הנזק לתוצר של מדינת ישראל כתוצאה מ-11 ימי לחימה במבצע "שומר החומות" מסתכם - על פי הערכות לא רשמיות ראשונות במשרד האוצר - בכ-7 מיליארד שקל, המהווים חצי אחוז מהתוצר בישראל. כך נודע היום (ה') ל-ynet מפי גורם בכיר במשרד האוצר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
על פי בנק ישראל, התוצר בישראל נפגע במבצע "צוק איתן" בשנת 2014, שארך 50 יום, ב-0.3%, כמחצית מהפגיעה בתוצר ב-11 ימי לחימה במבצע "שומר החומות". על פי נתוני משרד האוצר הנזק הכולל למשק - הן לתוצר והן כתוצאה מהפגיעה מטילים, כולל הנזקים העקיפים (הפסקת עבודה) - הסתכם בכ-12 מיליארד שקל ב"צוק איתן", פי שלושה מאשר במבצע "עופרת יצוקה" בשנת 2009.
התוצר של ישראל בשנה מסתכם כיום בכ-1.4 טריליון שקל, שהם 14 מיליארד שקל לכל אחוז מהתוצר. ההערכה הנוכחית היא הנמוכה ביותר כרגע, שכן גופים כלכליים שונים, בהם כלכלני בתי השקעות, מעריכים שהנזק יגיע לכ-0.6% עד 0.8% עם גמר הלחימה וחישוב הנזקים למשק.
הפגיעה בתוצר כוללת בין השאר את הפגיעה בפעילות המשק, הפחתת הייצור במפעלים, ירידה משמעותית בצריכה הפרטית ועלויות שנגרמו למשק בגין הפעילות המלחמתית שטרם הסתיימה.
הבית נפגע מרקטה, נחבלתם בדרך למקלט או נשרף הרכב במהומות? אלו הזכאים לפיצוי
(צילום: ירון ברנר)
מנגד, צפויה עלייה בצריכה הציבורית, ולדברי גורם במשרד האוצר, חלק מאובדן התוצר יקוזז על ידי ייצור מוגבר של אמצעי לחימה ותחמושת - שיהיה צורך להשלימם מחדש לאחר גמר המבצע הצבאי - ותיקון נזקים ומפגעים שנגרמו כתוצאה מירי הטילים. הנזקים הישירים מירי הטילים מוערכים ביותר מרבע מיליארד שקל. הנזק העקיף, שעדיין לא הוחלט בממשלה אם לפצות בגינו (השבתת מפעלים וייצור, אי-הגעת עובדים למקום עבודתם וכדומה) מוערך במיליארדי שקלים.
עוד נודע, כי אחת ההערכות של גורמים ממשלתיים היא שלמערכת הביטחון יהיה צורך להעביר כבר בקרוב לפחות כ-2 מיליארד שקל מתקציב המדינה בשל הפעילות המלחמתית במבצע "שומר החומות".
כמו כן, יהיה צורך להעביר, לדברי גורם ממשלתי בכיר, סכומי כסף גדולים למשטרה, בכלל זה למשמר הגבול, שפעילותם הוגדלה מאוד בגין המבצע ובעיקר בשל המהומות בערים המעורבות שהתרחשו במשך כשבוע ימים.
עם זאת, גורם בכיר במשרד האוצר אמר ל-ynet כי על פי המתווה הקיים של תקציב מערכת הביטחון, על צה"ל להכיל חלק משמעותי מעלות הלחימה, שכן מצב כזה מחושב מלכתחילה בתקציב מערכת הביטחון, "וכמו כן על מערכות הביטחון וצה"ל להתייעל, כדי לקזז חלק מעלות מבצע צבאי כגון זה. אין מדובר כאן במלחמה, שלגביה יש כללים אחרים לחלוטין בהעברת תקציבים, אם כי במבצע צבאי מוגבל בזמן ובהוצאותיו הכספיות".
צה"ל טען אחרי מבצע "צוק איתן" כי העלות המלחמתית הסתכמה ב-9.5 מיליארד שקל. במשרד האוצר טענו אז כי העלות למערכת הביטחון הסתכמה רק ב-6.5 מיליארד שקל. לאחר המבצע הועברו באופן מיידי, תחילה 2.5 מיליארד שקל למערכת הביטחון, ולאחר מכן עוד 2 מיליארד שקל.
תוכנית סיוע לאשקלון
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הנחה את מנכ"ל משרדו לגבש יחד עם משרד האוצר תוכנית סיוע לעיר אשקלון וסביבתה אשר תכלול גם הטבות מס לתושבים. מדובר בתוכנית שתהווה המשך ישיר לשתי החלטות ממשלה קודמות, שאושרו בממשלה בשנה וחצי האחרונות, וכללו, בין היתר, את הגדרת העיר כאזור פיתוח א', תקציבים לפיתוח תשתיות עירוניות, הצבת מיגוניות ברחבי העיר ומיגון מבנה ציבור.
בנוסף, בימים אלה מקודמת במשרדי רה"מ, האוצר והשיכון תוכנית מיגון כוללת לאשקלון וסביבתה, בין היתר באמצעות התחדשות עירונית וכלי סיוע נוספים. מנכ"ל משרד רה"מ בפועל, צחי ברוורמן, יקדם הצעת חוק בנושא הטבות המס ויביאה לאישור הממשלה בהקדם.
