(צילום: אורי דוידוביץ, ירון ברנר, שחר גולדשטיין)
עד חודש מרץ האחרון הרגישה א' (70), שגרה ביישוב בצפון, מרוצה באופן כללי מחייה. היא עבדה כמגהצת תמורת שכר מינימום, אבל זה סיפק את צרכיה הבסיסיים. אלא שאז, אחרי 30 שנה במקום העבודה, הוציאו אותה לחופשה ללא תשלום - בעקבות משבר נגיף הקורונה.
"כבר לפני חמש שנים התחלפו בעלי העסק, ומדי פעם גם קיבלתי הערות ציניות לגבי גילי, אבל המשיכו להעסיק אותי כי אני עובדת מסורה, שמעולם גם לא יצאה לחופש", היא מספרת בשיחה עם ynet. "לפני כשבוע דיברתי עם המעסיק ושאלתי מתי חוזרים לשגרה. הוא אמר לי שגם כשהמשק יתחיל לחזור לעצמו, העסק יעבוד על משהו כמו 60% - ואני כנראה לא אחזור אלא אהיה מפוטרת".
מה עושה לך הידיעה הזאת?
"אני פגועה, חוששת וחרדה למצוא את עצמי ללא עבודה. גם בגלל החרדה הכלכלית, וגם כי אני לא רוצה להיות נזקקת. מבחינה בריאותית ונפשית אני כשירה, ואני שואלת אותו ואת מקבלי ההחלטות: 'מי אתם, שתחליטו שאשב מובטלת רק בשל גילי? למה להעדיף צעירים על פניי? בינתיים התחלתי למכור לשכנים מאפים שאני אופה. זה נותן הכנסה זעומה, ואני לא יודעת איך אוכל להמשיך לקיים את עצמי מבלי לבקש סיוע. קשה לי לישון בלילה".
הגיל הוא פקטור
א' לא לבד. לצידה יש מאות אלפי אנשים שחצו את גיל 60 ועבדו לפני הקורונה. בתחילת המשבר רבים מהם הוצאו לחל"ת, וכעת מבינים שגם כשהמשק יחזור לשגרה, הם לא יוחזרו לעבודה - ותהא אשר תהא הסיבה שיציין המעסיק, ללא ספק גילם ישמש פקטור מרכזי.
ג' (62), מורה בחטיבה במרכז הארץ, הוצאה לחל"ת עם פרוץ המשבר, וכבר אז הבינה שהסיכוי שתחזור קלוש. "מנהל בית הספר אמר לי שהפרויקט המיוחד עליו אני אמונה לא חוזר כרגע, וגם אם יחזור, מספר העובדים בו יקטן. אין ספק שאם יחזרו חלק, הם יהיו הצעירים שבחבורה ולא אני".
מ' (66), טכנאי מחשבים מהדרום, עדיין לא קיבל הודעת פיטורים, אבל יש לו הרגשה לא טובה. "נשלחתי לחל"ת במרץ. אני אחד מחמישה עובדים, וכולם צעירים ממני. אני כמעט בטוח שכשהמפעל ישוב לעבודה יחזירו רק חלק מהעובדים, ולא אהיה כלול בהם".
אתה חרד כלכלית?
"כגמלאי של מערכת הביטחון, יש לי ביטחון כלכלי, אבל התחושה שבגלל גילי אני כבר לא רלוונטי מכניסה אותי לדיכאון. בתקופת הבידוד אשתי ואני היינו בבית, בקושי הצלחתי לישון וכמעט ולא דיברנו. אני מכונס בעצמי. כשהילדים באים לבקר אני יוצא לחצר ועושה הצגה עבורם, אבל יודע שכשיודיעו לי שאני לא חוזר לעבודה, יתחיל הדיכאון האמיתי. איך בחור בן 66 ישיג עבודה חדשה? אני חש שהמדינה מפקירה את המבוגרים שלה, דוחקת אותם הצידה, ומראה לנו ש'הכושי עשה את שלו', וכעת הוא יכול להינמק בבית".
"יש לי אמא בת 90, שאמרה לי שאם לא יחזירו אותי לעבודה, היא תיתן לי קצת כסף כל חודש מדמי הביטוח הלאומי שלה. נחנקתי מדמעות"
ר' מאזור השרון, בת 63 מוכרת בחנות בגדים, עמדה בפני בעיה. "כשנשלחתי לחל"ת ישבתי בבית, ורק רציתי לשוב לעבודה. אני מפרנסת יחידה. יש לי אמא בת 90, שאמרה שאם לא יחזירו אותי, היא תיתן לי כמה מאות שקלים בחודש מדמי הביטוח הלאומי שלה. נחנקתי מדמעות. למחרת התקשר המעסיק ואמר שהוא רוצה להחזיר אותי כשיוכל, אבל רק אם אסכים להפחתת 25% בשכר, ולדחיית התשלום הראשון בחודשיים".
מה השבת?
"בהתחלה הייתי בהלם, אבל אחרי כמה דקות הסכמתי. פשוט אין לי ברירה".
חיים בפחד מתמיד
לפי שירות התעסוקה, במרץ גדל שיעור דורשי העבודה מכוח העבודה בכמעט 6,000%. כ-15% מהשוק הם בני 55 ומעלה. לפי רמי גראור, מנכ"ל השירות, "למבוגרים קשה יותר לחזור למעגל העבודה, גם בימי שגרה ובטח כיום. השירות רואה בהם מי שיכולים לתרום רבות מניסיונם ובגרותם. גיבשנו תוכנית חירום, שכוללת השבה שלהם לעבודה, ואני קורא למעסיקים לראות את יתרונם ולשלבם במהרה". לפי הביטוח הלאומי, לפני המשבר היוו בני 60-67 כ-7% מתובעי האבטלה. החשש הגדול בפלח זה, בהם גם בכירים, הוא שלא יוחזרו לעבודה, ואיכות חייהם תיפגע.
עו"ד נחום פינברג, מומחה בדיני עבודה, נדרש לזווית המשפטית. לדבריו, "לפעמים מעסיקים לא מפטרים עובדים מבוגרים מסיבה מוסרית וגם בגלל החוק. התקופה הזו נתנה להם הזדמנות לא להחזיר אותם. יש פה בעיה. משפטית, לאחר חל"ת, ניתן לפטר כל עובד כחלק מההתייעלות, ויהיה קשה לטעון שזה בגלל הגיל. יתרה מכך, המחוקק נותן הגנה משפטית רק עד גיל 67. אין ספק שהקבוצה הזאת הם הראשונים לפיטורים, והם חיים בפחד מתמיד מזה".
מה לגבי פגיעה בתנאים לעובד שחוזר מחל"ת?
"ניתן לעשות זאת, אם העובד מסכים. צריך לחשוב גם על המעסיק, שצריך לבנות מחדש את עצמו, ורוצה שהעובדים יעזרו לו בכך. עובד יכול להסכים להפחתת שכר וגם דחיית תשלומים. יש תחרות גדולה על כל מקום עבודה, ורבים מסכימים לכך מחוסר ברירה".
נזק כלכלי ופסיכולוגי
"פיטורים ואי קבלה לעבודה, במיוחד בגילאים האלה, יוצרים תחושות של תסכול, כעס, משבר אמון עם העולם"
בשבוע שעבר נשלח מכתב מיצוי הליכים לפני בג"ץ לראש הממשלה, שרי הבריאות, הרווחה והשוויון החברתי, היועמ"ש וראש מחלקת בג"צים בפרקליטות. הבקשה: ביטול אי הקלת הסגר כלפי עובדים מעל גיל 67. העותרים: האגודה לגרנטולוגיה, וארגונים חברתיים למען אזרחים ותיקים כמו "המשפט בשירות הזקנה", "כן לזקן" ו"והדרת".
בין היתר כתבו: "ביקשנו למנוע שימוש בהיבט הגיל להגבלת היקף ההקלות. הממשלה עושה בו שימוש באופן השולל מעובדים אלה הגרים בקהילה לחזור למעגל העבודה, לא רק לעומת עובדים מתחת לגיל זה, אלא גם לעומת עובדים הסובלים ממחלות רקע. שימוש בקריטריון זה בנסיבות העניין הוא אפליה של עובדים מבוגרים, ופגיעה בכבוד האדם, בחופש העיסוק ובזכות לשוויון. הגבלת יכולתם לעבוד גורמת להם לנזק קשה, כלכלי ופסיכולוגי, כי נשללת מהם תחושת השייכות והכבוד העצמי".
3 צפייה בגלריה
מימין: ד"ר סוזי סופר-רוט, הפסיכולוגית הראשית של שירות התעסוקה, ועו"ד נחום פינברג, שותף במשרד עוה"ד נ.פינברג ושות
(צילומים: אופיר אייב ויח"צ)
ד"ר סוזי סופר-רוט, הפסיכולוגית הראשית של שירות התעסוקה, מסבירה: "פיטורים ואי קבלה לעבודה, במיוחד בגילאים האלו, יוצרים תחושות של תסכול, כעס ואף משבר אמון עם העולם, בבחינת 'משתמשים וזורקים' או 'העולם שייך לצעירים'. לציבור זה גם לוקח יותר זמן להשתלב מחדש, ואם אחרי שנה-שנתיים הם לא חוזרים לעבוד, הם נכנסים לייאוש. וכיום קשה עוד יותר: חשש בריאותי סביב מבוגרים, בגלל הגיל או מחלות רקע, עלול להרתיע מעסיקים מקליטת עובדים בגיל זה והחזרת עובדים ותיקים מחל"ת. הצפת השוק במובטלים צעירים מגדילה את התחרות, וכיוון שלציבור הזה יש אופק תעסוקתי מצומצם יותר, יש מעסיקים שיעדיפו שלא להשקיע בקליטה והכשרה שלהם".
אז איך ניתן להתמודד עם המצב? העצימו את החוזקות שלכם. חישבו באיזה תחום יש לכם ניסיון ואם ניתן להמירו לתעסוקה, למשל מתן ייעוץ מקצועי מרחוק בתחום מומחיותכם והכנת מוצר נדרש מהבית. גשרו על פערים, נצלו את הזמן בבית לשדרג מיומנויות, כמו התנסות בטכנולוגיות חדשות וקורס אונליין בתוכנות פחות מוכרות.
מעבר לכלים ולתרגול החשיבתי, תוכלו להשתמש בידע לניפוץ דעות קדומות לגבי מבוגרים מול מעסיקים קיימים ופוטנציאליים, ולהוכיח גמישות ויכולת למידת חומר חדש. שמרו על קשר. חשוב בתקופה זו לטפח את רשת הקשרים, עם ידידים ועם מכרים מעולם התעסוקה. ובנוסף, שמרו על ראש פתוח. מי שיצלחו טוב יותר את המשבר הם מי שיגלו נכונות להעז ולהתנסות בדברים חדשים, בנוסף למה שעשו קודם.
