מחיר האפליה: חברת אבטחה שלא אפשרה לאזרחית ישראלית ערביה שעטתה חיג'אב על ראשה להיכנס לקניון בבית שמש לאחר שלא היה ברשותה תעודת זהות, תשלם לאם ולבניה פיצוי בסך כולל של 50 אלף שקל.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בית המשפט קבע כי חוק הסמכויות אינו מסמיך את המאבטח לדרוש תעודה מזהה בהיעדר סימן מחשיד לקיום סיכון לפעילות חבלנית עוינת או אלימות. "בדין קבע קצין רישוי העסקים שלבישת חיג'אב אינה בגדר סימן מחשיד, המצדיק התייחסות שונה מצדו של המאבטח".
מדובר באם ושני בניה מאבו גוש שטענו כי סבלו מאפליה אסורה כאשר ביקרו במהלך חודש נובמבר 2017 בקניון BIG FASHION בבית שמש. לדבריהם, הסיבה לכך היא שאם המשפחה, שעובדת כרכזת פרויקטים לדו קיום באבו גוש, עטתה חיג'אב. השלושה הגישו תביעה בסך 150 אלף שקל כנגד ביג וחברת האבטחה ששמרה על המתחם שבו ביקרו. בית משפט קבע כי הפיצוי ישולם על ידי חברת האבטחה בלבד .
אחראי המשמרת: "זאת המדינה שלנו"
האם טענה באמצעות עו"ד אייל אבידן כי לראשה היה חיג'אב וכי היא נשאה שקית של דברים שרצתה להחליף בקניון, וכן תיק יד קטן. המאבטח פנה אל האם וביקש ממנה להציג תעודת זהות. האם השיבה שהיא שכחה את הארנק ובתוכו תעודת הזהות שלה בבית. לטענתה, היא הציעה למאבטח לערוך חיפוש בתיקה ובשקית שבידה.
בשלב זה אחד מבניה שכבר היה בפתח הקניון, מעבר לעמדת הבידוק, הסתובב אחורנית, וראה שהמאבטח מעכב את אמו. הוא שב על עקביו, ושאל את המאבטח מדוע דווקא אמו נדרשת להציג תעודה מזהה. המאבטח השיב לו שאלו ההוראות, והתפתחו ביניהם חילופי דברים.
המאבטח קרא למקום את אחראי המשמרת וחילופי הדברים נמשכו גם מולו. בסופו של יום, ולאחר שהוברר לתובעים שהאם לא תורשה להיכנס לקניון בלא הצגת תעודת זהות, ואף שבכיסו של הבן הייתה תעודת הזהות שלו, התובעים לא נכנסו לקניון, ועזבו את המקום.
התובעים טענו לגישה גזענית כלפיהם וכי המאבטח אמר להם "כמו שאתה מציג תעודה במחסומים, כך תציג לי" ושהאחראי אמר להם "זאת המדינה שלנו, ובגלל מה שקורה יש עליכם דגש והבדיקה היא סלקטיבית".
מנגד, הנתבעות מצדן ביקשו לשים את הדגש על העובדה שהבן קילל את המאבטח והאחראי, וכינה אותם "גזענים". טענה זו הוכחשה על ידי הבן. עוד טענו הנתבעות כי הדרישה להצגת תעודת זהות היא אבחנה מותרת, שכן בהתנהגותם עוררו התובעים חשד סביר אצל המאבטח, המצדיק דרישת תעודה מזהה ואיסור כניסה לקניון.
אזרחים סוג ב'
אם המשפחה העידה בבכי בבית המשפט כי "אני מרגישה זו המדינה שלנו מאה אחוז. אנו הסכמנו ללכת לקניון ולבלות. הבטחתי לבן הקטן בבית. הוא אוהב את הדברים האלה ורציתי להחליף לו בגדים ולא הסכימו שאכנס... זה פגע בי מאד. הבן שלי שאל למה לא מכניסים אותנו, בגלל שאנחנו ערבים? שמרתי הכל בפנים".
אחד מבניה של האם ביטא את תחושותיו בעמוד הפייסבוק שלו, סמוך לאחר המקרה וכתב: "אתם בשוליים אזרחי סוג ב'. למקום לא נכנסתי, מספיק השפלה במחסומים ובמעברים. תחושתי רעה ולא ניתנת לתיאור. כשאחי בן התשע שאל למה לא נכנסנו פשוט אמרתי לו כי אנחנו ערבים. עם חיוך מלא גאווה כבוד ותפילה לבורא עולם שכל בעל עסק או מתחם שמפלה ומנצל את החוק המעורפל בשביל להפלות, שיפשוט רגל ויתחנן לעו"ד ערבי לייצג אותו".
מאבטח לא נדרש לנהוג כלפי ערבי בשונה מיהודי
השופטת מוריה צ'רקה מבית משפט השלום בירושלים ציינה בפסק דינה כי על פי עדות קצין רישוי עסקים ראשי, תפקידו העיקרי של המאבטח המוצב בכניסה לקניון הוא למנוע פיגוע או אלימות וכי המאבטחים אינם נדרשים לנהוג כלפי ערבים בשונה מכפי שהם נדרשים לנהוג כלפי יהודים. עוד העיד כי חיג'אב, בדומה לזה שלבשה התובעת במועד האירוע, אינו בגדר סימן מחשיד. יחד עם זאת, גם בהיעדר סימן מחשיד רשאי המאבטח לדרוש תעודה מזהה, כפעולה "שוברת שגרה".
השופטת קבעה כי מעדות המאבטח והאחראי עליו התרשמה שבפועל, נהלים אלו לא יושמו כהלכתם. "במקום לבחון קיומם של סימנים מחשידים להיות האדם שמולם מפגע, בדק המאבטח האם קיים חשד שהאדם שמולו הוא תושב שטחים. במקום לערוך בידוק בתיק ובמגנומטר לבחון האם התובעת נושאת נשק חם או קר, התעקשו המאבטח והאחראי לבדוק אם יש לתובעים אישור שהיה בישראל. אין לי ספק שלו חשד האחראי שעומדים בפניו הם מפגעים פוטנציאליים הוא לא היה מזמין אותם להיכנס לקניון מתי שירצו, ולא היה נותן להם לנסוע לביתם, מבלי לערוך חיפוש בכליהם, או להזעיק את המשטרה".
"אחראי המשמרת נהג בכבוד"
לבסוף, קבעה השופטת כי "אני סבורה שהדרישה מהתובעת להזדהות באמצעות הצגת תעודת זהות נעשתה שלא כדין, ולא היה מקום להתנות את כניסתה לקניון בהצגת התעודה".
יחד עם זאת, קבעה השופטת כי "התרשמתי שאף שהאחראי טעה בהבנת תפקיד המאבטח, הוא נהג בתובעים באופן מכבד, לא דרש מהם לעמוד בצד בעודו מתעלם מקיומם וממשיך בעבודתו והזמין אותם לשוב לקניון בפעם אחרת. מבלי להמעיט בתחושות התובעים כפי שהתרשמתי, יש בכך כדי להפחית את הפגיעה ברגשות".
לפיכך, נקבע כי האם ובניה זכאים כל אחד מהם לקבלת פיצוי מחברת האבטחה (ולא מהקניון) בסך 15 אלף שקל, וכן הוצאות משפט בסך 5,500 שקל.
