות הילדים - מהילד החמישי אין סיבה לשלם. אנחנו מעודדים בטלה וילודה".
יחד עם זאת, המצע עוסק גם בסיוע לחברה החרדית, בעיקר באמצעות העלאת שיעור התעסוקה שאצל גברים חרדים מגיע היום ל-52.5% לעומת 88% אצל הגברים היהודים הלא-חרדים. זה רעיון טוב שמוצע שוב ושוב על ידי בנק ישראל ומשרד האוצר, אולם ללא לימודי ליבה חובה במוסדות החרדיים, כפי שקבעו כבר קרן המטבע הבינלאומי וארגון ה-OECD, אין לכך כל סיכוי.
