ראש הממשלה בנימין נתניהו נראה אחרת במסיבת העיתונאים שכינס עם הצמרת הכלכלית של מדינת ישראל אתמול בצהריים - נחוש, בטוח וטבעי יותר. הזירה הכלכלית מוציאה ממנו את זה (כל עוד לא מדובר בקמפיין בחירות שלישי בתוך שנה). הכותרת שסיפק נתניהו היא הסופר-טנקר המרגיע שהמשק ציפה לו, אחרי שבועיים וחצי של פאניקה: "עזרה ראשונה של 10 מיליארד שקלים ועוד".
אלא שהכותרת הזו יפה רק ברמת הכותרת. כאשר צוללים לעומק התוכנית, אם בכלל אפשר לכנותה כך, רואים שבסופו של דבר מדובר בתרופה אחת ויחידה: הלוואות לעסקים שנפגעו ועוד ייפגעו מקורונה בערבות מדינה.
הלוואות בערבות מדינה הן פתרון טוב ויעיל במשברים נקודתיים, לרוב כאשר יש תעשייה אחת שעומדת במוקד, עם רמת ודאות גדולה להתאוששות שלה בטווח הנראה לעין. במצב הנוכחי, אלפי עסקים נמצאים בפוטנציאל פגיעה משמעותי. זה לא רק תעשיית התעופה והתיירות, אלא מגוון רחב של עסקים קטנים ועצמאיים מכל התחומים, שמרגישים היטב את הצונאמי שהביא עימו נגיף הקורונה.
ההלוואות האלה יעילות לטווח קצר, כחיפוי על ירידה רגעית בהכנסות ותחת ההנחה שההכנסות בעתיד יחזרו לרמתן הקודמת ובטווח קצר יחסית גם יאפשרו לעסקים להשיב את ההלוואות. הן לא ימנעו לחלוטין פיטורי עובדים במשק ואין כל ודאות שאותם מפוטרים יחזרו לעבודתם עם שוך המשבר.
הבעיה הגדולה, שלה גם לנתניהו אין מענה, היא משך המשבר. אף אחד לא יודע להעריך מתי הוא יסתיים. השיא (בטח ברמה של בריאות הציבור) כנראה עוד לפנינו, אך כמה זמן ייקח למשק לחזור למצבו מלפני המשבר? והאם הוא בכלל יחזור לשם או לנקודה טובה פחות? אף אחד לא יכול להעריך זאת. לכן, הלוואות לעסקים לא יפתרו את כל הבעיות, אפילו לא את רובן.
מעל כל זה מרחף גם סימן השאלה על מקור הכסף. בהיעדר תקציב מסודר וממשלת מעבר מתמשכת, גם במשרד האוצר מודים שלצורך התוכנית - וגם יתר ההבטחות כמו תמיכה בענף התעופה ותגבור מערכי החירום ומערכת הבריאות - עדיין יש צורך במציאת מקורות.
שר האוצר משה כחלון אמר אתמול כי המשק נכנס למשבר הזה במצב טוב, תוך התעלמות מופגנת מכך שהיעדר ממשלה מתפקדת, תקציב המשכי ולא מספיק וגירעון שחורג מהיעד הם תנאי פתיחה רחוקים מאוד מלהיות טובים במצב כזה.